מחקר רחב היקף שנערך בסקנדינביה מגלה, כי השראת לידה או זירוז לידה אינם מעלים בהכרח את הסיכון לסיים את הלידה בניתוח קיסרי.
החוקרים בדקו כרבע מיליון נשים שילדו לאורך תקופת זמן של חמש שנים בבתי חולים שונים, והגיעו למסקנה ברורה למדי: נשים שקיבלו זירוז או השראת לידה בסיום ההריון (שבועות 39-41) לא הזדקקו לניתוח קיסרי יותר מנשים אחרות שלא הזדקקו לזירוז.
"השראת לידה לא מגבירה את הסבירות לקיסרי"
מספר הנשים שהשתתפו בסקר, שהיו צריכות לקבל השראת לידה, עמד על 15%. הנתונים הראשוניים הראו כי נשים שהחלו את הלידה בהשראת לידה אכן היו בסיכון גבוה יותר להגיע לחדר הניתוח, אך משנוטרלו משתנים כמו גיל היולדות, עישון, לידת תאומים או לידה שנעשה בה שימוש באפידורל, המסקנה הייתה אחת: השראת הלידה לא הגבירה את הסבירות לניתוח קיסרי.
השראת לידה נעשית כאשר אין כל סימן המעיד כי האישה קרובה ללדת, כלומר אין צירים או ירידת מים. במצב כזה ממליצים הרופאים לבצע השראת לידה, לרוב בעזרת מבשילי צוואר רחם (פרוסטגלנדינים) או בלון המוחדר אל צוואר הרחם במטרה להרחיבו.
מצב זה שונה ממצב של זירוז לידה, המתבצע כאשר כבר החל תהליך של לידה אך הוא אינו מתקדם. הזירוז מתבצע בעזרת פיטוצין, המסייע לרחם להתכווץ ביעילות רבה יותר.
הסיבות להשראת לידה מתחלקות לשניים: סיבות אמהיות וסיבות עובריות. הסיבות האמהיות כוללות רעלת הריון, לחץ דם גבוה, סכרת שאינה מאוזנת, דימומים ומיעוט מי שפיר. הסיבות העובריות כוללות מוניטור לא תקין, עיכוב משמעותי בגדילה (IUGR) וכל אינדיקציה למצב מצוקתי של העובר.
"עודף השראת לידה אף יכול להפחית את הסיכוי לקיסרי"
"בדרך כלל, מי שנזקקת להשראת או זירוז לידה גם כך נמצאת בקבוצת סיכון", אומר ד"ר ראיד סלים, מנהל חדרי הלידה של מרכז רפואי העמק מקבוצת הכללית. לפיכך, ממילא עולים סיכוייה להזדקק לניתוח קיסרי בסופו של דבר.
יחד עם זאת, לא זאת בלבד שהמחקר מדבר על כך שהשראת לידה אינה מעלה את הסיכוי לקיסרי, ד"ר סלים מציין מחקר קנדי אחר, אשר גילה כי עודף השראת לידה אף יכול להפחית את הסיכון לקיסרי. "ככל שגיל ההריון מתקדם יותר, עולה הסיכון למיעוט מי שפיר ולמצוקה עוברית. לכן, יותר נשים שעברו השראת לידה, ולא המשיכו לתוך שבוע 42, הצליחו ללדת בלידה רגילה ולא נזקקו לניתוח חירום".