כולנו תוהים מי עושה סתימות לרופא השיניים שלנו, מי מוציאה שחורים לקוסמטיקאית הקבועה ומי בודק את הגינקולוגית שאנחנו הולכות אליה. אבל לפחות במקרה של קת'רין מיוז, גורו הורות בריטית, התשובה ברורה. מיוז (41), שמפורסמת בגישתה הקשוחה והעניינית לגידול תינוקות, הודתה בראיון: "מאז שילדתי את בתי הבכורה, לפני עשרה שבועות, אני מתקשה ליישם איתה את הגישה שלי עצמי. פשוט קשה לי לשמוע אותה בוכה". מיוז נוהגת לייעץ להורים ללמד את הילדים להירדם עצמאית מגיל צעיר, גם במחיר של בכי - אבל כעת מודה שהגישה לא מתאימה לה, וכי "אין לי את הכוחות לתת לבת שלי לבכות בלי לעזור לה".
"אני מבינה שקל מאוד להנחות הורים להתנהג בצורה מסוימת, אבל עכשיו ברור לי שלפעמים המציאות לא ממש מתיישרת עם העקרונות", הסבירה מיוז. "אפשר להיות מאוד הגיונית ורציונלית לפני שיש לך תינוק משל עצמך, אבל ברגע שזה קורה - דברים משתנים מהיסוד". מיוז הצביעה על העובדה כי רבות מיועצות השינה וההורות הבריטיות אינן אמהות בעצמן, וכעת, היא טוענת, ברור מדוע קל להן כל כך לתת עצות נוקשות להורים.
מיוז התפרסמה כשטענה כי השיטה שפיתחה יכולה ללמד כל תינוק להירדם באופן עצמאי תוך 72 שעות בלבד, אולם כעת היא מטילה ספק בדרכה המקצועית. "תמיד אמרתי להורים שאם הילד רחוץ, שבע ואין שום דבר שמציק לו, אין שום סיבה שלא יירדם. אבל עם הארייט, הבת שלי, אני פשוט לא מוכנה לתת לה לבכות ולחכות לתשומת לב ממני, גם אם על פניו אין לה שום סיבה לא להירדם. אחרי כמה שבועות קשים, נשברתי והזמנתי קולגה, יועצת הורות שהגישה שלה שונה מאוד מהגישה שלי, ואני יכולה לומר בכנות שהיא הכניסה שינוי עצום בחיים שלנו".
בכנות נוגעת ללב מספרת מיוז על האושר העצום שהציף אותה אחרי לידת בתה - אבל גם על הקשיים האדירים שבאמהות. "דברים יומיומיים, כמו להתקלח, הפכו למבצע מורכב. אני זוכרת שפעם אחת הייתי איתה בסופרמרקט, והיא פשוט לא הפסיקה לבכות. עשיתי כל מה שאני יודעת כדי להרגיע אותה, אבל בסופו של דבר פשוט התחלתי לצעוק עליה ולבכות יחד איתה, מרוב ייאוש וחוסר אונים. רק כשדיברתי עם עוד ועוד אמהות, והבנתי שכולן מרגישות ככה - כמו כישלון מוחלט - התחלתי להבין שאני בסדר, שאני נורמלית ושלכולן קשה".
האם כל יועצת זוגיות חייבת לחוות משבר או בגידה בחייה?
האם באמת כל יועצת הורית חייבת להיות אמא בעצמה? בדקנו עם העוסקות במלאכה:
שלי פורפר-רוזן, מטפלת MA, מדריכת הורים בגישת אלדר ומייסדת קבוצת הפייסבוק "המדריך לשינה מתוקה", ואמא לשניים אומרת: "אם נלך בדרך הזו, זה בהכרח אומר שכל מטפל/ת באשר הוא אמור להתמודד בדיוק עם מה שהמטופל שלו מתמודד כדי להצליח לעזור לו, וזה לאו דווקא נכון העובדה שאני אמא לא אומרת עדיין שהתמודדתי עם דילמות בהורות כמו של המטופלים שלי. גם העובדה שאני מטפלת זוגית לא מעידה שעליי לחוות משבר בגידה כדי לדעת לעזור לזוג שחווה טלטלה כזאת. כשאת מספיק מקצועית, תדעי גם להזדהות ולהכיל את רגש המטופל, לעבד אותו ולעשות עם זה עבודה".
שרי גלזר, יועצת שינה ומנחת הורים: "באופן אישי התחלתי לעסוק בתחום בעקבות לידת בתי הבכורה, ומהיכרותי עם השוק בישראל רוב יועצות השינה הן אמהות בעצמן. אולם, יש גם יועצות שינה שהן אמהות אשר מייעצות בשיטת ד"ר פרבר או המוכרת בשמה שיטת החמש דקות (המדריכה את ההורים להשאיר את התינוק לבכות בחדרו לבדו ולהיכנס להרגיע רק אחת לכמה דקות ולצאת שוב). כך שגם יועצת שהיא אמא בעצמה יכולה לייעץ (וליישם, כמו אמהות רבות שפועלות על פי השיטה) לפעול כך.
"בעקבות הלידה משתחררים הורמונים שמייצרים קרבה, חיבה וחמלה כלפי התינוק, האקסיטוצין והפרולקטין מייצרים את הקשר המיוחד בין האם לתינוק. אלה ההורמונים שדואגים לכך שהאם תגיב לבכי של התינוק, תמלא את צרכיו ותגלה אהבה, חום, רגישות ואמפטיה לבכי שלו ולמצוקותיו. יועצת שינה שהיא אמא חווה זאת בעצמה, אך כל יועצת שינה אמורה ללמוד זאת במסגרת לימודיה, וגם ללמוד על חרדת נטישה והמשמעות העמוקה של מענה לבכי של תינוק. כך שלגישתי, גם אם את לא אמא בעצמך, אם את לומדת את הדברים, מבינה אותם לעומק, ומקפידה לראות את הדברים מנקודת מבטו של התינוק והן של ההורים, תשכילי כאשת מקצוע לתת מענה משולב עם מקצועיות ורגישות במקביל".
דפנה גרייס, מדריכת הורים בגישת אדלר מחברת "המדריך לגמילה מחיתולים": "אני חושבת שלא כל יועצת הורים חייבת להיות אמא בעצמה בדיוק כפי שלא כל מטפל חייב להכיר באופן אישי את כל תסמיניו של מטופל (הרי לא היינו מעלים על דעתנו שפסיכיאטר צריך להיות לוקה בנפשו כדי להבין עד הסוף מה עובר על המטופלים שלו). יחד עם זאת אני מודה שכמי שמדריכה ומייעצת להורים, ניסיוני האישי כאמא תורם לי מאד בהבנת סיטואציות איתן הם מתמודדים. וגם כאן, כדי להיות מקצועית אני נדרשת להפריד את מה שאני יודעת ומכירה מניסיוני כאמא מהייעוץ וההדרכה שלי להורים שיושבים מולי.
"בהתייחס לכתבה, אני חייבת לציין שאשת מקצוע שמגלה אחרי הפיכתה לאם שהשיטה שייעצה להורים היתה נוקשה מדי ככל הנראה לא היתה בעלת הכשרה מתאימה. כדי לייעץ הורים לא מספיק ללמוד שיטה, נדרשים ידע והבנה של צרכים ומאפיינים התפתחותיים של ילדים בכל גיל. ללמד תינוקות רכים להירדם עצמאית ללא היענות לבכי למשל, זאת שיטה שלא עולה בקנה אחד עם הבנת הצרכים ההתפתחותיים של תינוקות".