פזילה. בששת השבועות הראשונים לחיים התינוקות מתקשים למקד את המבט, וכשהם מנסים ללמוד איך עושים את זה הם יוצרים פזילות חינניות לכל מיני כיוונים. אצל רוב התינוקות זה עובר, לאט ובהדרגה, אבל גם אם לא יש לרפואה לא מעט פתרונות (רטיות, משקפיים ובמקרים מסוימים אפילו ניתוחים).
רעשים בשינה. נחירות שנובעות מאף סתום, חריקות, אנחות - תינוקות קטנטנים מאמנים את מרכז הנשימה במוח בזמן השינה (וזה חשוב, בין היתר, כדי למנוע מוות בעריסה), והתוצאה רועשת מאוד. החדשות הטובות: רוב הסיכויים שאם הוא כבר נרדם תהיו כל כך מותשים, שלא תשמעו שום דבר.
רפלקס מורו. אם הנחתם את התינוק בעריסה ונחרדתם כשהוא פרס וקיפל את הידיים בפתאומיות - אתם יכולים להירגע. מדובר ברפלקס תקין, שמעיד על התפתחות מערכת העצבים בחודשים הראשונים לחיים.
כתמים. לפעמים הם נובעים מלחץ בלידה (בין אם לחץ טבעי בתעלת הלידה או שימוש בוואקום או מלקחיים), ולפעמים פשוט מכלי דם שקרובים לעור, ובשילוב העור השקוף של התינוק יוצרים כתמים שנראים כמו כתמי לידה בהירים - אבל נעלמים עם הזמן.
פרווה. לא, ממש אין צורך לקבוע לתינוק תור לשעוונית שלך. לתינוקות יש ברחם פלומה על כל הגוף, שלרוב נושרת לפני הלידה. אצל מי שלא הספיק להשיר אותה ברחם, היא תיעלם עם הזמן אחרי הלידה.
קליפת ראש. לא ברור אם מדובר בפטרייה, בהשפעה הורמונלית מהרחם או בכל סיבה אחרת, אבל העודה היא שלא מעט תינוקות סובלים מקשקשת על הקרקפת. זה לא נראה משהו, אבל ממש לא מסוכן, ועובר לבד או בטיפול מינימלי.
ציצים. אם נראה לכם שלתינוק או לתינוקת יש ניצני שדיים, אתם לא משוגעים. כמו ששמתם לב, בהריון החזה הנשי גדל משמעותית, ומכיוון שהתינוק מקבל הורמונים מהאם דרך השליה, אפשר להבין שייקח לגוף שלו זמן להיפטר מהם.
ראש קונוס. אצל תינוקות שנולדים בלידה נרתיקית, הראש נוטה להיראות קצת מאורך בשעות או בימים הראשונים אחרי הלידה. זה נורמלי - אחרי הכל, המרפס (החלק הפתוח בגולגולת של התינוקות) נועד לאפשר לראש להתארך כדי לעבור בתעלת הלידה - וזה מסתדר.
ג'יפה בעיניים. דלקת עיניים מחיידקים בתעלת הלידה, או חסימה של תעלת הדמעות, עלולה לגרום לעיניים להפריש לא מעט לכלוך. חשוב לנקות אותו בעדינות בעזרת פדים סטריליים, ולגשת לרופא לקבל טיפול.