מזל טוב! את כבר אחרי. הרגליים עוד קצת רועדות, הראש מתפוצץ משעות של לחיצות, ואת שוכבת לך בחדר ההתאוששות, כמהה לסושי שחלמת עליו תשעה חודשים. בעלך הלך עם התינוק לתינוקייה, מצוייד ברשימת איסורים והוראות, ואת שוכבת לך לבד, ממתינה שיעבירו אותך למחלקה.
גם אם ילדת בבית חולים עם מלונית, צפויות לך לא מעט שעות עד שתגיעי לארץ המובטחת, ובינתיים – קצת כמו בטירונות – תהיה לך הזדמנות להיפגש עם בנות שלא היית פוגשת בשום סיטואציה אחרת.
בואי נודה על האמת: מעטות הנשים שמוצאות חברות לחיים באשפוז אחרי הלידה. את לא במצב אידאלי, כולך כאובה והורמונלית, ונשים שלא באות לך טוב יכולות לערער אותך ברמות שלא תהיי מוכנה להן. אז מי הטיפוסים שאת הכי לא רוצה לחלוק איתן חדר במחלקת יולדות? קבלי רשימה חלקית.
זו עם ארסנל בלתי נדלה של דודות, אחים ושכנות קרובות
1. זו עם המשפחה הענפה מדי. כששמעת שירה ומחיאות כפיים מחדר ההמתנה, אי שם בפתיחה 5, לא הבנת מי עושה אירוע משפחתי בבית החולים. לאט לאט את מבינה בדיוק מי: השותפה החדשה שלך לחדר ומשפחתה. "משפחתה", הכוונה היא לא לבעל ולתינוק החדש – אלא לארסנל בלתי נדלה של דודות, אחים, סבתות ושכנות קרובות, שלא ישאירו את היולדת הטרייה לרגע אחד לבד.
הם יגיעו עם סלים, סירים ובגדים לתינוק – ובעיקר יעשו המון, המון רעש. כמובן שתמיד תהיה למשפחות האלו קרובת משפחה שנמנית עם הצוות, ותעלים עין מחריגות (שלא לומר התעלמות מוחלטת) משעות הביקור. אחת לכמה דקות מישהו יסיט את הוילון שמנסה נואשות להפריד ביניכן, בדרך כלל בדיוק כשתשלפי להניק, ויציע לך עוגייה/שתייה/ממולאים. לקינוח, לפחות אחת לשעה אחד הילדים במשפחה העליזה יבעט בטעות במיטה שלך, ויזעזע את התפרים המחשבים להתפקע ממילא.
נקודה חיובית: אם נגזר עליך לסבול את התזמורת הזו, לפחות תתכבדי במשהו טעים, במקום האוכל של ביה"ח.
2. זו שמשעמם לה. זה מתחיל בשיעול. אחר כך יבוא "פסססט" מהוסס, ובסוף קריאה מפורשת: "היי, את!". כן, זה קורה: שכנתך לחדר רוצה לדבר. עכשיו. למרות שארבע בבוקר, ואת בדיוק הצלחת להנדס לך תנוחה שתחזיק את הפד במקום, לא תכאיב לך לגב ותאפשר לך לנענע את התינוק בעריסה לידך, ונמנמת לרגע.
"תגידי, מי הייתה המיילדת שלך? גם לך המרדים הגיע נורא מאוחר? ותגידי, נראה לך שאם אני אבקש עוד שמיכה יביאו לי? פשוט נורא קר לי מהאפידורל, את יודעת, נורא התלבטתי אם לקחת, אבל בסוף...". קחי טיפ: זה לא באמת משנה מה תעני. הגברת, כנראה תחת השפעה של חומרים אסורים שחילקו לה ביד רחבה בחדר הלידה, פשוט רוצה לפרוק. המהמי מתוך שינה איזה "אהה" אמפתי – זה ירגיע אותה ואת התינוקות של שתיכן.
נקודה חיובית: אולי המלמול המונוטוני שלה יהיה הרעש שירדים את התינוק שלך?
3. זו שהכל מדהים אצלה. האמת שכבר פגשת טיפוסים כאלה, מהסוג שלא מוציאים מילה שלילית מהפה, וצובעים הכל בוורוד מנצנץ. את יודעת, אלו שהדבר השלילי היחיד שיש להם להגיד הוא על טיפוסים כמוך, שלא זורמים מספיק. השותפה החדשה שלך לחדר עברה שלושה ימים של צירים מטורפים (אבל כל ציר היה מיוחד), סיימה בלי הכרה בקיסרי חירום (אבל זו הדרך שהתינוק שלי רצה לצאת לעולם, וזו בחירה שלו) ומדממת מהחתכים בפטמות (אבל זה שטויות, בדם יש ברזל וזה טוב לתינוק). ועדיין, היא אמפטית, חייכנית וזורחת – מה שגורם לך ולתלונות (הלגיטימיות!) שלך להיראות כמו סמרטוט רטנוני במיוחד.
נקודה חיובית: אולי זה מידבק.
4. זו שכבר אין לה בטן. זה לגמרי ולחלוטין וללא צל של ספק מובן שיש כאלה נשים עם גנטיקה מרהיבה ובטן קטנה. זה לא שאת חושבת חלילה שהיולדת השטוחה שלצדך מרעיבה את עצמה או את העובר, את לא חושבת שהיא בולימית או אנורקסית ולמעשה, את הראשונה שמקבלת אותה כמו שהיא. אבל לא אחרי לידה. ומומלץ מאוד שהיא לא תשב לידך ובטעות תציצי לה מהחור של החלוק ותגלי בטן של סקיני כשאת עם בטן של חודש שמיני.
נקודה חיובית: אולי זה מידבק 2.
"הלידה שלך לקחה יום? אצלי התחלפו ארבע משמרות"
5. זו שלא מפסיקה להתלונן. האוכל: מגעיל. האחיות: פוסטמות. ההנקה: סיוט. הבעל: לא עוזר. והאמהות: ממש לא מה שהבטיחו לה. השותפה שלך לחדר לא מעכירה את האווירה – היא צובעת אותה בשחור קודר, עם נגיעות של אפור דיכאון. אם את רק מעזה לרמוז שלא הכל נורא, והעיקר שהכל הסתיים בידיים מלאות, היא תסנן איזו הערה מייבשת, ותשאיר אותך לנסות להרגיע את התינוק שלך, שהעז לצייץ ועלול להעיר את התינוק שלה.
נקודה חיובית: הצחקת אותה.
6. זו עם הילד המושלם. הוא מבוגר מהילד שלך ב-17 דקות (בדקת על הפתק של העריסה כשהיא הלכה לשירותים), אבל נראה ומתנהג כמו האח הבכור שלו. בדרך מחדר הלידה לתינוקייה הוא כבר הרים את הראש, בהנקה הראשונה הוא מיד התחבר לפטמה וינק כמויות מסחררות (שכמובן לא נפלטו שנייה אחר כך) וכמובן שישן כל הלילה – בעוד שהתינוק שלך צרח והרים את מחלקת ביות מלא על הרגליים. כמובן שתינוק הבוטיק שלה לא רק שלא יורד במשקל, אלא משתחרר מבית החולים עם עודף של איזה 200 גרם – ישר לחדר שהיא עיצבה לו במו ידיה, עם כיסוי מיטה שהיא רקמה ורהיטי עץ שבעלה בנה.
נקודה חיובית: אומרים שקנאה זה מרזה.
6. זו שחייבת לנצח. אם הלידה שלך לקחה יום שלם, אצלה התחלפו לפחות ארבע משמרות. אם לך יש קרע עם כמה תפרים, לה יש חתך יזום עם מספר תלת ספרתי של תפרים, וזה רק החתך הקטן מבין השניים. היא קנתה את אותה חבילת לידה בחצי מחיר ממך, בהריון היא עלתה פי ארבע ממך, אם זה הילד הראשון שלך לשלה מחכים בבית לפחות חמישה אחים – בקיצור, כל מה שאת עושה, היא עושה טוב יותר. ולפנייך. ומהר יותר. רוצה להתערב?
נקודה חיובית: אם נגיד מהי, היא תמצא אחת חיובית הרבה יותר.