סיפורים על מטפלות שהזניחו תינוקות או פגעו בהם הם כבר לא תופעה זניחה לצערנו ודומה שמשבוע לשבוע, אנחנו נחשפים לעוד סיפורי זוועות. בארה"ב שבה יש כ-1.3 מיליון מטפלות מקצועיות ובייביסיטר - המצב נעשה קיצוני יותר, כך לפי נתונים חדשים. תחושת הפחד וחוסר האמון של ההורים גורמים להם לפנות לאמצעי ריגול שונים על מנת לוודא שהאדם אצלו הם מפקידים את ילדיהם אינו במקרה האדם הלא נכון. אך השאלה שעומדת כאן היא: היכן עובר הגבול בין המציצנות והחדירה לפרט לבין הביטחון של ילדינו?
"יותר ויותר הורים בארה"ב שוכרים חוקר פרטי כדי לרגל אחרי המטפלת של ילדיהם", אומר טום רסקין, ראש אגף החקירות בקבוצת CMP, ל- ABC News. "מספר הפניות של הורים לחברה שלנו נמצא במגמת עלייה. מדובר כאן בצעד קיצוני. הם בעצם אומרים: "אני לא נותן אמון באדם הזה שנמצא עם ילדיי ואני רוצה לדעת מה קורה שם ממקור ראשון. זאת על אף שאתה אמור להרגיש בנוח עם האדם הזה שהצטרף למשפחה שלך".
"זה מאוד קשה למצוא מישהו שאתה יכול לסמוך עליו", אומרת אם ששלחה חוקר פרטי לרגל אחר הבייביסיטר של בתה בת הארבעה חודשים. "אני אמא בפעם הראשונה בחיי, ואמורה לחזור לעבודה. אני רוצה לוודא שאוכל להתרכז בעבודה, ולא לדאוג לגבי מה שקורה בבית. אני רוצה להיות בטוחה שאני שוכרת אדם מספיק אחראי".
שיימינג למטפלות הפך לתופעה מקובלת
"השימוש של מצלמות לריגול אחרי מטפלות הפך להיות יותר ויותר נפוץ. אך מה שקורה מחוץ לבית עשוי להיות משמעותי ביותר", אומרת כריסטין ארווין, מייסדת ומנחה של דף הפייסבוק הפופולרי mommas UES. זהו מעין מאמאזון אמריקאי פופולרי שבו אמהות מבקשות עצות שונות ומגוונות מפורמולה אורגנית ועד שיעורי מוסיקה לילדים. סוג אחד של פוסטים שהפך ליותר ויותר פופולרי הוא אימהות שמפרסמות תמונות של מטפלות או בייביסיטר שהן תופסות אותן כבעלות התנהגות שלילית.
למי שלא יכול להרשות לעצמו חוקר פרטי, ראסקין מציע להתקין מצלמות בבית ושיהיו דלוקות בכל עת. "לאחר זמן מה, כולם שוכחים שהמצלמות שם וההתנהגות האמיתית נחשפת", אומר ראסקין ומציע להורים לפעול כמרגלים בעצמם, להופיע פתאום מבלי להודיע במקומות שבהם הילד יהיה עם המטפלת, ולצפות מרחוק במשך כמה דקות לפני שהם יתקרבו למקום. "בשורה התחתונה: אם הבטן שלך אומרת לך שמשהו לא בסדר,ב- 99 אחוז יש בזה משהו".
בישראל: רוב האימהות בעד התקנת מצלמות
על פי החוק בישראל, חייבים ליידע את המטפלת טרם התחלת עבודתה כי מותקנות מצלמות שמתעדות אותה במקום עבודתה – הבית שבו היא מטפלת בתינוק. בפוסט שהעלינו במאמאזון, שאלנו את האימהות מה הן חושבות על התקנת מצלמות ואמצעי ריגול אחרים בבית. הרוב הגורף של האימהות צידדו בלהט בעד התקנת מצלמות ורק מיעוט מוחץ הסתייג מהעניין. גולשת בשם אוקסנה כתבה: "אני התקנתי והודעתי למטפלות שיש מצלמות. אני חושבת שמצלמה זה מוצר חובה בכל בית בו יש מטפלת". סיון הגיבה: "אין שאלה בכלל. הבעיה היא הצורך לבדוק כל הזמן את המצלמות, אבל עדיין...חובה!!", בת חן הוסיפה: "אם היה לי צורך לשים למטפלת מצלמה, לא הייתי מעסיקה אותה מלכתחילה". ואילו דנה כתבה: "אני נגד. אפשר להתעלל בילדים גם ברחוב לצערי. בגלל זה אני אישית מעדיפה גן – שיהיו שם כמה שיותר עיניים ובשאיפה שתהיה שם לפחות אחת עם לב כדי שאם חלילה מתרחשת התעללות - היא תוכל להגיד".
גם עבור מלי (33), מצלמות הן לא סיפור זר. כאימא לשלושה ילדים מגילאי שלוש ועד שלושה חודשים, היא התקינה בבית ובחצר 16 מצלמות בעלות של כ-7,000 שקל. למעשה, למעט בשירותים ובחדר שינה, יש מצלמה בכל פינה על מנת לכסות כל זווית אפשרית. חלק מהמצלמות גלויות וחלקן מוסתרות, והן מקליטות כאשר יש תנועה בחדר. "כשחיפשנו מטפלת לילד, אמרו לי שאם אני לא סומכת על מטפלת, אני לא צריכה להכניס אותה הביתה. אבל גם אם אני סומכת עליה, אי אפשר לסמוך על מישהו במאה אחוז, ובסופו של דבר זה הוכיח את עצמו".
מלי מספרת שבאחד הימים, כשהשאירה את שני ילדיה עם המטפלת, היא חזרה הביתה וראתה שהילד לא נראה טוב. כשהסתכלה בחומר המצולם, גילתה שהמטפלת השאירה אותו בוכה ורוקע על הרצפה במשך 20 דקות, וזפזפה בטלוויזיה. המטפלת, שידעה שכל הבית מרושת, פוטרה עוד באותו היום. "כשאנשים חיים בבית עם מצלמות, הם שוכחים מקיומן ומתרגלים אליהן, כמו שמתרגלים לספה חדשה. כשאני מראיינת מטפלות אני תמיד מציינת שהבית שלנו מרושת ומצולם, חלק אומרות שזה גורם להן הרגשה לא נעימה ומעדיפות שלא, וחלק מקבלות את העובדה".
אנחנו חיים בתרבות מציצנית
מלי מסבירה שקיום המצלמות מעניק להם ביטחון ושקט רב, ומוריד ממפלס החרדה באופן משמעותי. "גם בחדר הלידה, יכולתי להסתכל דרך הנייד מרחוק ולראות שהכול בסדר, וזה הקל עליי. לפעמים כשהילד נמצא בחדר השני ומקבל מכה, אני יכולה לבדוק מאיפה זה הגיע, או לראות בכל רגע מה הם עושים, אם הם מתקרבים למשהו אסור, אני יכולה מיד לגשת אליהם".
יעל פסדר בן טוב (59) מטפלת בתינוקות באזור המרכז כבר 40 שנה, היא מספרת שכשהיא ניגשת לראיון עבודה והנושא של המצלמות עולה היא מבהירה להורים שאין לה שום בעיה שישימו מצלמות. "אנשים משאירים את הדבר הכי יקר להם ומאוד קשה להכניס בן אדם זר לביתך, להפקיד בידיו את התינוק ואת הבית, ההורים צריכים להרגיש שקטים כשהם הולכים לעבודה. מי שיודעת שבחיים היא לא עשתה ולא עושה דברים רעים, לא צריכה להיות לה בעיה".
איך התחושה להיות תחת עיניים בוחנות כל הזמן?
"ברור שזה לא נוח, אם אני רוצה לגרד באף או משהו כזה, הכול מוקלט. אבל היום המצב מאוד קשה ואין ברירה אחרת. יש מטפלות שכל היום מדברות בטלפון או הולכות לגינה ושמות את הילד בתוך העגלה, וההורים חייבים להיות ערניים. שמעתי פעם על אימא ששמה מצלמה בעגלה, ובמחזיק מפתחות. זה לא הכי נעים, אבל אני מאמינה שבמהלך הזמן כשההורים רואים שהתינוק מטופל טוב הם מכבים את המצלמה", אומרת בן טוב ומסבירה שאחרי הכול היא מבינה את תחושת ההורים. "מטפלת זה לא עסק זול, ההורים משלמים וזכותם לדעת. כל המטפלות שעושות דברים רעים עושות נזק למטפלות אחרות, ובגלל זה ההורים פוחדים היום. לדעתי, אם קיימת בעיה עם מטפלת, גם אם אין מצלמה אפשר לראות את זה על התינוק".