אנשים נמנעים מבתי החולים ולידות הבית פופולריות מאי פעם ברחבי העולם. לכל תינוק שנולד בביתו סיפור ייחודי. 8 יולדות אמיצות חולקות הצצה לרגעים הדרמטיים שבהם קיבלו חבר משפחה חדש לעולם באמצע הסלון.
א׳
"התינוק השלישי שלי הגיע לעולם כשהייתי במקלחת. בכלל לא התכוונתי ללדת בבית. היו עשר שניות של בהלה איומה, בהן הייתי בטוחה שהמעיים שלי נופלים לי מתוך הגוף, אבל אחריהן זה היה פשוט הדבר הכי מדהים שקרה לי בחיי. תפסתי את התינוק היפה שלי, ואז בעלי התקשר לאמבולנס. את השילייה ילדתי בבית החולים, ואז מיד חזרתי הביתה. בן השלוש ובן בשנה שלי ישנו כל הזמן הזה. אני מאוד גאה שככה זה קרה. בבית. פשוט. בטוח."
פ׳
"את בני השני ילדתי במיטה שלנו. לא כל כך רציתי להגיע לבית החולים, אבל גם לא הייתי בטוחה שאני מוכנה ללידת בית. לא באמת חשבתי שאני כבר עומדת ללדת. חשבתי שיש לי עוד הרבה זמן. אבל אז הכאב נעשה בלתי אפשרי. זו היתה חוויה כואבת וקשה, ועדיין מדהימה."
ס׳
"הבן שלי העיר אותי בבעיטה בבטן באמצע הלילה והכריח אותי לצאת מהמיטה וללכת לשירותים. ירדו לי המים. עוד לא היו לי צירים, ואמרתי לבעלי שצריך להתחיל להתארגן לקראת הלידה. היתה לי תחושה שזה יהיה תהליך קצר. החלטנו לנסוע לבית חולים. צלצלנו לאחיינית שלי, שתבוא לשמור על חמשת הילדים שלנו, אבל כשהערנו אותם הם הודיעו שהם רוצים לבוא איתנו ללידה. הבנו שזה לא יעבוד. התקשרנו למיילדת, אבל היא לא ענתה, ובינתיים הצירים התחילו להצטופף. הבנתי שזה קורה, ומהר. ביקשתי מבעלי שיזמין אמבולנס, והפרמדיקים בטלפון הדריכו אותו. היה צורך לשחרר את צוואר התינוקת מחבל הטבור, אבל שתי דחיפות גדולות אחר כך היא היתה בזרועותיו של אבא שלה. הבת שלנו והאחיינית קפצו בהתרגשות מסביב, בכו ואמרו: זאת בת! זאת בת!"
א׳
"התינוק הראשון שלי נולד אחרי זירוז ולא חוויתי לידה רצינית, כך שרציתי ללדת בבית, וזה הסתדר עם התקופה. בערב התאריך המיועד התחלתי להרגיש כאבים, אז החלטתי ללכת לשכב במיטה. נרדמתי, ואז בערך בשתיים בלילה התעוררתי והתחלתי לתזמן צירים בטלפון. הם היו בינוניים, ודי צפופים. בעלי התעורר, ואז ירדו לי המים. הרגשתי שאני חייבת לשירותים. ושם הרגשתי שאני חייבת לדחוף. צרחתי לבעלי שיבוא מהר. אמרתי לו שהתינוק בדרך. לא הספקנו להזמין את המיילדת, כך שדיברנו עם הפרמדיקים ששלחו אמבולנס. אמא שלי הגיעה וראתה את הכל קורה. היא היתה המומה. התינוק יצא ואמא שלי החזיקה לי את שתי הידיים. בעלי הקשיב להוראות בטלפון, והתינוק נולד בשתי דחיפות. בעלי הוציא אותו. מרוב אדרנלין לא הרגשתי שום כאב."
מ׳
"זה היה שבועיים אחרי תאריך הלידה המשוער בהריון שלישי, לכן החלטתי ללכת לבית החולים. האחות העסוקה אמרה לי שזה לא זמן טוב, שלא כדאי שאהיה שם, שאין לי אפילו פתיחה של אצבע, ושאחזור בבוקר. בקושי הלכתי לאוטו, אבל ברגע שחזרתי הביתה הלכתי למיטה וניסיתי לנשום עמוק. הצירים התחזקו עד שפתאום הגיע צורך אדיר לדחוף. בעלי התקשר לבית החולים, ושם הסבירו לו מה לעשות. זה כאב נורא. חשבתי שאני עומדת למות, אבל לא היה מה לעשות. הבן שלי נכנס לרגע, ראה אותי, חשב שאני עומדת למות ויצא מהחדר בצרחות. הבן שלנו נולד באחת בלילה."
ר׳
"המשפחה שלי היתה אצלנו כשזה קרה. תכננו ללדת בבית, אבל חשבנו שיש עוד זמן. זה היה אחר צהריים, והרגשתי קצת מוזר, אז החלטתי ללכת לעשות אמבטיה. אחרי עשר דקות התחיל לכאוב לי. שלחתי יד והרגשתי ראש. קראתי לבעלי, והוא יילד אותי תוך כמה דקות, באמבטיה. קראתי לאמא שלי, שחשבה שאני סתם דרמטית, אבל אז היא באה וראתה אותנו שוכבים במיטה עם תינוק. כל הסיפור, מהרגע שבו הרגשתי מוזר ועד הלידה, ארך 20 דקות."