עבור אווה אמורי מרטינו, בתה של השחקנית המפורסמת סוזן סרנדון, שנת 2017 התחילה בסטירת לחי מצלצלת. באחד בינואר פרסמה השחקנית ובעלת הבלוג Happily Eva After לכתוב פוסט חושפני אותו כינתה "הקושי אמיתי", בו גילתה לציבור שהיא סובלת מדיכאון ומפוסט טראומה לאחר שבנה, מייג'ור, בן 10 שבועות, נפל לרצפה מידיה של מטפלת הלילה שלו (night nanny) ונחבל בראשו. המאורע אירע מספר ימים לאחר חג ההודיה האמריקאי כשאמורי מרטינו, אם לשניים (מרלו, 2 ומייגור הקטן) ישנה במיטתה עם בעלה בידיעה כשמטפלת הלילה שומרת על בנה. מה שככל הנראה היה אמור להיות שילוב של מכתב הודיה על כך שמייג'ור כעת בסדר והחלטה לחשוף את תחושותיה הקשות בתור אם מאז המקרה, הסתכם דווקא בקריאות גנאי ובוז מצד נשים רבות. אלה ביקרו את אמורי מרטינו על כך שלא שמרה על בנה מלכתחילה והפקידה אותו לטיפולה של מטפלת לילה במקום לטפל בו בעצמה.
"היא לא מסוגלת לטפל בילדים שלה בעצמה?"
בעקבות טוקבקים נוקבים ביניהם, "היי, הנה רעיון… אולי תטפלי בעצמך בילדים המחורבנים שלך!" ו"הייתה לה מטפלת לילה??? היא לא מסוגלת לטפל בילדים שלה בעצמה?", אמורי מרטינו לא נשארה חייבת. אמש פרסמה תמונה שלה עם בנה באינסטגרם יחד עם פוסט נוסף בו הודתה תחילה תומכים בה. לאחר מכן כתבה, "הורות איננה תחרות. אף אחד לא מקבל פרס בסופו של דבר אם הוא עושה זאת בצורה הטובה או המושלמת ביותר. כל מה שמשנה הוא כיצד אנחנו גורמים לילדים שלנו להרגיש, כיצד אנו מרגישים כלפיהם, וכיצד אנחנו מרגישים כלפי עצמנו בתור הורים. לאלה שהביעו ביקורת, רשע, ושפטו אותי, את הבחירות שלי, או את השבריריות שלי בתקופה הזו, אני לא הולכת להצדיק את עצמי בפניכם. אולם, כולי תקווה ששנת 2017 תביא לכם מספיק אהבה עצמית וביטחון שלא תרגישו צורך להפיל אדם לקרשים ברגע הכי אפל שלו".
קשה שלא להתייחס לביקורות שהוטחו בפני אמורי מרטינו. האם הן נובעות מהמחשבה שאילו התינוק היה תחת טיפולה המסור של האם במשך 24 שעות ביממה, המקרה היה יכול להימנע, או שמא הן נובעות מקנאה באישה שבתור בת לאחת השחקניות העשירות בעולם מסוגלת לשכור את שירותיה של מטפלת יום ולילה.
הרי, כל אם תודה בכך - בין אם בפני אחרים ובין אם בפני עצמה בלבד - שעם כל האהבה שבעולם, גם היא הייתה שמחה לישון לילה רצוף מבלי לדאוג לתינוקה הבוכה. ובעצם, מה כל כך לא בסדר בכך שאם עובדת שיכולה להרשות זאת לעצמה תיקח נני שתטפל בעניינים בזמן שהיא דופקת חרופ? האם זה לא אותו הדבר כמו שאם טרייה תיעזר באמא שלה או בחמותה?
בסופו של יום, באותה מידה שהתינוק המסכן נפל מידיה של מטפלת לילה עייפה, הוא גם היה יכול ליפול מידיה של סבתו, סוזן סרנדון האחת והיחידה, או מידי בעלה או מידיה שלה עצמה. ממתי קבלת עזרה מזכה אם טרייה במבול של ביקורות שיפוטיות על התנהלותה הסו קולד מחפירה. האם עצם יכולתה של אמורי מרטינו להירדם בזמן שבנה צווח מעידה על כך שהיא אם לא כשירה?
נראה ששנת 2017 מוכיחה שלא הרבה השתנה מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת. זהו תפקידה של האם והאם בלבד לדאוג לשלום ילדיה בעוד אף אחד מהטוקבקיסטים לא יטרח לשאול היכן היה האב בכל הסיפור הזה ומדוע הוא אוטומטית נקי מכל אשמה בעוד היא זכאית לתיוג הבלתי הפיך "אמא גרועה". אגב לא מפליא כלל, רק אתמול פורסמה הידיעה אודות התאום שהציל את אחיו בן השנתיים לאחר ששידה קרסה עליו. ונחשו מי חטפה הכי הרבה בטוקבקים של הכתבה? ניחשתם נכון, האמא היא זו "שצריכה להתבייש בעצמה".
אין ספק שבתה של סרנדון שגם הודתה בפוסט טראומה ודכאון לא תסלח לעצמה על מה שקרה לבנה, אבל עד איזה גבול היא יכולה להאשים את עצמה? באותה מידה שזה קרה לה זה גם היה יכול לקרות לעקרת בית שלרגע הלכה לשירותים. אולי השנה, במקום לשפוט אחת את השנייה, הגיע הזמן שנשים ואמהות בפרט יתמכו זו בזו? האם זו בקשה כל כך מוגזמת? נכון להיום, כנראה שכן.