קשה לחשוב על תפקיד יותר מסורתי מאומנת ("נני"). דמות כמעט דמיונית, קשוחה אך מחוייכת, לבושה בשמלה שחורה מבד נוקשה וסינר לבן מעומלן. מרי פופינס כזו, שגידלה דורות של ילדים בריטיים מחונכים למשעי.
המוסד המכובד והמוכר ביותר להכשרת אומנות הוא נורלנד, קולג' שבוגרותיו לא מתקשות למצוא עבודה אצל המשפחות העשירות ביותר בעולם. לאורך 120 השנים האחרונות סיימו את הקולג' אינספור נשים, אבל השנה יצטרך צוות המורים להתרגל למראה שונה: סטודנט גבר ראשון, שעתיד להפוך ל"נני" הראשונה ממין זכר.
"נוכחות גברית תיטיב עם התינוק"
מייקל קני, בן 18 בסך הכל, נרשם לתכנית המורחבת של הקולג'. בסיומה, הוא יקבל תואר BA, וניסיון עצום בטיפול בתינוקות ובילדי הגיל הרך. "תמיד רציתי לעבוד עם ילדים, ובפרט עם תינוקות", מסביר קני את ההחלטה יוצאת הדופן. "נורלנד הוא המקום הכי טוב בבריטניה – אם לא בעולם כולו, ולכן אם ללמוד כאן אומר להיות הגבר היחיד בכיתה של 48 נשים, זה ממש לא מפריע לי".
המרכז היוקרתי הוקם בשנת 1892, והכשיר מטפלות עבור בני המעמדות הגבוהים. עד עתה סיימו את המוסד 7,000 נשים, שלומדות הרבה יותר מלערבב בקבוקי פורמולה ולהחליף חיתולים.
כדי שהבוגרות תדענה לטפל בתינוקות בצורה האופטימלית החל מיומם הראשון, תכנית הלימודים כוללת פסיכולוגיה של תינוקות וילדים, שיעורי התפתחות, סוציולוגיה, בטיחות ותזונה, ואפילו שיעורי קרב מגע, אולי נגד חוטפים פוטנציאלים שינסו לחמוס את התינוקות העשירים מידיהן. בעניין המדים, הלך צוות המוסד לקראת קני: בניגוד לנהלים המחמירים, המחייבים את האומנות ללבוש שמלה בצבע כהה, כובע, כפפות וסינר, קוד הלבוש שלו יכלול מכנסיים וז'קט בצבע סולידי.
"ילדים בכל הגילים, וגם תינוקות רכים, יוצאים נשכרים מנוכחות גברית חיובית בחייהם", אמר אחד ממורי בית הספר. "במיוחד במשפחות שבהן האב נוסע לעתים קרובות ונעדר הרבה מהבית, אני סבור שנוכחות כזו תיטיב עם התינוק".
"למרבה הצער, החשש העיקרי - מפדופיליה"
"אני לא חושב שזה צריך להיות כל כך מפתיע שגבר בוחר בקריירה כזו", הגן קני על בחירתו. "גברים יכולים להביא מימד אחר של טיפול, יכולות אחרות ולא בהכרח פחותות מאלו של נשים. יש מספיק נשים שמטפלות בילדים, ואני חושב שחשוב שיהיו גם גברים שיעשו זאת".
"מבחינה תיאורטית, אין ולא אמור להיות הבדל בין מטפלת אישה ומטפל גבר", אומרת שירה קדם אילון, פסיכולוגית קלינית מומחית "כמובן שיש משמעות לעובדה שלא ההורים הם המטפלים העיקריים בילד, אלא אדם אחר, אבל כל עוד האדם מקצועי, מכיל וסבלני, וניחן בחושים ובידע המתאים לטיפול בתינוקות, לא צריך לשנות לתינוק או להוריו אם המטפל הוא זכר או נקבה.
"בניגוד למשפחות מורכבות, שבהן שני ההורים הם בני אותו מין, כאן גם לא אמורה להיות השפעה חברתית חיצונית, ושיפוט איכות הטיפול קשור אך ורק לכישוריו ולאישיותו של המטפל או המטפלת. נכון שבעבר התייחסו לאמא כדמות המטפלת הראשית כברירת מחדל, אבל היום כבר מדברים על 'דמות משמעותית', ולאו דווקא האם, מכיוון שישנם אבות שלוקחים על עצמם להישאר בבית עם הילדים, ואין סיבה לחשוב שהם מוצלחים פחות מאמהות שעושות את הבחירה הזו".
עם זאת, קדם אילון לא מתעלמת מאי הנוחות שעולה בקרב לא מעט אנשים למשמע הרעיון. "הדעות הקדומות שלנו הן שטיפול בילדים היא עבודה נשית, ולכן נראה לרובנו מוזר לפגוש גבר בתפקיד. מעבר לחשש מהיכולות המקצועיות, ישנו אצל אנשים גם חשש מובנה מפדופיליה, אבל למרבה הצער, גם נשים עלולות להזיק לילדים, כך שהשיפוט לפי מגדר הוא מוטעה ולא רלוונטי. כל עוד המטפל הוא טוב, זה אמור להספיק".