שמיעה תקינה היא הבסיס להתפתחות שפה דבורה. תינוק מגיע לעולם כשמערכת השמיעה שלו מוכנה לקלוט צליל ולהגיב אליו. אבל היכולת להשתמש במערכת זו אינה בשלה עדיין עם הלידה ונדרשות התנסות וחשיפה לגירויים צליליים מגוונים. בניגוד למערכת הראייה שאינה זקוקה לגירוי חיצוני עד הלידה, זקוקה מערכת השמיעה לגירוי חיצוני קבוע כחלק מתהליך הבשלתה. זה קורה כבר בשבועות 28-40 להריון.
השנה הראשונה לחיים היא שנת הכנה וביסוס מיומנויות שמיעה המקדימות את השימוש בתקשורת שפתית. בשנת החיים הראשונה מראה התינוק התפתחות מהירה בכישורי השמיעה. לכן חשוב לאבחן לקות שמיעה מוקדם ככל האפשר ולאפשר נגישות לצלילים בגיל צעיר. כיום ידוע כי שיקום שמיעה ושילוב בתכנית התערבות לתינוקות עם לקות שמיעה, מוקדם ככל האפשר ובעיקר עד גיל שישה חודשים ופחות משמונה עשר חודשים מאפשר לתת לילד בעל לקות שמיעה הזדמנות לפתח כישורי שפה ודיבור דומים לאלה של בני גילו השומעים.
החל מינואר שנת 2010 מבוצעות בדיקות סינון השמיעה בכל בתי היולדות בארץ. הנוהל מחייב את בתי היולדות לבצע ביילוד בדיקת סינון שמיעה ב- 24 השעות הראשונות לחייו. במידה והוא לא עובר בהצלחה את הבדיקה הוא מופנה לבדיקה נוספת ולעוד בדיקת סינון. במידה וגם בהן עולה חשד לקיום בעיה בשמיעה, יופנה התינוק לאבחון שמיעה מקיף באמצעות בדיקה בשם (ABR / BERA Auditory Brain-Stem Evoked Response ) – בבדיקה זו, בוחנים את תגובת עצבי השמיעה ומסילת גזע המוח השמיעתית באמצעות מתן צלילים ההולכים ויורדים בעוצמתם, כך מחפשים את סף השמיעה.
במידה ובאבחון אותרה לקות שמיעה, הילד יופנה להמשך הערכת שמיעה התנהגותית למרכז לשיקום שמיעה בילדים.
שכיחות לקות השמיעה המולדת המשמעותית הדו- צידית, הינה כ-2 מתוך 1000 לידות. שכיחות זו עולה ל- 8 מתוך 1000 תינוקות אם מתייחסים ללקויות השמיעה המשמעותיות הקבועות המופיעות לפחות באוזן אחת. עובדה ההופכת את לקות השמיעה ללקות המולדת השכיחה ביותר בתינוקות.
למה זה קורה? לקות שמיעה נובעת מהפרעה בתפקוד אחד המנגנונים האחראיים על העברת הגירוי הצלילי מהאוזן החיצונה ועד לאזור האחראי על הפענוח במוח. קיימים מספר מצבים, חלקם תורשתיים, הכוללים מחלות שונות, חבלה או בעיות התפתחותיות שונות במערכת השמיעה, שעלולים לגרום לבעיות בשמיעה מלידה אך קיימים גם מצבים של לקות שמיעה נרכשת בילדות שיכולה להיות זמנית ( כמו נוזלים או דלקות) או קבועה .
מה הם הסימנים אצל תינוק שמצדיקים בדיקה?
- הוא אינו מתעורר משינה למשמע רעשים חזקים בסביבתו
- הוא אינו נבהל מרעשים חזקים או פתאומיים ואינו מראה תגובות המצופות לגילו למשמע צלילים בסביבתו
- הוא אינו מראה ערנות כאשר נשמעים צלילים שכיחים ומוכרים סביבו, כמו לדוגמה- קול האם, דלת נפתחת.
- התינוק אינו מחפש את מקור הקול ואינו מפנה את ראשו לכיוון (סביב גיל 6 חודשים)
- הוא אינו מרבה להשתמש בקולו ומגוון הקולות שהוא משמיע אינו גדל (סביב גיל 9-10 חודשים)
- הוא אינו מנסה לחזור על צלילים שהוא שומע סביב גיל 10-12 חודשים
- הוא אינו מראה הבנה בשאלות פשוטות או הוראות ראשוניות, כמו לדוגמה – "תעשה ביי-ביי", "איפה האור" (סביב גיל 12-15 חודשים)
- הוא אינו מפתח מילים ראשוניות (סביב גיל 12-15 חודשים)
- אוצר המילים שלו מצומצם והוא אינו מראה סימני גדילה (סביב גיל 16-18 חודשים)
בכל מקרה בו עולה בכם חשש ללקות שמיעה אצל ילדכם יש לפנות לרופא הילדים או לרופא אף-אוזן-גרון.
מה מומלץ לעשות אם ילדכם לא עבר בהצלחה בדיקת סינון שמיעה לילודים?
- שתפו פעולה עם אנשי המקצוע והיעזרו בהם.
- בצעו את בדיקת הסינון החוזרת .
- במידת הצורך - בצעו בהקדם אבחון שמיעתי מלא באחד מבתי החולים שבהם מתמחים באבחון שמיעה בתינוקות.
- פנו לרופא אף-אוזן-גרון מומחה בילדים.
- אם התינוק אובחן כבעל לקות המחייבת התערבות - פנו בהקדם למרכז המתמחה בהפעלת תכניות התערבות לתינוקות וילדים צעירים עם לקות שמיעה.
- רכשו ידע בתחום לקות השמיעה והתפתחות כישורי שמיעה, תקשורת ושפה.
- צרו קשר עם משפחות במצב דומה אשר מוכנות לחלוק עמכם מנסיונן.
טלי גרינשטיין היא קלינאית תקשורת מתחום שיקום שמיעה בילדים ומנהלת חטיבת הגיל הרך ב"בית מיחא הראשון" המלווה תינוקות וילדים עם לקות שמיעה ומשפחותיהם.