בימים בהם הרשתות החברתיות שולטות בחיינו, אין כמעט פעולה שאנחנו עושים – מיציאה למסעדה ועד רביצה חסרת מעש בבית – שלא מדווחת לחברינו הווירטואליים בפייסבוק או בטוויטר. אין סיבה, אם כך, שכשקורה דבר מונומנטלי ומשנה חיים כמו לידה, האצבעות יפסיקו להקליד.
"תמשיך ככה, תינוק"
רייצ'ל אינס, בריטית בת 29, היא פעילה מאוד ברשת החברתית טוויטר, ואפילו צירי הלידה לא מנעו ממנה לעדכן את כל מכריה בדיווחים חיים מחדר הלידה, הכל באמצעות מכשיר האייפון שלה. 104 ציוצים מאוחר יותר, היא הפכה לאם.
אינס, צלמת במקצועה, אמרה: "אני משתמשת כבדה בטוויטר, ועושה זאת כדי לחלוק את חיי עם אחרים. הלידה היא חוויה עצומה, וחשבתי שזו תהיה דרך טובה בעבורי לתעד את האירוע".
הציוץ הראשון שכתבה רייצ'ל ל-400 המשתמשים העוקבים אחריה פורסם בערב של ה-3 בדצמבר. "התחילו לי צירים", היא כתבה. "קור כלבים בחוץ. מעכשיו זה רק עניין של זמן עד שיגיע התינוק". רייצ'ל היתה בשבוע ה-39 להריונה, ולא שכחה לעדכן את ידידיה בעוד היא עושה את דרכה אל בית החולים בעיר לסטר. בבית החולים המשיכו הצירים עוד כשמונה שעות בהן ניסתה לישון, אך ללא הצלחה. "תמשיך ככה, תינוק", צייצה בלילה, "אם אפשר, אבל, תעשה את זה פחות כואב ויותר מהר".
בשש בבוקר, כשהלידה לא התקדמה ודופק לבו של התינוק צנח במפתיע, רייצ'ל הועברה לחדר הלידה כמקרה חירום. היא ילדה את בנה אליוט בשבע בערב, כמעט 24 שעות אחרי שצייצה לראשונה על הצירים, והופתעה לגלות שהוא שוקל רק 3 קילוגרמים. "ואני ציפיתי לתינוק ענק!" צייצה מיד.
הציוצים לא פסקו כאשר הלידה הסתיימה, ורייצ'ל המשיכה לעדכן את ידידיה בחוויותיה כאם טרייה במחלקת היולדות. "בכל פעם שהתינוק הזה נצמד לי לשד, הוא עושה פרצוף כאילו נתנו לו לאכול רעל. חצוף!", עדכנה. רייצ'ל השתחררה מבית החולים עם בנה הטרי ב-6 בדצמבר, לא לפני שעדכנה את חבריה בטוויטר: "זהו, שחררו אותנו ואנחנו מוכנים לצאת לדרך לבית שלנו".
וככה נראתה הלידה דרך הציוצים בטוויטר:
21:13 משעמם לי, ובאופן מוזר בא לי כבר שיתחיל הכאב, שיהיה פה קצת אקשן.
21:31 הצירים מתחילים להכאיב עכשיו. עוד מעט אתקשר לבית החולים הקרוב, לראות אם יש להם מקום בשבילי הערב.
21:46 בבית החולים הקרוב אין מקום. אוף. רואה טלוויזיה בינתיים.
22:55 אמא שלי עכשיו הלכה לישון במיטה שלי, אז ממש כדאי שמשהו יקרה פה הלילה. לדעתכם צעידה בבית יכולה לזרז את הלידה?
22:59 הצעידה בסלון רק מטריפה אותי. ועכשיו התחיל לרדת שלג. יופי באמת.
23:28 לא קורה כלום, ואיפה אני אמורה לישון כשאמא שלי במיטה שלי? על הספה?!
00:02 אי אפשר לישון על הספה הזאת. ויתרתי.
00:04 אמרתי לבעלי ללכת קצת לישון. לפחות הוא יהיה ערני בלידה.
1:22 אאוץ'! זה כאב!
1:46 מעניין אם הלידה הזאת תסתיים בפחות מ-6,000 ציוצים. היא לא מתקדמת! לפחות השגתי 25 אנשים חדשים שעוקבים אחרי.
1:50 הערתי את בעלי. קר לי. ביקשתי ממנו שיביא לי אוכל ושתיה. אני מתקשרת שוב לבית החולים.
2:06 יש!!! בבית החולים הקרוב התפנה מקום! כל הכבוד לי שהתאפקתי עד עכשיו!
2:17 אנחנו באוטו. יוצאים לדרך לבית החולים.
2:50 אנחנו בבית החולים. כמובן שעכשיו הצירים נרגעו. מתפללת שלא ישלחו אותי הביתה.
4:06 קולות הנשים האחרות שגונחות בכאב מצחיקים אותי משום מה. לא יפה.
4:22 משעמם לי. מנשנשת משהו בינתיים.
5:40 הצירים נעשו חלשים. עוד שעמום בדרך.
6:11 התקדמות הלידה נעצרה. העבירו אותי מחלקה ושלחו את בעלי הביתה. נולדו פה בינתיים שני תינוקות והם בוכים.
9:00 אני רוצה שהילד שלי יוולד כבר. חוסר השינה הזה עושה אותי רגשנית.
9:15 או! הציר הזה כאב! עברה חצי שעה מהציר הקודם, ובכל זאת!
10:26 טוב, הבנתי. הצירים הממש כואבים מגיעים אחרי הפסקות ארוכות.
11:09 עשו לי מוניטור. התינוק מאוד אקטיבי, וניסה לבעוט באלקטרודה המחוברת לבטן כמה פעמים.
12:48 הצירים מתחזקים. בעלי אמר שנראיתי מצחיק בציר האחרון. זה כאב!
14:24 ציר כואב כל עשר דקות. קדימה, תינוק.
15:07 המיילדת אמרה שצריך להגביר את הקצב. מסיעים אותי במסדרונות. חברי טוויטר, בואו איתי.
15:19 אני עושה טיולים במחלקה כדי להגביר את הקצב. התשתי את עצמי.
15:59 אני יולדת היום! לא אכפת לי כלום! אין פה איפה לטעון את הטלפון ואני מקווה שהבטריה תחזיק מעמד עד סוף הלידה.
17:12 הולכת לעשות אמבטיה. אולי זה יעזור.
18:02 האמבטיה לא עזרה.
18:28 מכניסים אותי כמקרה חירום לחדר הניתוח. התינוק עצבני.
20:21 שלום כולם, נעלמתי קצת כי ילדתי. אני הולכת לספר למשפחה ואז אחזור עם הפרטים.
21:39 איזה כאבים. כאילו שמים לי מלח על הפצעים.
22:18 חיחיחי. אבא מחתל בפעם הראשונה.
23:45 לילה טוב טוויטר. מקווה שנהניתם מ-24 שעות הלידה שלי. עכשיו תנו לי לישון בבקשה.