בניגוד לבדיחת הקרש, לידת עכוז היא לא מה שקורה כשהתינוק מתבלבל בדרך ויוצא מהפתח הלא נכון. 3-4% מהעוברים מסרבים להתהפך בסוף ההריון למצג ראש, וברוב המכריע של המקרים ישלחו את אמא שלהם לחדר ניתוח, לקיסרי אלקטיבי.
אבל האם באמת אין ברירה אחרת? ולמה זה קורה בכלל? הכמה דברים שחשוב לדעת על לידות עכוז.
"לא מסוכן כמו שחושבים"
1. מתי מחליטים שמדובר במצג עכוז סופי? "ככל שמתקדמים בשבועות, קטן הסיכוי שהתינוק יתהפך מעצמו", אומר ד"ר ראיד סלים, מנהל חדר הלידה במרכז הרפואי "העמק", מקבוצת הכללית. "עם זאת, קורה שלאישה כבר יש תאריך לניתוח, והעובר מתהפך ממש ברגע האחרון, אפילו בשבוע 40, ולכן אנחנו ממליצים לדחות את הניתוח במידת האפשר, ולא לנתח מוקדם מדי, כדי לתת לתינוק צ'אנס". ד"ר אילן הלוי, מיילד מומחה בבית החולים לניאדו ובמרכז ג'הארה דולה, אופטימי אפילו יותר, ומספר על תינוקות שהתפכו אפילו בשבוע 41.
2. האם לידת עכוז מסוכנת? "החשש המרכזי הוא שהראש של התינוק ייתקע אחרי ששאר הגוף יצא", מסביר ד"ר הלוי. "הראש הוא החלק הרחב ביותר בגוף התינוק, והרגליים והאגן צרים יותר. עם זאת, זה סיבוך נדיר למדי, שיש לו גם מקבילה בלידות במצג ראש (הכתפיים נתקעות לאחר יציאת הראש). הבעיה המרכזית היא מיומנות הולכת ופוחתת של רופאים בביצוע לידות עכוז, וזו בעיה מתגלגלת – ככל שמבצעים פחות לידות עכוז יש פחות רופאים שיודעים איך ליילד כך, וכתוצאה מכך יש עוד פחות לידות עכוז". לדברי ד"ר סלים, כ-95% אחוז מהתינוקות במצג עכוז מיולדים כיום בניתוח.
3. פעם דווקא נהגו ליילד כך. "מה ששינה את הגישה העולמית כלפי לידות עכוז היה מחקר קנדי, של חוקר בשם האנה, שקבע בשנת 2000 כי לידות עכוז מסוכנות לתינוק, וגורמות לעלייה משמעותית בתחלואה ובתמותת תינוקות", אומר ד"ר סלים. "יש ביקורת רבה ברחבי העולם על המחקר, אבל העובדה היא שהוא הפך את הקערה על פיה, ומאז ברוב העולם המערבי משתדלים להימנע מלידות עכוז נרתיקיות".
4. כיום המגמה העולמית היא הימנעות – ולא בהכרח בצדק. "המחקר הזה שינה את עולם המיילדות", אומר ד"ר הלוי, "אבל המתודולוגיה שלו הייתה פגומה. המחקר לא התייחס להבדל בין לידות ראשונות ללידות חוזרות, התעלם משוני במשקלי היילודים והתעלם מהסיכונים שבניתוח קיסרי, לאם ולתינוק. בנוסף, המחקר הוביל לעלייה משמעותית בשיעורי הניתוחים הקיסריים – לא רק של תינוקות במצג עכוז, אלא בכל הלידות הבאות של אמא שלהם, גם אם התינוקות הבאים במצג ראש".
5. זה לא מסוכן כמו שנהוג להניח. "צריך לזכור שזה לא מצב בלתי טבעי, וכשמדובר בלידה חוזרת - זה לא מסוכן כמו שחושבים", מרגיע ד"ר הלוי. "יש כמה תנאים בסיסיים שחייבים להתמלא - התינוק צריך להיות במצג עכוז מלא, שבו הברכיים מקופלות, או במצג עכוז-פרנק, כאשר הרגליים ישרות ופונות כלפי מעלה. האישה צריכה להיות ללא ניתוחים קיסריים בעבר, משקל התינוק צריך להיות סביר והלידה לא יכולה להיות הראשונה במספר עבור האישה. ההריון צריך להיות בסיכון נמוך - וצריך להיות צוות שיודע לקבל לידות כאלה". ד"ר סלים מחדד – כמובן שאי אפשר להכריח אף אישה לעבור ניתוח קיסרי בניגוד לרצונה. אם היא מחליטה ללדת לידה נרתיקית, חשוב שיהיה נוכח בלידה רופא (מיילדת לא יכולה לקבל לידה כזו בעצמה), שבקיא ומיומן בלידות מהסוג הזה".
כדאי לנסות היפוך, אבל לא בכל מצב
6. מה גורם לתינוקות להיות עכוזיים? "בהכללה ניתן לומר שמדובר במבנה מסויים של הרחם, או שרירן שנמצא שם, אבל אין ממש גורמי סיכון – זה פשוט עניין של מזל", אומר ד"ר הלוי.
7. אם מפחדים מלידת עכוז, אבל לא רוצים ניתוח? שני הרופאים מסכימים שבהינתן התנאים המתאימים, תמיד כדאי לנסות היפוך לפני שהולכים לניתוח. מכיוון שרוב המצבים שלא מאפשרים היפוך גם שוללים לידה רגילה, הרי שמדובר באופציה לא רעה בכלל למי שמעוניינת לנסות ולהתחמק מסכין המנתחים. "מצבים שבהם לא נבצע היפוך בשום מצב הם שליית פתח, מיעוט מי שפיר, רחם עם מחיצה, שרירנים, רחם דו קרני או עובר מאוד קטן או גדול ואצלנו במחלקה גם נמנעים מלהפוך תינוקות עם חבל טבור כרוך", מסביר ד"ר סלים. "היפוך הוא לא פעולה נטולת סיכונים, אבל כמובן שהיא עדיפה על ניתוח קיסרי", מסכם ד"ר הלוי.
8. ויש גם פתרונות אלטרנטיביים. טיפולי רפלקסולוגיה, דיקור סיני, מוקסות (קונוסים שמחממים אזורים מסויימים בגוף) ותמציות הומאופתיות הן רק חלק מהטיפולים האלטרנטיביים שיומלץ לך לנסות לפני היפוך חיצוני או ניתוח. בנוסף ישנן שיטות סבתא, כמו עמידות ראש, להאיר בפנס לכיוון פתח הנרתיק או להשמיע מוזיקה וקולות באזור, ואפילו סגולות כמו שתיית מים ממעיין הסטף בהרי ירושלים או קריאת פרקי תהילים ספציפיים לעניין. במצבך, יש מצב שתנסי את הכל, לא?