שנה וחצי לפני שנולדה צרי, טרגדיה הכתה במשפחתה. "אנחנו ארבע בנות. אני הכי קטנה, בת זקונים. האחות השלישית הייתה בטיול בת מצווה אצל הדודים שלי בניו יורק. הם חצו את הכביש והיה גשם, והנהג לא ראה את הרמזור ופגע בה. אחרי ארבעה ימים היא נפטרה".
זמן לא ארוך מאוד לאחר מכן, צרי הגיעה לעולם. ההריון היה ספונטני לגמרי. ציפי, אמה של צורי הייתה בת 45 במהלך ההריון. לאחר ארבעה חודשים היא נכנסה להריון בסיכון. "אתה מפתח כל מיני מגננות ומאמין שהכל יהיה בסדר", היא אומרת. "בסוף עברתי לבית החולים. בעקבות זיהום מאוד קשה זה נגד בלידה מוקדמת".
כמה שעות לאחר הלידה אביה של צורי נקרא להיפרד מבתו. אלא שאחד הרופאים נלחם על חייה, וניצח. צורי הונשמה במשך חודשיים. אולם ללידה כזו יש השלכות. צורי רואה בעין אחת בלבד, ולכן לא מתפקדת טוב בלילה. ובכל זאת, היא לומדת צילום במכללת ויצו בחיפה.
"לי זה נורא מוזר שאנשים רגילים רואים בשתי העיניים. אני רואה את העולם מנקודת מבט של עין אחת", היא אומרת.
שמה של צרי מיוחד אף הוא, ומקורו בתנ"ך. "יש לו שני פירושים: גם מרפא וגם בשם. זה סוג של שרף בבית המקדש. לקח לנו זמן. היא קיבלה את השם רק אחרי שהיא נגמלה מההנשמה. פחדתי להיקשר אליה".
לאור ההיסטוריה המורכבת, צרי עצמה מרגישה שהיא מאוד מחוברת להוריה. "אני ממש בת של אבא ואמא. אני הרבה יותר נלחמת על החלומות שלי. גם הצילום לא היה לי מובן מאליו".