ג׳סיקה קיבלר וג׳ק שאטוק, זוג בריטי מוורוויקשייר נאלצו להתמודד עם לידה לא פשוטה לפני כחצי שנה, אירוע קשה פיזית, שהתרחש הרבה לפני הזמן, כשהתינוק נולד בשבוע ה-29, במשקל של 1.2 ק"ג, ללא כל שכבת עור חיצונית. כשראו האחיות את התינוק פורץ מגופה של האם, חלקן החלו לבכות ויצאו בריצה מהחדק. מאז עברו בני הזוג והתינוק רכבת הרים סוערת, בסופה כולם עומדים על אדמה יציבה.
"האחיות לקחו אותנו לחדר כדי לפגוש את קיידן לראשונה אחרי הלידה, הוא היה אדום ונא, כמו חתיכת בשר לא מבושל," מספרת ג׳סיקה. " היינו שני הורים בלי ניסיון, בני 19, אין לנו מושג בילדים, והנה התינוק הראשון שלנו והוא חלש וחולה מאוד. ג׳ק ואני בכינו, והאחיות בכו גם, כי לא היה להן מושג מה להגיד לנו. אף אחד לא ידע אם יש לו סיכוי לשרוד."
במשך עשרה ימים לא היה דבר שיכלו בני הזוג ההמומים לעשות פרט להמתנה מורטת עצבים, ורק כשהיה קיידן בן שישה שבועות החל להצמיח עור. עכשיו, מספר ניתוחים ושישה חודשים מאוחר יותר, חודש בלבד לאחר שהשתחרר מבית החולים סוף כל סוף, כולם בבית ומרגישים שאפשר להתחיל את הפרק הבא בחיים. אי אפשר היה לצאת מבית החולים עד שקיידן יצמיח עור על בטנו וזרועותיו, ומשום כך התארכה ההמתנה.
קיידן צפוי לעבור עוד כמה ניתוחים בשנה הקרובה, ויש לקוות שלא ימשיך להדבק במחלות, מה שקרה לו שוב ושוב בבית החולים בתקופה הקשה הזו. הוא נדבק ונרפא מהרפס, ברונכיט, אלח דם, דרמליזה ומה לא, אבל ממשיך להתחזק ולצמוח, ושוקל עכשיו כמעט 4.5 ק"ג. משקל מועט עבור בני גילו, אבל צמיחה יפה עבורו.
"הוא תמיד היה יצור זעיר ויפהפה, אבל בהתחלה לא ידענו אם נוכל לטפל בו," מודה האם. "אפילו להחזיק אותו לא יכולנו כי הוא סבל מכאבים איומים והיה מחובר למכונות הנשמה. פעמיים הרופאים אמרו לנו שהוא כנראה לא ישרוד, אבל החלטנו שנעשה בשבילו הכל." המסירות השתלמה.