1. דיכאון אחרי לידה הוא מצב נפשי המתבטא בדרגות חומרה שונות. השכיחה ביותר היא דכדוך אחרי לידה המכונה גם "בייבי בלוז", ומופיע בקרב 50 עד 80 אחוז מהיולדות. כ- 20 אחוז מהסובלות מדכדוך יפתחו דיכאון אחרי לידה. הדרגה החמורה ביותר היא הפרעה פסיכיאטרית נדירה שנקראת פסיכוזה אחרי לידה, ומופיעה אחת לאלף יולדות.
2. תסמיני הדכדוך אחרי הלידה מופיעים לרוב ביום הרביעי אחרי הלידה ונחלשים ביום העשירי. ההסבר נעוץ בכך שההורמונים שהשתוללו בתקופת ההיריון והלידה מתחילים לצנוח, וגם בגלל עומס רגשי, עייפות ולחץ מצטברים. הדכדוך כולל שינויים במצב הרוח, רגישות ופגיעות, נטייה לבכי, חרדה, דאגנות יתר ולעתים תחושת בדידות קשה. הדכדוך מלווה לעתים בתחושות של אשמה ובושה ושאלות מטרידות כמו: האם אני אמא מספיק טובה? תשובה: כן.
3. דכדוך אחרי לידה חולף לרוב מעצמו ללא עזרה מקצועית. במצב של דכדוך, לרוב אין ירידה משמעותית בתפקוד האם. הלידה היא חוויה חזקה ומשמעותית; ישנן נשים שלאחריה נשארות במצב של אופוריה, ואחרות שיוצאות עם תחושת פספוס או פגיעה בערך העצמי. רוב הנשים יצליחו להתגבר לבד על קשיי ההסתגלות למצב החדש. תמיכה מצד המשפחה והקרובים תסייע בהתמודדות ובהתגברות על המשבר. חלק מהנשים יוכלו להפיק תועלת מטיפול פסיכולוגי.
4. דיכאון אחרי לידה יכול להופיע בחודש הראשון שאחרי הלידה, ועל פי הספרות הרפואית הוא יכול להתפרץ גם שלושה חודשים אחריה, ואפילו כעבור שנה.
התסמינים אינם שונים מכל הפרעת דיכאון אחרת, וכוללים מצב רוח ירוד במשך רוב שעות היום, כמעט כל יום; זניחת תחומי עניין; חוסר תיאבון וירידה ניכרת ולא מתוכננת במשקל; נדודי שינה; עייפות וחוסר אנרגיה; מחשבות אובדניות; חוסר יכולת ריכוז; חוסר ערך עצמי או אשמה; דופק לב מהיר; חרדה בלתי מוסברת ודאגות הקשורות בתינוק. מספר הסימפטומים ועוצמתם משתנה מאישה לאישה.
5. דיכאון אחרי לידה דורש טיפול שימנע החמרה. הטיפול המקובל הוא תרופתי אנטי-דיכאוני או פסיכותרפי-התנהגותי. לעתים נעשה שילוב של השניים. התרופות האנטי-דיכאוניות ניתנות לעתים גם לנשים מניקות.סיכויי ההישנות של דיכאון מסוג כזה בלידה נוספת מגיעים ל- 25 אחוז. ללא טיפול, הדיכאון עשוי להימשך שבעה חודשים ואף יותר. מחקרים מצאו כי תינוקות לאימהות בדיכאון אחרי לידה סבלו מנזקים בהתפתחות המוטורית והשכלית ואיכות ההתקשרות עם האם הייתה לקויה.
6. קשה לומר אילו גורמים בדיוק מובילים לדכדוך ולדיכאון אחרי לידה. נהוג לדבר בעיקר על גורמי סיכון; דכדוך אחרי לידה שכיח יותר בקרב נשים שלא זכו לתמיכה סביבתית. מומחים סבורים כי מעבר לצניחת ההורמונים אחרי הלידה, גם עייפות וחוסר שינה תורמים להתפרצות של דיכאון.
גורם סיכון להתפתחות דיכאון הוא היסטוריה של דיכאון או הפרעה פסיכיאטרית דומה במשפחה; נשים שסבלו מן ההפרעה בעבר או נשים שילדו תינוק עם בעיות בריאותיות, גם הן בקבוצת סיכון. לא נמצא קשר מבוסס בין גורמים כמו לידה קשה, הריון בעייתי ומשקל הילוד לדיכאון אחרי לידה.
7. בפסיכוזה אחרי לידה מתלווים לתסמיני הדיכאון תסמינים של מצב פסיכוטי - מחשבות שווא או ניתוק מן המציאות, בילבול קיצוני ואי שקט פסיכו-מוטורי. הסיכון במצבים אלה הוא בהופעת מחשבות שווא שעלולות להוביל לפגיעה בתינוק או להתאבדות.
8. יש הטוענים כי אירוע הלידה עשוי לעורר אצל האם קונפליקטים רדומים או זיכרונות מוקדמים ממערכת היחסים עם אמה שלה, שיכולים לתרום לתחושת הדכדוך.
9. מחקרים שפורסמו לאחרונה העידו כי גם גברים יכולים לסבול מדיכאון אחרי לידה בשכיחות של כ- 10 אחוזים. גברים עלולים לחוש לחץ ומועקה כתוצאה מהאחריות החדשה שמוטלת על כתפיהם. לעתים יחושו בדידות ודחייה מצד האם שמפנה את כל מרצה לתינוק החדש.
10. ישנם חוקרים שטוענים שאורח החיים המערבי השפיע לרעה על אחוזי הדיכאון אחרי הלידה. בחברות מסורתיות האישה היולדת זוכה לתמיכה גדולה יותר מהמשפחה המורחבת והסביבה, ואף מוחזקת בבידוד לצורך מנוחה והשבת הכוחות. בשבטים פרימיטיביים מסוימים מתגייסות כל נשות השבט לטיפול קבוצתי ברך הנולד.
סייעה בהכנת הכתבה: ד"ר ליאת הולר הררי, פסיכיאטרית מומחית ופסיכותרפיסטית, מתמחה בתחומי הריון, לידה והורות