זמן לא רב לאחר לידת בנה השני רמי, החליטה הזמרת קלי קלרקסון שבשבילה לא עוד - אין סיכוי שהיא הולכת להרות שוב ולעבור את מסכת הייסורים שחוותה בשני ההריונות שלה, שהגיעו עד כדי אשפוז בבית חולים. "אחרי ההריון עם הבת הגדולה שלי, שהיה נוראי, החלטנו להביא ילד נוסף. לא תיארתי לעצמי שהסיוט שחוויתי בהריון הראשון יחזור שוב, אבל ההריון הזה היה אפילו גרוע יותר", מספרת האיידול. "לאחר הלידה השנייה הבנתי שאני עם זה סיימתי, לתמיד".
קבל עם ורשת היא הודיעה לבעלה שהיא הולכת לקשור את החצוצרות שלה, על מנת לנעוץ היטב, תרתי משמע, את העובדה שהיא והריונות לא ייפגשו עוד לעולם. אגב, קלרקסון לא השאירה מקום קטנטן לצל צילו של ספק – היא לא הסתפקה בקשירת החצוצרות שלה וגם בעלה עבר עיקור.
קלרקסון, מן הסתם, לא לבד: בארצות הברית השיטה הזו למניעת הריון מקובלת יותר ולמעלה מ-750 אלף נשים בוחרות לעבור אותו מדי שנה. בארץ המספרים קטנים בהרבה, גם בשל גודל האוכלוסייה אך גם בשל השפעות נוספות כגון מסורת ודמוגרפיה, אך לפי ד"ר מאיר פומרנץ, מנהל מיון נשים במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, בהחלט ניתן למנות כמה מאות נשים הבוחרות בקשירת חצוצרות מדי שנה. "יש מספר דרכים למנוע הריון" הוא מסביר. "חלקן דרכים שניתן לחזור מהן כגון גלולות, טבעות, התקנים תוך רחמיים וזריקות, וישנן דרכים שלא ניתן לחזור מהן, דרכים פרמננטיות כגון הליך קשירת חצוצרות".
ההליך עצמו פשוט למדי. הוא לוקח מספר דקות ועל פי רוב מתבצע בעת הניתוח הקיסרי, כשהבטן כבר פתוחה. "השם 'קשירת חצוצרות' הוא שם ישן, המעיד על השיטה שהייתה נהוגה בעבר", מסביר ד"ר פומרנץ. "ההיגיון שעומד מאחוריה פשוט – למנוע מעבר רציף מהחצוצרות לרחם ובכלל למנוע התפתחות של הריון. היום זה מתבצע בדרכים מתוחכמות יותר וכמעט כבר לא קושרים – בדרך כלל נצרוב חלק מהשחלה, לעיתים נשתמש בקליפסים ובמקרים מיוחדים אף נכרות אותן, לאור העובדה שאנחנו יודעים היום כמה יכול לשמש האזור כר פורה לגידולים סרטניים".
למי מוצע הניתוח הזה?
"ההליך מוצע לנשים המתקרבות לשנות ה-40 שלהן, אחרי לידה שלישית והלאה שעוברות ניתוח קיסרי. בשום אופן לא נציע אותו לנשים שעוברות לידה רגילה או שלא עונות על הקריטריונים האחרים. בנוסף, נציע לקשור חצוצרות לגם נשים שההריון מהווה עבורן סכנת חיים – כגון חולות לב או חולות כליות".
ד"ר פומרנץ מדגיש כי השיחה על קשירת החצוצרות וההסבר על דרך המניעה הזו מוסבר למטופלת לפני כניסתה לחדר ניתוח. "לעולם לא נדבר איתה על כך על שולחן הניתוחים", הוא מציין, שכן אין ספק שהחלטה מאין זו מצריכה מחשבה מעמיקה ומתן תשומת לב ראויה.
האמנם מדובר בפעולה בלתי הפיכה?
"חשוב להדגיש כי אנחנו מדברים על פעולה פרמננטית, כך אנחנו מתייחסים אליה וכך אנחנו מתווכים אותה למטופלות שלנו. אם אישה החליטה לעבור קשירת חצוצרות משמע שהיא החליטה לסיים את פרק הלידות בחייה. אבל, וכאן יש אבל גדול, במקרים קיצוניים אפשר לעקוף אות זה. אני נתקלתי במקרה של בחורה שעברה קשירת חצוצרות, שהתגרשה והחלה פרק ב' בחייה. בן זוגה רצה מאד ילדים והפתרון היה הפרייה חוץ גופית – פשוט עקפנו את השחלות, כפי שאנחנו עושים בקרב מטופלות פוריות. היא עברה הפריית מבחנה והצליחה להרות עוד פעמיים, על אף שעברה קשירת חצוצרות".
במקרים בהם אישה מחליטה שלא לעבור קשירת חצוצרות במהלך ניתוח קיסרי ומתחרטת לאחר זמן, או במקרים בהם אישה עברה לידה רגילה והחליטה שהיא מעוניינת בכך, ניתן לבצע קשירת חצוצרות באמצעות לפרוסקופיה. "מדובר בהליך קל ופשוט, האורך כחצי שעה וכרוך בדרך כלל ביום אשפוז אחד. מה שכן, קשירת החצוצרות כרוכה בהרדמה מלאה, ולכך, כמו בכל הרדמה, יש סיבוכים מוכרים הכרוכים בהרדמה מלאה", מסביר ד"ר פומרנץ.
אילו עוד סיבוכים יכולים לקרות כתוצאה מכך?
"הסיבוכים האפשריים יכולים להתרחש מעצם הכניסה לבטן, יכולה להיות פגיעה בשלפוחית השתן או במעי ולפעמים יש נזק תרמי - כתוצאה מהצריבה, אך הדברים האלה נדירים מאד".
האם ישנה מדיניות רשמית של הצעת קשירת חצוצרות לכל אישה העונה לקריטריונים?
"לא מקובל", מבהיר ד"ר פומרנץ. "אנחנו נציע את האפשרות הזו לנשים שעונות על הקריטריונים, כאחת הדרכים למניעת הריון. נסביר לה ונדבר איתה על האופציה הזו כאחת הדרכים למניעת הריון בדרך קלה ובטוחה אך לא כמדיניות. ההחלטה היא כולה בידי האישה".