דיכאון אחרי לידה, תופעה שבשנים האחרונות הפכה למדוברת ומוכרת יותר, יש ספקטרום רחב של חומרה, כשבקצה האחד נמצא הבייבי בלוז הקל, אותו יחוו רוב היולדות, ובצד השני נמצא דיכאון חריף וגם, במקרים מסויימים, התקפים פסיכוטיים מסכני חיים. רנה ברנסלי בת ה-27 בקושי שרדה התקף כזה, שהוביל אותה לנסיון התאבדות.
ההזיות החלו להשתלט על מחשבותיה של רנה הסקוטית, שילדה ביולי 2019 את בתה, כבר בשבועות הראשונים. עד השבוע העשירי כבר חשה האם הטריה שאינה יכולה לבטוח באיש בעולם, אפילו לא בעצמה. לאחר מקרה קיצוני של הזיות, במהלכו היתה בטוחה שהטביעה את התינוקת שלה ושהיא עצמה פדופילית, ניסתה רנה להתאבד. למזלם של כולם המשטרה מצאה אותה לאחר שקרובי משפחה מודאגים התקשו לאתר אותה.
אחרי שישה שבועות במחלקה לאם ולתינוק בבית חולים השתיים שוחררו מאישפוז, והאם חזרה לאיזון. הצעד הבא היה לכתוב ספר על החוויה המטלטלת, שיתן כוחות ומודעות לאמהות אחרות שנמצאות במצבים דומים. "התחלתי לראות חזיונות מוזרים כמעט מיד", היא נזכרת, "בכל פעם שעצמתי עיניים נכנסתי למצב כמו חלימה, והרגשתי שאני מטביעה או מנסה להרוג את התינוקת שלי גרייס. ידעתי שזה לא אמיתי, אבל זה הרגיש אמיתי. חשבתי שהרגתי אותה. הרגשתי כמו מפלצת".
בהמשך הגיעו מחשבות כפייתיות. "התחלתי לחשוש שאני פדופילית, ולא הסכמתי להשאר לבד עם גרייס. לרוב אני אדם מאוד פעיל, אפילו היפרי, אבל פשוט לא הייתי מסוגלת לעשות שום דבר".
עכשיו רנה מספרת שהיא מרגישה טוב מאי פעם, מגדלת את גרייס באושר והנאה, ושחייהן חזרו למסלולם. "קשה להזכר במעמקים שאליהם הגעתי כשהייתי חולה", היא מודה, "ידעתי שהמח שלי משחק איתי משחקים, אבל לא היה לי מושג איך לעצור אותו. לא רציתי לספר לאנשים על מה שקורה לי כי הרגשתי כמו אמא גרועה. היום גרייס ואני מאוד מחוברות, אני שוב פעילה, ואני דואגת לשתינו. התחייבתי להיות לה אמא טובה. החיים טובים עכשיו".