כל תומכי ההנקה תמיד חוזרים ומזכירים כי אחד היתרונות הגדולים שלה הוא הוויסות שעושה התינוק היונק בכמויות החלב להן הוא זקוק, מול חוסר השליטה בבקבוק, ובפיטמת הגומי שהמזון משתחרר מתוכה בקלות רבה יחסית. מחקר חדש מחזק את הטענה הזו, ומוצא אשם אחר: גודל הבקבוק. על פי החוקרים, בקבוקי הזנה גדולים מדי, על תכולתם כמובן, הם גורם ישיר להשמנת יתר של תינוקות.
החוקרים, רופאים ממחלקת רפואת הילדים של אוניברסיטת צפון קרוליינה, בדקו את השפעת ההאכלה בבקבוקים בגדלים שונים על תינוקות בגיל חודשיים עד שישה חודשים. גודלי הבקבוקים שנבדקו נעו בין 60 מ״ל ועד 280 מ״ל. כמעט מחצית מהתינוקות במחקר קיבלו בקבוקים של 180 מ״ל פורמולה. התינוקות שקיבלו כמות כזו ומעלה הראו עלייה ממוצעת של 400 גרם יותר עד גיל שנה. ״כל תינוק הוא שונה, אבל אנו יודעים שתינוק בן חודשיים אמור לקבל בערך 120 מ״ל בכל האכלה״, אומר ד״ר צ׳רלס ווד מצוות החוקרים. ״בקבוק גדול מזה, המכיל יותר מזון עשוי לגרום להורים להאכיל את התינוקות יתר על המידה, מה שיגרום להשמנה״.
במחקר השתתפו 386 תינוקות שניזונו מפורמולה בלבד, ממוצאים מעורבבים: לבנים, שחורים והיספניים. כל הילדים הגיעו מרקע סוציואקונומי חלש יחסית, ונולדו להורים ללא השכלה גבוהה. על פי הממצאים, תינוקות שהוזנו מבקבוקים קטנים יותר, ובכמות מזון קטנה יותר, עלו פחות במשקל והתאימו יותר למשקל בו הם אמורים להיות על פי הספרות המקצועית. מדובר בהבדל של כמעט חצי קילו באופן ממוצע, (7.8 ק״ג בגיל חצי שנה לאוכלים מבקבוקים קטנים לעומת 8.2 ק״ג בקבוצה השניה) הבדל מהותי כשמדובר במשקלים קטנים כאלה.
הורים רוצים "לנקות את הצלחת" גם בבקבוקים
אחד האתגרים העיקריים של הניזונים מהקבוק היא יכולת הוויסות וההבנה של מתי התינוק שבע בגלל הזרימה המהירה״, אומרת החוקרת קארו בונוק. ״כשמאכילים בבקבוק, ההורים משתמשים בגישה של ׳לנקות את הצלחת׳. הם לא רוצים לראות חלב שנשאר בבקבוק. במקרה של שד, העניין הזה לא קיים. הבעיה בכך היא שהחודשים הראשונים הם קריטיים עבור התינוק המתפתח בנושא הלמידה של מנגנון השובע והרעב. ידוע שעליה זריזה במשקל מהווה סיכון להשמנת יתר בעתיד. האכלת יתר של הילדים בתקופה הראשונה והמשמעותית הזאת עשוייה להציב אותם על מסלול מסוכן ומאתגר להמשך החיים״.