וכך כתב "אמיר", בן 31: "לפני חודשיים נולד לנו ילד. בהתחלה זה לא היה כזה נורא להתקרב אליו אחרי שהוא עשה את הצרכים שלו בחיתול ובגדול אשתי היא זו שהחליפה. בשבוע האחרון זה נהיה פשוט בלתי נסבל! בכל פעם שאשתי מחליפה לו אני מקבל בחילה. היא מבקשת ממני גם לעזור לה אבל אני פשוט לא מסוגל!
"ריח הצואה שלו פשוט נורא עד לרמה שאני ממש מקבל בחילה ורץ לשירותים להקיא. אשתי אומרת לי שאני חייב להתמודד עם העניין וגם אני מאוד רוצה להתקרב בן שלי ולהיות אבא טוב. ניסיתי לשים אטב על האף או לעצור את הנשימה אבל אני עדיין מריח! התייעצתי גם עם אמא שלי אבל היא רק צוחקת על המצב וקוראת לי ילד מגודל. אני אובד עצות. זה מגיע למצבים שאני פשוט לא מחליף לו כשאנחנו לבד בבית! איך אני יכול להתמודד עם המצב החדש? להגיד לאישתי שאני פשוט לא מסוגל?".
תגובות הגולשים נעו בין עצות אינפורמטיביות - כמו "שחר", שניסתה לברר האם משהו השתנה בתזונה של התינוק והמליצה לשואל לקחת את התינוק לבדיקה אצל רופא, או הבטחות שמדובר בשלב חולף שיעבור.
אבל החלק הארי של התגובות נחלק לשניים: מי שתמכו בזכותו של האב לא להחליף חיתולים, מול מי שגרס כי מדובר באדם מפונק ואגואיסט. עם הקבוצה הראשונה נמנים גולשים כמו "יאיר", שכתב: "אל תחליף בשום אופן, יש דברים שתפקיד האשה לעשות. אתה מפרנס את שניהם וזה מספיק לפטור. אב שעובד קשה לא אמור לחזור הביתה ולקבל מנות חרא. חוץ מזה זה ילד ראשון ואסטרטגית אסור לך ליצור תקדימים בבית", וגם "מדען טילים", שכתב: "אני ביצעתי מחקר מדעי אובייקטיבי ויסודי בנושא שלפי מסקנותיי אימהות חסינות לריחות צואה של ילדיהן בפרט ותינוקות בכלל וחלקן אף מכורות לריח. הסימנים הם על הפנים: בפעם הבאה עקוב אחרי אישתך ותיווכח לראות שבמהלך החלפת החיתול הבעת הפנים שלה לגמרי קרה או שלחילופין היא מבטאת אושר מופרז והיסטרי. שום סימן או רמז לסבל או ייסורים לא עולה מפניה, מכאן המסקנה המתבקשת לפיה נשים נולדו לעשות את זה וגברים טובים בלשתות בירה ולעודד מהצד".
ייתכן שגם התגובות התומכות נכתבו בסרקזם, אולם לצדן היו תגובות חד משמעיות, שתבעו מהאב הטרי לחדול מהפינוק ולהשתתף בהחלפות. "מדהים שנותנים לכל אחד להיות הורה. תתעורר! אתה אבא", כתב גולש בשם "אני", וגולש בשם "רון" חידד: "גם אתה מסריחול וגם לך החליפו חיתולים כשהיית בגילו. תתבגר".