הנקה היא התזונה הכי בריאה לתינוק. היא גם הכי זולה להורים. אבל גם אמהות שבוחרות בהנקה מוצאות את עצמן חוזרות לעבודה אחרי מספר חודשים ונאלצות להפסיק להניק. בין אם אמהות שבוחרות לא להניק או כאלה שחוזרות לעבודה ומפחיתות הנקה או מוותרות עליה – בסופו של יום הרבה משפחות צעירות מכניסות הביתה תרכובות מזון לתינוקות. אבל יודע כל אב שנכנס במיוחד לרשת פארם לקנות תחליף, או אם שהשוותה מחירים בסופר או אונליין – מדובר במוצרים יקרים למדי והם הופכים למעמסה כספית משמעותית עבור המשפחה שגם ככה כבר טובעת בהוצאות.
על פי נתוני משרד הבריאות 35 אחוז מההורים רוכשים תחליפי חלב לתינוקות עבור ילדיהם מגיל לידה עד שנתיים. 92 אחוז מהם משתמשים בהם על בסיס קבוע. לפני ארבע שנים הנתונים האלה הטרידו גם את שר הכלכלה דאז נפתלי בנט, שהנחה את המפקח על המחירים במשרדו לפתוח בהליכים להורדת מחירים. בנט אמר אז: "ניכר כי בענף התמ"ל ישנה עדיין ריכוזיות, וייתכן כי החברות המייצרות ומייבאות מוצרים אלו מנצלות את המצב בשוק ומעלות מחירים בצורה לא סבירה. הכנסת מוצרים אלו לפיקוח מחירים, תאפשר לבדוק אם רווחיות החברות הינה בתחום הנורמטיבי. כמו כן, החברות ידווחו לנו על כל שינוי במחירי המוצרים, מצב זה ירתיע אותן וימנע העלאות מחירים בלתי סבירות". אבל האם זה אומר שהורים הפסיקו לשלם מאות שקלים בחודש על תחליפי חלב?
הרשתות מוכרות בהפסד?
אחרי בחירות 2015 בנט השתדרג ממשרד הכלכלה לתפקיד שר החינוך, ולמשרד האוצר הגיע השר החברתי משה כחלון. ביוני 2016 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק המבקשת להטיל פיקוח על מחירי מזון לתינוקות. את הצעת החוק יזמה חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו), בתמיכת שר האוצר כחלון. בהצעת החוק נדרש לקבוע מחיר מרבי של המזון לתינוקות, על מנת למנוע הפקעת מחירים. בהצעת החוק צוין כי מאז שנת 2001, אז הוסר הפיקוח על מחירי המזון לתינוקות, זינקו המחירים, וכי מאז שנת 2006 התייקרו המחירים ב-20 אחוז. כמו כן בהשוואה למחירי העולם, מחירי תחליפי החלב בישראל גבוהים באופן משמעותי.
מהשוואת מחירים שערכה נעמ"ת עולה כי מחליפי מזון לתינוקות יקרים בארץ בלמעלה מ-60 אחוז מבגרמניה וב-35 אחוז מהמחירים בבריטניה ובארה"ב.
ההצעה של רחל עזריה אושרה ביולי 2016 בידי ועדת השרים לענייני חקיקה, אך היא לא קודמה. במאי 2017 טענו במשרד האוצר כי יש לאפשר קודם לכן את השלמת איסוף החומרים, בעיקר דיווח של החברות על הרווחיות בתחום, על ידי ועדת המחירים. בנוסף, באותה שנה השיקה שופרסל מוצר תמ"ל משלה, והוועדה המליצה להמתין עם הצעת החוק כדי לראות כיצד תשפיע כניסת שופרסל לשוק על המחירים.
עוד מכשול לחוק החשוב הזה הגיע בדמות התנגדות מצד רשות ההגבלים העסקיים, שטענה שהכנסת המוצרים לפיקוח דווקא תייקר אותם. לטענת הרשות, הקמעונאים (קרי, רשתות המזון והפארם) הציגו נתונים לפיהם הם מפסידים בין עשרה ל-20 אחוז על מכירת תמ"ל, כי מדובר במוצר בסיסי שנועד למשוך לקוחות לקניית מוצרים אחרים באותה חנות.
בהחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה מיולי נכתב כי "לאור נכונות החברות להעביר לוועדה נתונים כספיים וחשבונאיים ללא החלת פיקוח מחירים, סיכמה הוועדה כי בטרם תגיע להחלטה בדבר הטלת פיקוח, תפנה הוועדה לחברות בבקשה לקבל נתונים באופן וולונטרי. במקביל תמשיך הוועדה לבחון את צעדיה להמשך, לרבות החלת פיקוח לפי פרק ז' לחוק. בנוסף לכך, הוועדה תעקוב אחר הארכת הצו המוסכם ואף תשקול לפנות לגורמים הרלוונטיים, ובכלל זאת משרד הבריאות ורשות ההגבלים העסקיים, לשם בחינת חלופות נוספות להגברת התחרות בענף". כלומר, בינתיים נמשיך לשלם.
שתי חברות על 80% מהשוק
סיבה נוספת לכך שמחירי התחליפים תקועים באזורים היקרים יותר, עולה מנתונים נוספים שהציג משרד האוצר ב-2017. רמת הריכוזיות בשוק תחליפי המזון לתינוקות היא גבוהה, ועומדת על כ-80 אחוז לשתי השחקניות הגדולות והעיקריות בשוק – מטרנה וסימילאק. הראשונה שולטת ב-45 אחוז מהשוק, השנייה ב-35 אחוז. נוטרילון מחזיקה כ-17 מהשוק, וכל השאר הם התחליף של שופרסל ואחרים. עוד פורסם כי היקף השוק במחירים לצרכן הוא כ-630 מיליון שקל.
השר כחלון אמר אז בהודעה לעיתונות שהפיץ כי "בהמשך ישיר לתוכנית 'נטו משפחה', אנחנו ממשיכים לייצר פתרונות שיקלו על המשפחות הצעירות ומעמד הביניים ויורידו את יוקר המחייה בישראל. תחליפי מזון לתינוקות הם מוצר צריכה בסיסי, וממצאי הוועדה מחייבים אותנו לפעול בהתאם".
מסקירות שוק שונות עולה כי מחירי התמ"ל באריזות הגדולות הוזלו בשנתיים האחרונות בכאחוז וחצ בממוצע. חשוב לזכור שיש שונות גבוהה במחירים בין הרשתות השונות, וברוב המקרים יש מבצעים רבים בתחום, כל פעם ברשת אחרת, לכן מומלץ לעקוב. בפרייסז, אתר חברתי להשוואת מחירי מזון, תוכלו למצוא את מחירי התחליפים ברשתות השונות.
ומה קרה מאז יולי 2017 עם ועדת המחירים? בדקנו במשרד האוצר, וזו תשובתם: "הנושא נמצא בדיון בוועדת המחירים וטרם התקבלה החלטה". הדיונים בוועדה מתקיימים כבר למעלה משנה, ולא נראה שבמשרדי האוצר והכלכלה ממהרים לטפל בנושא, על אף אמירתו של שר האוצר שמדובר במוצר חיוני. ההורים יכולים רק לקוות שמתישהו תתקבל החלטה, ושמחירי התמ"ל יוכנסו לפיקוח. בינתיים אנחנו יכולים לחכות, לשלם הרבה יותר ואולי לבחור כמה שיותר בהנקה. כיום 92 אחוז מהאמהות מניקות בחודש הראשון, והיעד של משרד הבריאות הוא להגיע ל-97 אחוז בתוך כמה שנים.