הדי ההמולה שכחו. זרם המבקרים הפך לטפטופים, ההורים שלך חזרו הביתה, ובן הזוג חוזר מחר לעבודה. הוא כבר לקח המון ימי חופש בזמן ההריון כדי לבוא איתך לבדיקות, ונשאר בבית שבוע אחרי הלידה, ופתאום את נחרדת מהמחשבה שממחר את הולכת להישאר לבד עם התינוק. מה עושים?
את מנסה לשחזר מה עשית בערבי הבייביסיטר הארוכים בתיכון, אבל איכשהו, לא נראה לך שפאזל יעניין אותו. גם כל ספרי הילדים, שסידרת לפי הגובה על המדף בחדר שהכנת לו, עדיין קצת מעל סף הקליטה שלו. אז עשית טיול בעגלה, ועוד אחד, ומה – ככה ייראו החודשים הקרובים? קודם כל, תרשי לנו להרגיע: הרבה יותר מהר ממה שנדמה, העובר מחוץ לרחם שאת רואה עכשיו יהיה הרבה יותר תקשורתי ותנועתי. אבל עד אז, קבלי כמה רעיונות שיעזרו לך להעביר את התקופה הקרובה בלי להשתגע.
לא צריך להשתגע עם פעילויות: את הכי מרתקת בעולם
1. מבחינת התינוק, את הכי מעניינת בעולם. אז אין סיבה להתחיל את חופשת הלידה בסערת בילויים וטיולים. עברת חוויה מטלטלת ולא פשוטה פיזית, ולא יקרה כלום אם תהיו כמה ימים בבית, רק את והתינוק. תתפסי שנ"צים טובים (מומלץ להצטייד בכיסוי עיניים, כדי שתירדמי מהר ובקלות ולא תבזבזי אף דקת שינה של התינוק על נסיונות הירדמות), שירי לו שירים, לטפי אותו ודברי אליו. מבחינתו, את יותר מעניינת מספקטקל עם אלף רקדניות בברודווי.
2. ואל תשכחי, שבשבילו הכל חדש ומפתיע. כל פעולה פשוטה ויומיומית שאת עושה: לזרוק קוביות קרח לכוס, לקשקש בסכו"ם שאת שוטפת, לבשל פסטה: כולן חדשות ומפתיעות עבורו. אל תרגישי שאת חייבת למלא את היום בזמן איכות מלא תוכן תרבותי, גם לקפל כביסה כשהוא לידך ולשים לו בכל פעם סוג בד שונה ביד מעשיר ומגרה אותו.
3. תכירי: הסביבה שלך מנקודת מבט של אמא. אחרי כמה ימים, הקירות כבר קצת סוגרים עלייך. זה הזמן להתחיל לחפש מה לעשות בחוץ. תתחילי בלהכיר את הסביבה. נכון, את גרה כאן כבר כמה שנים, אבל אף פעם לא הסתכלת על השכונה שלך מפרספקטיבה של אמא: איפה יש ספסלים מוצלים לשבת לקרוא כשהתינוק נרדם, איפה יש פינה שקטה להניק, באיזה מסלול המדרכות הכי פחות משובשות ואיפה יש בתי קפה בייבי-פרנדלי.
4. נסי לאתר אמהות במצבך. תתחילי בסביבה הפיזית המיידית שלך, ואם לא מצאת, חפשי בפורומים של הריון ולידה. ולא, זה ממש לא פאתט. לרובנו לא יוצא לתזמן את חופשת הלידה עם חופשת הלידה של החברות שלנו, ולמרות שזה נראה לך רחוק, בבוקר רוב האנשים עובדים. אז אין לך מה להתבייש, זה לא אומר שאת חסרת חיים – אחרי הכל, האמהות האחרות שמחפשות תעסוקה הן בדיוק, בדיוק במצבך.
5. שווה לבדוק: מעגלי אמהות וסדנאות נשים. קבוצות של נשים שמתכנסות עם התינוקות (ברור), כדי לדבר על הלידה שעברו, על האמהות, על הנקה וכל נושא שמתאים לפורום הנשי הזה ויכול להעביר שעתיים בכיף. אם את מיניקה, חפשי מפגשים של ליגת לה-לצ'ה, מעין קבוצת תמיכה למניקות שאולי תצייד אותך בטיפים שיקלו עלייך ויתנו לך משפטי מחץ לשאלות המציקות של אנשים.
אם את לא עובדת, אך אחד לא יעבוד
6. לבקר את אבא/סבא/סבתא בעבודה. אם הם לא יכולים להיות עם התינוק, התינוק יבוא אליהם. בהנחה שבעלך לא עובד במפעל פטרוכימיקלי ושאמא שלך לא טכנאית רנטגן, זה יופי של רעיון: קפצי לבקר אותם בעבודה, השוויצי בפני כולם בתינוק המהמם שלך וכשאף אחד לא שם לב – תתגנבי למטבחון או לקפיטריה, ושבי כמה דקות בשקט.
7. זה הזמן לחפש חוגים. כשהתינוק כבר קצת פחות עוברי, את יכולה להתחיל לחפש חוגים שיתאימו לך ולו. כמעט בכל עיר יש בייבי יוגה, חוגים מוזיקליים או חוגי עיסוי לקטנטנים, וזה ממש לא חייב להיות יקר. קופות החולים מציעות חוגי עיסוי במחיר סמלי, וחברות מסחריות מארגנות פסטיבלים בקניונים, שכוללים ייעוץ הנקה, הפעלות לקטנטנים וחלוקת דוגמיות, והבונוס: זו יופי של לפגוש אמהות אחרות. ואם את כבר בקניון, קחי איתך בכל פעם מתנה מבאסת אחת שקיבלתם ותחליפי. כמו שופינג, רק בלי הקטע של להוציא כסף.
8. צאי לעשות קצת פעילות גופנית. שמרנו את זה כמעט לסוף, כי לא רצינו לבאס, אבל אין מנוס. מה עם פעילות גופנית? כמובן שאף אחד לא מצפה שתעלי לשעה וחצי ספינינג חודש אחרי לידה, אבל אחרי שהיית אצל הרופא וקיבלת אישור שהכל במקום, את בהחלט יכולה להתחיל לצעוד עם העגלה, או לעשות תרגילי בטן/ישבן/ירכיים בבית. יש לך אפילו משקולת חמודה של שלושה-ארבעה ק"ג להתאמן איתה.
9. תעשי סידורים. האינסטינקט הראשוני שלנו הוא לתזמן את ענייני הבנק/קניות/דואר/סופר לזמני הביקור של סבתא, אבל זו טעות. תינוק הוא מקצר תורים מופלא: בין אם לאנשים אין כוח לשמוע אוו בוכה או שהם באמת סתם נחמדים, התאבזרות בתינוק, רצוי קטן וחמוד, תגרום לכולם לוותר לך, ולחתוך בחצי את זמן הסידורים הרגיל מחד, ולהעביר לך מספיק זמן ביום מאידך.
10
