נכון שבשנים האחרונות יש יותר פתיחות כלפי מי שמחליט לוותר על התענוג, אבל הרוב המכריע של התינוקות הבנים בישראל עובר בגיל שמונה ימים את הטקס, כשלצדם הורים בדרגות היסטריה משתנות. כדי להקל קצת על המעמד, קבלו 20 דברים שצריך לדעת על ברית מילה.
התינוק סובל מצהבת? האירוע יידחה
1. הפיפי הראשון הכי קשה. אם התינוק שלכם שמר על פאסון במהלך הטקס, אבל פרץ בבכי קורע לב כמה דקות אחריו, זה לא כי יש לו הצתה אטית: הוא פשוט עשה פיפי, והפעם הראשונה אחרי ההליך כואבת לו.
2. לבחור לפי המלצות. לא משנה אם אתם הולכים על מוהל, כירורג או שילוב של השניים: אל תקנו חתול בשק, ובחרו רק מישהו שקיבלתם עליו המלצות חמות מניסיון, ולא משמועות. יש לכם לא מעט חודשים לאסוף מידע, אל תשאירו את זה לשבוע העמוס ממילא שאחרי הלידה.
3. וגם לפי הלב. מכיוון שאתם במצב די רגיש בזמן הברית, חשוב לבחור את מי שיבצע אותה לא רק לפי המקצועיות והניסיון שלו, אלא גם לפי הכימיה האישית. מישהו שיתבדח איתכם בכוח, או סתם לא יבוא לכם טוב באירוע הלא פשוט ממילא הזה, יכול להקשות עליכם מאוד. בחרו מישהו סבלני, שיעבור אתכם גם עשרים פעם על כל הטקס וההנחיות הנלוות. זכותכם.
4. צריך להיות ערניים. אבל גם אחרי שבחרתם את מוהל השנה, באיזשהו שלב הוא הולך הביתה. האחריות שלכם כהורים היא לעקוב אחרי התינוק בשעות ובימים שאחרי הברית, ולבדוק שאין נפיחות חריגה, דימום או כל תופעה חריגה אחרת.
5. יש דחיות לגזר הדין. אם התינוק נולד במשקל נמוך, או שיש לו צהבת, הברית תידחה. רוב המוהלים לא יחליטו לבד מתי הגיע הזמן, אלא יבקשו אישור מרופא הילדים, אבל אין שום בעיה בדחייה הזו – בניגוד לטענות לפיהן ביום השמיני הכי פחות כואב או שמערכת הקרישה נמצאת בשיאה, הכי חשוב שהתינוק יגיע לברית במצב גופני מצויין.
6. אבל כדאי לגמור עם זה כמה שיותר מהר. ועדיין, לא כדאי לדחות את העניין מעבר למינימום ההכרחי. התינוק אמנם לא יודע אם הוא בן שמונה או תשעה או עשרה ימים, אבל המתח שלכם שהולך ונבנה יודע גם יודע.
7. לא חייבים להפיק את אירוע העשור. גם אם כל הבנים במשפחה שלכם נחתכו ב"אולמי" ברוב פאר והדר, אתם ממש לא חייבים להרים הפקה מתוקתקת לכבוד האירוע. תמיד אפשר לבצע את הטקס, ולדחות את האירוע בכמה שבועות, עד שאתם (ובעיקר את) והתינוק תרגישו טוב יותר.
8. וגם אם כן, הנמיכו ציפיות בבקשה. גם אם החלטתם לשלב את הטקס באירוע רב משתתפים, אתם יכולים להירגע. אף אחד לא מצפה ממך להידחס לשמלה במידה של שמלת הכלה שלך, ואף אחד לא מצפה לאירוע בסדר גודל של חתונה. כולה ברית, אתם יודעים.
אפידורל לתינוקות?
9. כדאי שתיקחו אתכם מנשא. אם לא מתאים לכם שהנימול הטרי יעבור מיד ליד (וזה בסדר גמור, גם אתם לא הייתם רוצים חיבוקים מזרים אחרי ניתוח), ותרו על העגלה והצטיידו במנשא, שגם ירגיע אותו הכי קרוב אליכם, וגם יחסום את הסקרנים והחבקנים.
10. יש אפידורל לתינוקות? לא, אבל יש מוהלים-רופאים שמשתמשים במשחות אלחוש ו/או בזריקות הרדמה.
11. ויש גם שיטות מסורתיות יותר. אמונה טפלה, חוצת עדות ומגזרים, טוענת בתוקף שאם האמא נושכת את אצבעה בזמן הברית, לתינוק כואב פחות. אם זה לא יועיל, את גם ככה לא תרגישי כלום מרוב לחץ.
12. במאה ה-19 התייחסו לברית כאמצעי לריפוי שיתוק והרעלות שונות. מצד שני, באותה תקופה נהגו לכרות לנשים את השחלות כטיפול בהיסטריה, כך שלא מומלץ להסתמך על המידע הרפואי הזה.
13. המצרים הקדמונים מלו את הבנים. עם זאת, הם ממש לא עשו זאת בגיל שמונה ימים, אלא חיכו לגיל ההתבגרות, והמילה שימשה כטקס המעבר שלהם מילדות לבגרות. בחפירות במצרים התגלו כלי מילה, וגם מתכונים למשחות מחטאות. אנחנו נישאר עם מה שיש בבתי המרקחת, תודה.
14. הימים הראשונים אחרי הברית הם זמן להניח קצת למגבונים. בגלל שהקקי בימיו הראשונים של התינוק, במיוחד אם הוא יונק, נוטה להיות נוזלי עד משחתי, הוא מגיע לכל מקום, כולל לשיפולי איבר המין הפצוע. לכן, מסיבות היגייניות, מומלץ לשטוף את האזור במים זורמים בכל החתלה (ולמגדילי הראש – גם אחרי "סתם" חיתול רטוב), כדי לשמור על הניקיון ולמנוע זיהומים ונזקים.
בסוף זה עובר, אבל לא נהיה קל יותר בילד הבא
15. שימו שמן. בימים הראשונים אחרי הברית, עד שהצלקת מתאחה, ישנן הפרשות שעלולות להדביק את איבר המין לחיתול. כדי למנוע את הקטסטרופה, מומלץ לשפוך בנדיבות שמן פראפין, שקדים, קלנדולה או כל שמן טהור מאיכות גבוהה שתבחרו.
16. שימו מים. ואם כבר התרחשה הידבקות, נסו לא לאבד עשתונות. כמובן שאסור למשוך או לנסות להפריד בכוח, אלא לטבול את התינוק עם החיתול באמבטיה או מתחת זרם מים, שישחרר את ההצמדה בצ'יק.
17. תחלופה מתמדת. לא סתם יש המוני חיתולים בכל חבילה במידות הקטנות. הקפידו על החלפה תכופה, כדי למנוע מהבולבול גירוי מיותר במגע עם שתן וצואה.
18. לכולם קשה. אבל זה לא הופך את זה ליותר קל. תמיד יהיו מי שיגידו לכם להירגע, או שכולם עוברים את זה. הם כמובן צודקים, ואתם באמת לא הראשונים שנותנים את התינוק בידיים רועדות – אבל כרגע זה התינוק שלכם, וזכותכם המלאה להיות מעורערים קצת.
19. אבל זה עובר. בעוד כמה שבועות כבר ייעלמו הצלקות, וחוץ מזכרונות וכמה תמונות שלכם ושל הנימול הקטן לא יישאר הרבה מהאירוע הלא פשוט הזה.
20. למרבה הצער, זה לא נעשה קל יותר עם הזמן. בניגוד לחום הראשון, החיסון הראשון או ההקאה הראשונה, רוב ההורים יודו שגם בבן השני, השלישי והרביעי (כל הכבוד) הברית היא רגע קשה ומטלטל, ושקשה להתרגל לזה. עוד סיבה מצויינת להתחיל לבדוק איך מפיקים בנות בלבד מעתה והלאה.