גם באירופה מודאגים מהתפרצות חצבת. ברומניה, אוסטריה, בלגיה, דנמרק, צרפת, גרמניה ומדינות נוספות באיחוד האירופי, נמשכים הדיווחים על מקרי מחלה – מתחילת 2016 דווחו באירופה מעל 6,000 מקרים ב-30 מדינות. וזה כבר מפחיד. סיבות נוספות להתפרצות המחלה מלבד ה-anti-vaxxers, הן תהליך הגלובליזציה, וכן הגירה ממדינות שאין בהן תכנית חיסונים, אפריקה למשל. רובם המכריע של החולים, לא מחוסן כנדרש. בישראל התגלו בשבועות האחרונים חמישה מקרי חצבת בירושלים אך במשרד הבריאות הדגישו כי אין סיבה לפניקה וגם אין מחסור בחיסונים. ראש שירותי בריאות הציבור מסר: "מי שלא נוסע לחו"ל ולא נמצא בקבוצת סיכון - לא צריך להתחסן".
"החיסונים עומדים ביסוד הרפואה המודרנית, יחד עם ההישגים כמו מערכת ביוב, מים נקיים וטיפולים אנטיביוטיים", אומר ד"ר אלכס גורי, מומחה למחלות זיהומיות מחטיבת הילדים במרכז רפואי "קפלן" ברחובות. "החיסונים תורמים לכך שתוחלת החיים הממוצעת הכפילה את עצמה, בעיקר הודות לעובדה שאנשים מגיל 0 ועד 120 פחות חולים ופחות מתים ממחלות זיהומיות, שהיו הסיבה העיקרית לתמותה רק לפני 100 שנים. המחלות שאנחנו מגדירים היום כמחלות זקנה, טרשת עורקים, מחלות לב, כליות, סרטן וכו׳, תפסו את מקומם של הזיהומים בדירוג הקטל".
בגלל החשיבות של החיסונים, ומורכבות הנושא, החלטנו לעשות קצת סדר בבלגן, וביקשנו מד"ר גורי לענות על דילמות הוריות שקשורות במתן החיסונים – כדי להבין עד כמה, אם בכלל, חשוב לתת חיסונים במועד, מה קורה אם מפספסים, ואיך נמנעים מטעיות אנוש. הנה התשובות המלומדות שלו:
אילו חיסונים נותנים ובאילו גילאים?
"תכנית החיסונים הישראלית מתחילה כבר במחלקת יילודים, כמה שעות אחרי הלידה עם החיסון נגד צהבת B וחיסון נגד שחפת (חיסון שניתן בישראל רק לתינוקות בסיכון)", אומר ד"ר גורי. "ההמשך כבר נעשה בתחנות של טיפות חלב לתינוקות, ולאחר מכן בבתי הספר. התכנית הבסיסית כוללת חיסונים נגד 10 נגיפים: צהבת A, צהבת,B נגיף רוטה, נגיף פוליו, נגיפי מחלות ילדים קלאסיות, חזרת, אדמת, חצבת ואבעבועות רוח, שפעת ופפילומה. בנוסף שגרת החיסונים כוללת חיסון נגד חיידקי המופילוס סוג B, החיידק שהיה האחראי העיקרי לדלקת קרום המוח ולאלח דם בילדים קטנים עד להכנסת החיסון. כמו כן יש חיסון נגד חיידק הפנומוקוק, החיידק העיקרי של דלקות ריאות, דלקות אוזניים, אלח דם וגם דלקת קרום המוח. חיסונים נוספים הם נגד הרעלן של חיידקי טטנוס והרעלן של חיידקי דיפתריה (קרמת) – מחלה שכמעט נכחדה היום, אבל קטלה מיליוני אנשים בעולם רק לפני 100 שנים. מחלה חיידקית חשובה נוספת שמחסנים נגדה היא השעלת. בשנים האחרונות התווסף החיסון נגד נגיף הפפילומה, שאחראי על סרטן צוואר הרחם וגידולים נוספים, והוא ניתן לילדים בכיתה ח'".
עד כמה אפשר לדחות את מתן החיסון, ומה קורה אם פספסנו?
"שגרת החיסונים נבנתה עם הרבה מאוד חשיבה, ומבוססת על מחקרי יעילות ובטיחות", ממשיך ד"ר גורי, "מכיוון שמחלות שונות פוגעות באופן שונה בגילאים שונים חשוב לחסן בזמן. מחלת השעלת למשל, היא מחלה קשה מאוד, שעלולה אפילו לקטול תינוקות קטנים עד גיל חצי שנה. כך שעיתוי החיסון נגדה, שמתחיל כבר ממתן החיסון לאם במהלך ההריון (על מנת לתת הגנה לשבועות הראשונים ליילוד) וממשיך בגילאי חודשיים, ארבעה ושישה חודשים – הוא קריטי. אם ילד בן שנתיים שלא חוסן נגד שעלת יידבק, ברוב המקרים הוא עלול לחלות במחלה מטרידה מאוד, לסבול במשך חודשים (!) משיעור טורדני ולהדביק אנשים בסביבתו, אך הוא עצמו לא באמת נמצא בסכנה. להבדיל, חיסון נגד טטנוס אסור לדחות אפילו ביום אחד אחרי פציעה – טטנוס היא מחלה קטלנית ובלתי נסלחת בעידן החיסונים, מכיוון שהחיסון, שניתן ב-4 מנות במהלך השנה הראשונה, מונע אותה ב-100 אחוז".
מה לגבי חיסון גיל שנה, האם מומלץ לפצל אותו?
יש טעם לחסן תינוקות שלא הולכים לגן?
"כדי לענות על השאלה כדאי להבין למה היא בכלל נשאלת. האם הכוונה שהילד יגדל בבועה עטוף בצמר גפן ולא יפגוש מחלות זיהומיות עד מאה ועשרים? לא ישחק במגרש המשחקים, לא יפגוש בני דודים בקידוש אצל הסבא והסבתא, לא ייסע ברכבת ולא יטוס במטוס?", אומר ד"ר גורי, "אני לא חושב שיש הורה שפוי שמאחל לילד שלו עתיד כזה. האם לחלות במחלות ילדות בגילאים בוגרים זה טוב יותר? להיפך, רוב המחלות חמורות יותר ככל שגיל הילד עולה. ישנה תפיסה מוטעית לפיה המחלה ה'טבעית' מחזקת את הילד. תגובת הגוף למחלה אכן מקנה חיסון ארוך וממושך יותר, אך במחיר של סיבוכי המחלה, שעלולים להיות משמעותיים ונפוצים הרבה יותר מהסיכון הקטן של החיסון.
מה קורה אם בטעות קיבלנו חיסון כפול או חיסון לא נכון?
"כאן מגיעה השאלה של בטיחות החיסונים. כמובן שלא ניתן להגיד שהחיסונים הם בטוחים ב-100 אחוז. חיסון הוא התערבות ביולוגית, ואין שום דרך להתערב במערכת ביולוגית מורכבת כל כך כמו גוף האדם, בלי להסתכן בנזק. ואמנם, מכיוון שהחיסונים ניתנים לאוכלוסייה בריאה, גם הדרישות לבטיחות שלהם הם מהגבוהים ביותר בעולם התרופות, כך שלרוב החיסונים אין תופעות לוואי, או שהן מאוד נדירות. בגלל המנגנון שהחיסון עובד לעיתים רחוקות עולה החום בעקבות החיסון ומועד עליית החום משתנה מחיסון לחיסון. יש לשאוף שלא יקרו טעויות רפואיות בכלל, אך ברוב המקרים אם ניתנה מנה מיותרת בגלל טעות אנוש לא ייגרם נזק משמעותי".
למה ילדים מעלים חום אחרי חיסון?
"החום מתפתח לעתים קרובות כבר ביממה הראשונה אחרי החיסון, אך ברוב הימים העלייה היא קצרה וקצרת מועד, כך שההורים לא מבחינים בה אפילו. ישנם חיסונים שגורמים לתגובה משמעותית יותר, אך זה נדיר בשגרת החיסונים הישראלית. חיסון MMRV (חצבת/אדמת/חזרת/אבעבועות), גורם לפעמים גם לעליית חום כעבור 7-10 ימים אחרי החיסון, מכיוון שבחיסון הזה מוזרקים נגיפים חיים מוחלשים שמייצרים מצב דמוי מחלה קלה אחרי תקופת הדגירה. הפנייה לרופא לא צריכה להיות שונה מכל מחלת חום אחרת – אם הילד חוזר לעצמו כאשר החום יורד אז אין סיבה לדאגה, אבל אם החום ממשיך מעבר ליומיים שלושה, או שהילד נראה אפטי, מתנשם, ממעט לאכול ולשתות, אז כדאי שהרופא יבדוק אותו. לעיתים קרובות, בנוסף לעובדה שהילד קיבל חיסון, נמצא אצלו גם סימני מחלה נוספת, ויראלית או חיידקית".
איך אפשר להשיג מידע מהימן על חיסונים?
"אנחנו חיים בעידן בו מידע רב זמין לנו בלחיצת כפתור באמצעות האינטרנט. הרשת מלאה באתרים ובקבוצות של מתנגדים לחיסונים שמקבלות את כוחן מחרדות האנשים ובתמורה מחזקות את החרדות האלה ונותנות להן בסיס "כאילו" מדעי. אנשי המדע וגופים רפואיים שונים מנסים לתת ברשת מידע מהימן, מדעי ואמין. העמותה "מדעת", למשל, מפעילה קבוצת פייסבוק בשם "מדברים על חיסונים", שבה רופאים, אימונולוגים, אחיות טיפות חלב ואנשי מדע משתדלים לתת מידע איכותי לציבור".