אחד הדברים הכי קשים על סף הבלתי אפשריים הוא לפתוח את הלב לתינוק קטן שידוע לנו מראש שימיו ספורים. זו הסיבה שאנחנו מעריצים כל כך את בני הזוג קורי ומארק סולהרט שפותחים את לבם ואת ביתם ומאמצים תינוקות שחולים במחלות סופניות. והם עושים את זה שוב ושוב.
קורי היא אחות מוסמכת במקצועה שהתמחתה בעברה בתמיכה במשפחות שכולות לאחר לידות שקטות, מה שהופך אותה ל"פרופיל המושלם" למשימה המאתגרת שבחרה - טיפול בתינוקות הוספיס, כפי שהיא מגדירה אותם. אחרי שגידלו שמונה ילדים משלהם, קורי ובעלה פנו ביוזמתם לבית החולים בוויסקונסין שמנהיג תוכנית טיפולית למשפחות לילדים עם אתגרים התנהגותיים או רפואיים קשים.
ב-2012, קיבל הזוג לידיו את התינוק הראשון מהתוכנית. "התקשרו ושאלו אותנו אם אנחנו מוכנים לאמץ תינוקת בת שבועיים, נטולת שם, שאין אף אחד שידאג לה", מספרת קורי ל-today. "הדיאגנוזה הייתה עגומה שכן היא נולדה ללא אונה במוחה, והרופאים היו נטולי תקווה. נאמר לנו שהיא במצב של צמח – ללא יכולת לראות או לשמוע והיא מגיבה רק לגירוי של כאב". קורי ומארק לקחו את התינוקת והעניקו לה את השם אמלין. היא חיה אצלם 50 ימים, הייתה עטופה ומחובקת על ידי כל אחד מבני המשפחה במהלך השהות ועד יומה האחרון. אמלין הלכה לעולמה בזרועותיה של קורי. "היא לא סבלה והכי חשוב היא לא הייתה לבדה", אמרה קורי. "בהתחלה זה כאב לנו מאוד. אבל לאט לאט הבנו את הזכות שניתנה לנו להחזיק אותה ולהעביר אותה כמתנה הלאה".
קורי ומארק חושפים את הסיפור שלהם על מנת לתת השראה לאחרים שיפתחו את הדלת לאומנה או אימוץ. "זה לא חייב להיות ילד עם בעיות בריאותיות מסכנות חיים, אלא כל ילד שזקוק למשפחה אוהבת".
>> מהי משפחת אומנה? כל מה שצריך לדעת
תגובות