"מבחינתי הלידה היא לא סגירת מעגל אלא המשכיות של החיים. אני בטוחה שמולי היה מאושר מאוד אם היה רואה את הבן שנולד לנו", מספרת לנו בהתרגשות, ד"ר מרים ספראי שילדה השבוע בן, שנתיים אחרי שאיבדה את בנה מולי ז"ל בן השש למחלת הסרטן.
"אני זוכרת שקיילה נולדה, הוא אהב אותה כל כך הרבה. חיכה בקוצר רוח ללידה שלה. הוא אמר לי: 'אימא זה בסדר לאהוב הרבה את קיילה?' מולי תמיד יהיה אתנו בכל מקום. בזכותו למדנו במשפחה ליהנות מכל רגע פנוי, לא לבזבז רגע אחד, לעשות פעילויות משפחתיות ביחד ולהנציח את זכרו בדברים שהוא הכי אהב".
עד לפני שנתיים וחצי, משפחת ספראי מירושלים הייתה משפחה רגילה שגידלה ארבעה ילדים מאושרים: ליאם (אז בת שבע) מולי בן 5.5, לשם בת שנתיים ותינוקת קטנה שזה עתה נולדה בשם קיילה. אלא שאז, חלה מולי (שמואל) ספראי במחלת הסרטן. ההורים, מרים, רופאה גינקולוגית בבית החולים 'הדסה עין כרם' ואביו עלי ד"ר לפיזיקה הפכו עולמות כדי לסייע לו במאבקו במחלה הארורה. נסעו למומחים הכי טובים בארץ, ברחבי העולם.
עשינו הכול כדי שייהנה מכל דבר שגרם לו לאושר
"מולי היה ילד אמיץ מאוד. הוא אהב מאוד להתחפש לפיראט, לצפות בסרטי דיסני ובמיוחד לשמוע את פסי הקול של הסרטים. המחלה שלו שינתה לנו לגמרי את תפיסת החיים שלנו. חשוב לנו להיות יותר משפחתיים. להיות ביחד, לעשות דברים ביחד וליהנות. בזכות מולי אנחנו לא חיים את השגרה. תמיד מוצאים מה לעשות. הבנו ש'הביחד' זה דבר חשוב מאוד שזה יעזור לנו להמשיך הלאה ולהמשיך במורשת של מולי", סיפרה ספראי, "הוא נלחם במחלה בכל שארית כוחותיו. עשינו הכול כדי שייהנה מכל דבר שגרם לו לאושר".
האבל הגדול של משפחת ספראי ספג מכה נוספת, כואבת במיוחד, שלושה שבועות לאחר מותו של מולי. ספראי יצאה עם ילדיה לבריכה ב'עמק הרפאים' בעיר. בעת ששהתה בבריכה אלמוני גנב את הסלולרי שלה שהכיל תמונות רבות ומרגשות של מולי ז"ל מתוך עגלת התינוקת. היא פרסמה פוסט בדף הפייסבוק שלה ובו ביקשה את עזרת הגולשים לסייע לה בהחזרת התמונות גם ללא המכשיר. "עוד לא התאוששנו ממותו של מולי ופתאום מישהו גנב לי את התמונות שלו. לא היה לי גיבוי של התמונות. מדובר היה בתמונות מהרגעים האחרונים של מולי. זה היה כאב גדול עבורנו", סיפרה.
ואם לא די בכך. שבעה חודשים לאחר מכן גילו בני המשפחה, כי אלמונים חיללו את קברו של מולי והשחיתו אותו. "היינו בהלם כאשר ראינו את הקבר. לא הבנו מי יכול לעולל דבר כזה לקבר של ילד? ניפצו שם את קופסת הגולות שאחותו שמה לו ועוד קישוטים שהיו. זה גרם לנו לזעזוע גדול מאוד. מישהו הרס את הקבר ולא ממש בטעות", הסבירה ספראי.
אחת לשנה הם עורכים אירוע לזכרו של מולי, ודואגים להנציח את זכרו. האב עלי החליט להביא לישראל באישור חומרים מסוימים המסייעים ומקלים על איכות חייהם של ילדים חולי סרטן.
הלב שלי התרחב בבת אחת. אנחנו שמחים שהוא אתנו
ההריון האחרון ולידתו של הבן החדש מעורבים כמובן בשמחה גדולה אבל בכל זאת קשה לשכוח שהיה לפני גם ילד בשם מולי. התמונה המשפחתית מבחינתה לעולם לא תהיה שלמה לגמרי. "בזמן ההיריון אני מודה שלא הרגשתי את החיבור שכולם מדברים עליו, וזה הפחיד אותי. לא דיברתי על זה עם איש. חיכיתי בזמן שהחודשים חלפו והבטן גדלה. גם הילדים ציפו מאוד לילד הזה. הם היו שואלים אותי: 'אימא מתי הוא מוכן, מתי'? לא קשה לנחש מה הרגשתי. כי כבר איבדתי הרבה יותר מעובר. איבדתי ילד שגידלתי ושהכרתי. כשהתינוק היה בבטן היה לי קשה מאוד להתחבר אליו".
ואז הגיעה הלידה. היא התחילה בירידת מים ללא שום צירי לידה. שעתיים לאחר זריקת האפידורל, התינוק החדש למשפחת ספראי שכב בחיקה. "כשהוא נולד, וכשחבל הטבור ניתק, התחברנו אליו מהר מאוד. הוא מצא את המקום שלו במשפחה. הלב שלי התרחב בבת אחת. אנחנו שמחים שהוא אתנו", שחזרה בהתרגשות ד"ר ספראי, "מסתבר שגם לב פצוע בנוי להכיל עוד. הוא הפך להיות חלק מאתנו. לחשתי לו מילים של 'ברוך הבא' והבטחתי לו שנשמור עליו. הלב שלנו התרחב. סיפרתי לו שיש לו עוד אח גדול שהוא לא יכיר שקוראים לו מולי".
"התמונה המשפחתי שאני מדמיינת אותה לעולם לא תהיה שלמה. לאחר הלידה הצטלמתי עם הילדים, הבעל, התינוק הרך והיה חסר לי מישהו באמצע", היא אומרת בנימה של כאב. "מולי תמיד יהיה אתנו בכל מקום. החלטנו שאת ברית המילה בשבוע הבא נעשה בגינה בבית, אירוע משפחתי אינטימי. כמו שעשינו אזכרות בבית, כך גם נחגוג אירועים משמחים. כששואלים אותי כמה ילדים יש לי אז אני אומרת חמישה. כשחופרים לי ורוצים פירוט אני מספרת על מולי וזה קשה עבורי לדבר עליו בלשון עבר. לחדר הלידה לקחתי איתי את פסי הקול של סרטי דיסני שהוא כל כך אהב. רציתי שמשהו ממנו ילווה אותי".
לאחר הלידה העלתה פוסט לדף הפייסבוק שלה עם התמונה המשפחתית שזכתה להמון תגובות מרגשות של בני משפחה, חברים וגולשים. "התרגשתי מאוד לקבל הודעות תמיכה ואיחולים להולדת הבן. בטלפון, בפייסבוק", היא אומרת בנימה של שמחה, "אני מודה לכולם, זה ריגש אותי".
בני הזוג ספראי לא החליטו עדיין איזה שם להעניק לבן החדש. "זו התלבטות גדולה מאוד, לא קיבלנו עדיין החלטה, נחשוב על זה ונחליט בימים הקרובים", היא אומרת מחדר הלידה בו היא שוהה עם בנה, "אנחנו מחפשים שם מיוחד וזה לא קל".