הגיע התאריך המשוער, שבוע 40, יום הולדתה של סבתי המנוחה היקרה. הלכתי לטבול במקווה – סגולה ללידה טובה. זהו – אני מוכנה!
3 לפנות בוקר, מתעוררת, תחושת אי נוחות, כואבת לי הבטן, כואבת בלי הפסקה – תוהה מה זה? לא חושבת שיש קשר, הכאב רציף. מעירה את בעלי, מעדכנת אותו – חוזרים לישון. מנסים לחזור לישון.
תוך שעתיים: פתיחה מלאה
לאט לאט הכאב הולך ומתחזק. הוא עדיין רציף, ולכן לא עובר לי בראש שזה זה. אחרי כמה שעות מחייגת לדולה שלי, שבמקרה היא גם אמא שלי, מתייעצת. הדולה מציעה מקלחת ולראות מה מתקדם. המקלחת בהחלט עוזרת ואני לא רוצה לצאת ממנה.
לקראת 09:00 מחליטים לנסוע לבית החולים, כדי לבדוק מאיפה מגיע הכאב החזק. נושמת, מתכנסת בתוך עצמי, נושמת.
מגיעים לבית החולים. בודקים אותי ואני בפתיחה של 7 ס"מ. ברקע אני שומעת את אמא שלי "דנה'לה! תודה אלוהים! תודה, תודה, תודה!". מיד לחדר לידה, נשימות, מקלחת, עיסויים, אהבה אינסופית מהבעל המדהים שלי, עוד נשימות ואני כמו זומבי – מכונסת בעצמי, מתרכזת בכאב. ותוך שעתיים מגיעה לפתיחה מלאה.
פה מתחילה הדרמה. נכנסת רופאה, בודקת אותי – שואלת מה הגובה שלי ומה הערכת המשקל של התינוק ומעקמת פרצוף. העובר עדיין לא ירד מספיק, נכנס לא טוב בתעלה, והיא מודיעה לי שרוב הסיכויים שאסיים בניתוח קיסרי.
ואני, זוכרת את דבריה של הדולה שלי במהלך ההכנות – להתכונן לכך שבלידה עצמה צפויים גם דברים שלא התכוננו אליהם. ואני מודיעה לה ולבעלי שהכל בסדר, העיקר שנצא בריאים ושלמים.
בכל רגע עוברים לחדר ניתוח
בחדר הייתה אווירת דאגה, היה לחץ. ואני ממשיכה לכאוב ולהתרכז בכאב. נכנס המיילד והציע שאקבל אפידורל, אולי זה יעזור לגוף להרפות, יעזור לעובר לשנות את התנוחה. הסכמתי וקיבלתי אפידורל. היה רגע של מנוחה – רגע ממנו שאבתי את כל הכוחות למה שעתיד לבוא.
בזמן הזה – בעלי מלטף, אומר לי מילות אהבה, אחותי תומכת, אמא שלי, ה-דולה שלי, ממשיכה לעסות אותי ולהשרות בי כמה שיותר רוגע. בחדר היו איתנו כ-6-7 אנשי צוות. כבר החתימו אותי על טפסים, לקחו לי דם, הביאו אלונקה, בכל רגע מעבירים אותי לחדר ניתוח.
4 וחצי שעות של צירי לחץ – חצי שנה אחרי ואני עדיין לא מצליחה להבין מאיפה היו לי הכוחות. וברקע צלמת אחת מדהימה שדואגת להנציח כל רגע ורגע. רופא בכיר נכנס ומודיע שזהו – הגיע הזמן לעבור לחדר ניתוח.
"אין סיכוי, הראש בחוץ", אני שומעת לפתע את המיילדת המדהימה עונה לו. בשעה 16:39 קרה הדבר המופלא ביותר שיכול לקרות. בעזרת צוות מדהים ומנצח שהאמין בי ונלחם למעני, יצא לאוויר בנינו הבכור בדרך הטבעית.
הטיפ הכי טוב שאני יכולה לתת לאשה לפני לידה: קבלי כל שינוי באהבה.
רוצה לספר לנו גם את סיפור הלידה שלך? נשמח לשמוע! ninemonth@mako.co.il