בין אם משיקולי עין הרע או בין אם מתוך רצון לשמור על שלום בית, דחיתם את הדיונים על השם לתינוק עד החודש התשיעי. שניכם יודעים שזו ההחלטה הכי חשובה שתצטרכו לקבל: איך לקרוא לדבר המתוק הזה שמחייך אליכם מהאולטרסאונד.
קחו בחשבון שכמעט כל שם שתציעו ייפסל במיידית על יד הצד השני: אם בגלל שפעם הכירו מישהו נוראי מהתיכון שנשא בדיוק את השם הזה, או אם בגלל שהשם שאתם חשבתם עליו מהמם הרבה יותר. מכיוון שמדובר בהחלטה כבדה, עם פוטנציאל התמרחות ודחייה כמעט אינסופי (במיוחד כאשר מדובר בבנות, ואין דד ליין של ברית) אתם צריכים עזרה. ובגלל שלצד השני תמיד יהיה מה להגיד, הבאנו גם צד שני. שתוכלו להתכונן.
1. לפתוח תנ"ך באופן אקראי: זה עובד כבר שנים
נראה שגווינת' פאלטרו עשתה את זה (עם מוזס. את השם לאפל היא מצאה בביטאון מועצת הפירות והירקות), וכמוה רבים אחרים. אחרי הכל, מדובר בספר הספרים, בטח יש שם גם תשובה בשבילכם. הרעיון לכשעצמו יפה, ויכול להיות גם יופי של רטרו: דוד, יואב, אדם ואפילו עתי, (למשל, למרות שבקצב הזה יש סיכוי שתשמעו כמה כאלה בגן שעשועים). אולי אפילו תצליחו לעלות על משהו מעניין יותר.
מצד שני: אל תחמירו עם עצמכם. אם בפתיחה העיוורת יצא לכם "אחשדרפנים" או "ירובושת", אל תתביישו לפתוח שוב.
2. לקרוא על שם מישהו: לכו תדעו, אולי גם ישתלם בסוף
במשפחות מסוימות נחסכת ההתלבטות, לפחות עבור הבן הבכור: לכולם קוראים על שם הסבא, וכך יש 20 בני דודים בשם "ניסו" סביב אותו שולחן חג. מטעמי כבוד, ירושה או שניהם, יש הרבה יתרונות בבחירת שם של סבא, סבתא או דוד מבוסס וערירי עבור התינוק - אפילו כשמקור ההשראה עדיין בין החיים. אם אתם לא מחובבי השמות העתיקים, אפשר לעשות התאמות ושדרוגים: "רות" שתהפוך ל"רעות", "חנה" ל"חן" ו"עדינה" ל"עדי". כך תוכלו לשכנע את הדוד העשיר והבודד אביגדור, למשל, שדור החמוד נקרא רק על שמו.
מצד שני: ודאו שגם הם זורמים עם המחווה, יש אנשים שמתפלצים מהמחשבה על הנצחה לפני מותם (ולא יהססו למחוק אתכם מהצוואה על זה).
3. לחשוב על קונספט: ארץ, עיר, חי, דומם
בהנחה שהילד הזה הוא לא הראשון, או שאתם מתכננים לפחות עוד אחד אחריו. סטים של שמות עם מכנה משותף: מתחילים באותה אות, מצלצלים דומה, שמות של פרחים, שמות שכוללים את שם השם -היוש, משפחת תבורי לדורותיה - יכולים בהחלט להקל על המלאכה, ובטח שלצמצם את הרשימה.
מצד שני: אל תבחרו שמות שמתחרזים. גם לא לתאומים זהים. זה בעיקר מצחיק ונשמע לא משהו.
4. לשכלל את שם הבטן: למרות שלא יעבוד ברוב המקרים
תשעה חודשים הוא ליווה אתכם ואותו. בין אם בחרתם ב"בוטן" או "גרגיר" הסטנדרטיים, התחכמתם עם שם של מאכל אחר או הלכתם על שמות של שופטים בעליון, שם הבטן הפך לחלק מכם. אז למה שלא תשדרגו אותו, ועם האדפטציה המתאימה תהפכו אותו לשם האמיתי של הבייבי? שושנה תוכל בהחלט להיות שני, ברווז יכול להיות בר, גרגיר יהווה השראה לגור ועל בוטן פשוט תוותרו.
מצד שני: לא בכוח."גרי" שנולד מ"גרגיר" זו לא באמת אדפטציה.
5. לחשוב אקטואליה: ממבצעים צבאיים ועד גמרים של תכניות ריאליטי
כל אחד מכיר את "דרור" שנולד בפסח ו"נרי" שחוגג יום הולדת בנר ראשון. חגים, מלחמות וגמרים של ריאליטי הם בהחלט אירועים שראוי להנציח ולהנחיל לדורות הבאים, ולכן אל תתפלאו שבארץ מסתובבים לא מעט "צוק" (על שם עופרת יצוקה), "סיני" (נו), "קטיף" (בלי גוש) וגם: "נינט" (בלי יודה, זה הכי סעיף 1).
מצד שני: אין צד שני, שמולי לבן ודפני לבת. לכו על זה.
6. לחשוב תלוש: שמות מקוריים עד מתאמצים מדי
הנה, גם לכאן הם הצליחו להגיע - הורים שקראו לבתם "לייק" (אם כי ייתכן שאימצו את שיטה מס' 2 – לדברי האב, מדובר בגרסה מודרנית ל"אהובה"). נכון שמבאס שבכל גן יש "נעם הבן ונעם הבת", או 3-4 "נעה" ו"ליאור", אבל לא צריך דוקטורט בפסיכולוגיה כדי להבין שעדיף לטשטש מעט את האינדיבידואליות ולא לחטוף כאפות בהפסקה.
מצד שני: מקוריות זה חשוב, אבל גם חיי חברה. נסו להישאר מקוריים אבל שפויים.
7. לחשוב הפוך על הפוך: חוויה מתקנת?
בשלב הדיונים, שלפעמים יכול להיות מו"מ לכל דבר, אחד הטיעונים החזקים ביותר, שפוסל מיידית שם שבן הזוג השני מציע, הוא הסעיף ההיסטורי. ילד מגעיל מהצופים, בוס מנוול או אקס עם מטען מהווים עילה לויתור מיידי על השם המוצע, ואנחנו אומרים: לא עוד. אפשר להשתמש בשם כתיקון לחוויה המסריחה, וחבל לוותר על שם יפה רק בגלל בנאדם דוחה שהיה מחובר אליו.
מצד שני: אולי זה לא תקף במקרה של אקסים. שלא יעופו על עצמם אם הם יגלו.
8. לאמץ את השיטה האינדיאנית: לתאר מה שרואים
טוב, הברית עוד שעתיים. עוד רגע צריך כבר למלא את הטפסים לגן חובה של הילדה. צריך שם, ועכשיו. למקרים האבודים והנואשים ביניכם, לא נותר לנו אלא להמליץ על הדרך האינדיאנית לפתרון המשבר: פשוט בחרו בדבר הראשון שאתם מבחינים בו. כמו נוצה לבנה מתבדרת ברוח, אבל שונה.
מצד שני: כמו בטיפ על השמות התנ"כיים, לא להיסחף. אם אתם רואים פילנדנדרום, נסו להסיט את המבט, נגיד, לעציץ המרווה. כנ"ל לגבי הפיסטוק והשקד בקערת הפיצוחים. שלא תצאו סעיף 6.