קצת כמו השירות הצבאי או תקופת בית הספר, רובנו נזכרות בהריון ברגשות מעורבים. גם נשים שחוו הריון זוועתי, שהתקדם לאט מבחילה להקאה לשמירת הריון וקיסרי חירום, יכולות למצוא את עצמן מחייכות כשהן נזכרות בדברים הטובים שהיו בו, וקשה למצוא אישה שתעיד על כך שההריון שלה היה זוועתי מתחילתו ועד סופו.
לעומת זאת, גם נשים עם הריון מושלם ופוטוגני, שלא פקדו את האסלה אפילו פעם אחת מלפנים מוצאות סיבות לקטר – ובינינו, יש להן זכות מלאה. לכבוד כולכן, אספנו כמה סיבות לא להתגעגע להריון, או לכל הפחות – להתחשב בהן לפני שציוץ השחלות מכריע אותך ושולח אותך לסיבוב נוסף.
להתראות ג'ל אולטרסאונד קר ודביק
1. ג'ינס עם גומי. יפים ככל שיהיו, מכנסי הריון הם עדיין מכנסי הריון, ויש רק מצב אחד שבו גרוע יותר ללבוש אותם מאשר בזמן ההריון – אחרי הלידה.
2. חרדות. גם אם את טיפוס רגוע ומחושב ביומיום, ההריון יכול להוציא ממך שק של חרדות ונוירוזות שלא היה מבייש את וודי אלן. הן כמובן לא מסיימות ברגע שאת יולדת, אבל תחושת אבדן השליטה בהריון היא בהחלט סיבה לא להתגעגע אליו.
3. סטוק התחתוניות. במיוחד בשליש השלישי, יש נשים שמספקות פרנסה בשפע לחברות ההיגיינה הנשית, הודות להפרשות חסרות מעצורים. גם מציק וגם יקר.
4. ניהול יומן. עד עכשיו אי אפשר היה לקבוע איתך כלום מראש, כי אולי בדיוק תהיה לך בחילה/התכווצויות/תלדי. מעכשיו, יהיה קצת יותר קל וץאמיני או לא - זה רק ילך וישתפר.
5. טחורים. באמת שאין צורך להרחיב. לפעמים הם ממשיכים כמזכרת מהממת מהלידה, אבל לפחות יש נקודת אור בקצה המנהרה.
6. הג'ל של האולטרסאונד. נכון, זו פגישה מרגשת עם התינוק שבפנים – אבל למה המתווך חייב להיות ג'ל קפוא, דוחה ודביק, שלא יורד גם עם קילומטר של נייר ניגוב?
7. בריחת שתן. עם קצת מזל זה חולף אחרי הלידה, אבל עדיין – ההרטבה הלא רצונית הזו עם כל אפצ'י או צחוק די נמאסה.
שלום לעצירות ההריונית המטרידה
8. להירדם מול החדשות של שמונה. או אפילו לפני. נכון שאחרי הלידה רוב הסיכויים שתסכימי להירדם מתי שרק יתנו לך, אבל תחושת העייפות התהומית של ההריון היא בהחלט דבר נחמד להיפרד ממנו.
9. רגישות בפטמות. מי שהבינה בהריון שגם מים יכולים להכאיב, בהחלט לא תתגעגע.
10. גרבי לחץ. אם היו לך ורידים, מעבר לעובדה שלא תתגעגעי אליהם – די בטוח שלא תתגעגעי לגרבי הלחץ, שמשווים לך מראה של וטראן בתור בקופת חולים.
11. התפריט המוגבל. גם אם חיית על שניצלים וצ'יפס לפני ההריון, רוב הסיכויים שמרגע שראית שני פסים רק חשלמת על סושי, ביצת עין וסטייק רייר.
12. התוספים. אומגה 3 בגודל של ביצת שליו, פרנטל בגודל של ביצת יען – כנראה שמישהו בחברות התרופות שכח שמישהו גם צריך לבלוע את זה.
13. העצירות. והחובה להמשיך עם הברזל, כי בכל זאת, לא נעים מהתינוק.
נו מור פינת ליטוף
14. הדימום מהאף. ומהחניכיים. הביטוי "לירוק דם" בהחלט מחזיר אותך אחורה, לא?
15. הפיפי הקדוש. או: הצורך לתכנן את היום ואת המסלול לפי מספר תאי השירותים הזמינים.
16. ההערות. מ"לא נורא, בפעם הבא זה יהיה בן" ועד "וואו, התנפחנו" – תודי שלפעמים ייחלת להיות חרשת בזמן ההריון.
17. חודש תשיעי. ובמיוחד: הטלפונים של המודאגים שמנסיםלברר אם ילדת כבר.
18. חוסר הוודאות. זה זה? זה ציר? זה הפקק הרירי? אלו המים?
19. עיסוי פרינאום. ועכשיו, כשאת אחרי, את אולי יודעת שהתענוג המפוקפק הזה אינו תעודת ביטוח.
20. הלידה. או לפחות חלק ממנה - החלק הכואב - מאחורייך. אמא, היר יו קאם!