אף אחד לא יכול להישאר אדיש לטרגדיות כאלו. ילד שנשכח ברכב מוציא מכל אחד תגובה רגשית, שנעה בין ביטחון מוחלט ש"לי זה לא היה קורה בחיים" לבין חרדה שמא הסטטיסטיקה האכזרית תגיע גם אליו. קל מאוד לשפוט את ההורים, כמעט בלתי אפשרי שלא להזדהות איתם – אבל מה קורה כאשר האסון כמעט מתרחש, ונמנע רק בנס?
אלמונית (שבחרה בכינוי "אמא אשמה") העלתה שאלה לפורום תינוקות ופעוטות באתר הייעוץ AskPeople, וביקשה עזרה בהתמודדות עם העובדה ששכחה את בנה הפעוט ברכב. למרבה המזל, הפעם לא התרחש אסון, והאנונימית חילצה את הילד תוך דקות ספורות – אבל רגשות האשם לא מפסיקים לכרסם בה.
עוד בתשעה חודשים:
- אישה לבנה ילדה תינוק שחור
- דנה גרוצקי: "אני ממש אוהבת את הבטן ההריונית שלי"
- 10 טעויות מסוכנות שהורים עושים עם עגלת התינוק
"עברה יותר מיממה ואני לא מצליחה להירגע"
"אני מרגישה כ"כ אשמה! תמיד קראתי בתקשורת על ההורים ששוכחים את הילדים שלהם ברכב, ותמיד שפטתי אותם, אמרתי שהם משוגעים, איך זה קורה להם ואיך אפשר לשכוח ילד ברכב? אני זוכרת גם כשישבתי עם חברותיי העברנו על ההורים האלה ביקורת, ואתמול זה קרה גם לי.
"אספתי את בני בן השנה וחצי מאמי ששמרה עליו. במהלך הנסיעה שוחחתי בפלאפון בדיבורית עם קולגה מהעבודה. כשהגעתי לחנייה בבית העברתי את הפלאפון לאוזן, יצאתי מהרכב ונכנסתי הביתה. כמו טיפשה שכחתי את בני בן השנה וחצי בתוך הרכב כשהוא ישן. איך שנכנסתי הביתה ישר שמתי לב ומהר ניתקתי את הטלפון ורצתי לרכב בבהלה. מדובר על עניין של דקה בלבד כך שכמובן לא קרה כלום, אבל עברה יותר מיממה מהמקרה ואני לא מצליחה להירגע, במיוחד היום, כשקראתי שנשכח תינוק ברכב בפעם המי יודע כמה...
"זה כל הזמן במחשבות שלי, אני מתביישת לספר את זה למישהו, בטח שלא לבעלי. למרות שקראתי בכתבה שזה יכול לקרות לכל אחד ושמדובר בטעות אנוש קשה לי לקבל את זה. אני מרגישה כ"כ אשמה שזה קרה לי... איך? איך זה קרה לי? פשוט טיפשה".
התגובות שקיבלה האנונימית נעו בין הזדהות מוחלטת – כולל אבא שהתוודה כי עבר מקרה דומה – לבין האשמות חמורות בכך שהיא אם מזניחה מכיוון ששוחחה בטלפון ולא התרכזה במאת האחוזים בנהיגה ובבנה התינוק. רוב התגובות, עם זאת, היו מחזקות, והבטיחו לאמא הנסערת כי דווקא בשל הכמעט-אסון סביר תהיה זהירה יותר בעתיד, ולכן הסיכוי שמקרה כזה יישנה אפסי.
"נתקי את הנייד והתרכזי בילד"
"נשמע שממש הבנת את גודל הצרה שהייתה עלולה לקרות", כותב "עפיפון". "את יכולה להיות עכשיו שקטה, כי בעקבות דבר כזה את תזכרי את זה וזה יישב לך בראש טוב". גם המגיב "צדק אמיתי" ניסה להרגיע, והתמקד בעובדה שהטעות מצמצמת את הסיכון לאסון בעתיד. "קודם כל תגידי תודה שנזכרת אחרי דקה ולא מאוחר יותר. את הלקח שלך למדת, וככה זה ייצרב לך טוב-טוב במוח ולא תעשי זאת שוב. אין לך מה להרגיש אשמה, זה לא שנגרם נזק - פשוט למדי מהטעות והמשיכי כרגיל".
תגובה אמפתית מעט פחות – שלא לומר, תוקפנית ושיפוטית – התקבלה מגולשת בשם "אני", שכתבה: "איך זה קרה לך? כי דיברת בטלפון. אם היית רק עם הילד ללא הסחות דעת לא היית שוכחת אותו. להבא, כשאת נכנסת לאוטו עם הילד תנתקי את הנייד ותהיי מרוכזת במיליון אחוז בנהיגה ובילד. גם שיחה בדיבורית מסיחה את הדעת מהכביש ומסכנת אותך ואת הנהגים האחרים". הגולש "קארפה דיאם" היה אמנם שיפוטי גם הוא, אבל לפחות סיים את הנזיפה בעידוד: "את אמורה להרגיש אשמה ואמורה להרגיש טיפשה... היית עסוקה מדי בשיחה ה'מאלפת' עם החברה מהעבודה ושכחת את הילד. תודה לאל שזה היה לזמן קצר ואולי הטראומה שאת מרגישה כרגע תמנע את הפעם הבאה".