שיר, בתי הגדולה, הפסיקה את הארוחה הלילית שלה ביוזמתה בגיל 6.5 חודשים, ומאז הלילות היו שקטים ורגועים. כאשר נכנסה לגן הילדים, כמעט שנה לאחר מכן, היתה לה רגרסיה קלה וצפויה בהשכבה ובשינה כתוצאה מההסתגלות. המשכתי להיות עקבית בשגרה ובהרגלים והכלתי את הקושי שלה במהלך היום, וידעתי כי תוך ימים ספורים הרגרסיה תחלוף וכולנו נשוב לישון. באחד הלילות האחרונים של הרגרסיה, כאשר נדמה היה שכמעט וחלפה לה, הייתי עייפה במיוחד, בעיקר כתוצאה מהחום המתיש של ימי הקיץ הלוהטים. בעלי קם אליה, וחזר במהירות מפתיעה למיטה. חצי מנומנמת שאלתי אותו מה הוא עשה. בלי למצמץ השיב לי שנתן לה לשתות מים והיא מיד חזרה לישון. באותו הרגע העייפות נעלמה ממני כלא היתה. "מה עשית?!"
גורם תלות בתחילת הערב הופך להרגל אחרי שלושה ימים
הוא הסביר שמאד חם ושהיא התעוררה לדעתו כי היה לה חם ומצמיא, והנה עובדה: היא שתתה ומיד חזרה לישון. ניסיתי להסביר לו שבזה הרגע הוא הכניס לה גורם תלות ושהיא לא התעוררה מצמא (חדרה היה מקורר ונעים) אלא מהרגרסיה. בתגובה הוא מלמל משהו לתוך הכרית וכבר היה בדרך חזרה אל עולם החלומות. מפה לשם, בלילה השלישי שיר התעוררה ב-2:00 לפנות בוקר, דרשה מים ומאותו הרגע קמה כל 45 דקות למים. כל 45 דקות עד הבוקר. אם מישהו פספס: מהרגע שנכנס לה גורם תלות שמקושר לשינה, תוך שלושה ימים בלבד הוא הפך להרגל וגרם לה להתעורר כל מחזור שינה ולדרוש אותו. בו במקום הודעתי לבעלי שהלילה גומלים אותה. החל מעשר בלילה היו שעתיים קשות שבהן התעקשנו והצבנו את הגבול, סיפקנו מענה אחר שאינו מים, ומחצות היא חזרה לישון ברציפות עד הבוקר וכך גם מהלילה הבא אחריו ואילך.
זה יכול היה להיות בקלות טור על "האישה תמיד צודקת" (ברוב המקרים, בכל אופן...), אבל אני מעדיפה לשוחח על נושא אחר כרגע. שתיית מים בלילה – צורך אמיתי או גורם תלות?
גילי כותבת לי: "בני יהל התינוק (הרביעי) בן 9 חודשים החל להירדם במיטה שלו (כשהמיטה נמצאת בחדר השינה שלי) בסביבות 21:00 - 22:00 בלילה לאחר טקס מקלחת אוכל שיר או שניים וכמובן בהימצאותי בחדר יושבת על מיטתי. מדי פעם נעמד מקטר בבכי, אני מדברת אליו ומבקשת שיחזור לישון והוא מנסה. לפעמים, מרימה מלטפת מחבקת מנשקת ומחזירה ובסה"כ זה די בסדר. הבעיה שהוא מתעורר המון פעמים כ-5-6 פעמים לאחר שינה טובה של 3 שעות. לרוב כדי לשתות מים (וכאן אני נשברת שבפעם הרביעית אני מעבירה למיטה שלי (מאפיסת כוחות). מה עושים?".
ובכן, גילי, יש הרבה מה לעשות. מלבד להשכיב אותו לישון בשעה סבירה לגילו וללמד אותו להירדם בכוחות עצמו, כפי שהסברתי בטור הקודם, יש להיות עקביים בתגובות באמצע הלילה. שני גורמי תלות עיקריים גורמים לו להתעורר שוב ושוב בלילות: שתיית מים ולינה משותפת. כל עוד ימשיך לקבל אותם באמצע הלילה, ימשיך ויתעורר בציפייה לקבלם שוב ושוב.
אבל אולי הוא באמת צמא?
אמהות רבות חוששות ושואלות אותי "אבל אולי הוא באמת צמא? איך אפשר למנוע מים מתינוק שבוכה ודורש לשתות?!". הן אף מספרות שכמעט בכל התעוררות כזו גם הן בעצמן שותות קצת מים וחוזרות לישון. אז כנראה שגם הוא צמא.
ובכן, תחשבו על עצמכן לפני תקופת ההורות. אתן רווקות, או חלק מזוגיות צעירה. אתן הולכות לישון כשאתן רוצות ובעיקר מתעוררות כשמתחשק לכן (או אם צריך לקום לעבודה). נכון, מדי פעם התעוררתן בלילה. למשל, להתפנות בתקופת ההיריון בגלל השלפוחית הלוחצת. אך באופן שגרתי, ישנתן לילות רצופים ולא הרגשתן צמא באמצע הלילה. התחושה שלכן כרגע, שאתן שותות מים באמצע הלילה, נובעת מהעובדה שאתן מתעוררות כדי לטפל בקטן, ואז לפתע חשות תחושת צמא ושותות מים. אך אם מלכתחילה לא הייתן צריכות לקום עבורו בלילה, מן הסתם הייתן ישנות ברציפות כל הלילה.
אמהות יקרות, אני בעצמי אמא פולניה, ודואגת תמיד שהבת שלי תאכל ותשתה כמו שצריך. אבל במהלך היום, לא בלילה. תינוק מסוגל לישון 12 שעות ברציפות מבלי לשתות מים, מבלי לאכול או להתעורר עבור כל צורך אחר. הצורך שלו כרגע הוא לישון, לא לשתות ולא לאכול. שתיית מים היא תלות כמו כל תלות אחרת: האכלה מרובה, הרדמה בידיים, נוכחות הורית ועוד. התינוק בעצם זקוק להורה שיבוא וייתן לו את הבקבוק, לחוות תחושת מציצה ולחזור לישון.
יש אמהות שגם לכך מצאו פתרון: משאירות בקבוק מים במיטת הילד, שאם יתעורר ויהיה צמא ישתה בעצמו. ובכן, גם זו תלות. תחילה, יש כאן סיכון אמיתי. תינוק / פעוט שנרדם תוך כדי שתייה, הנוזל יכול להגיע לקנה הנשימה שלו והוא עלול להיחנק תוך שניות ספורות אם הדבר לא נעשה בהשגחה מלאה. שנית, הדבר מקבע תלות וקישור בין שינה לשתייה ועלול להביא להתעוררויות נוספות. בנוסף, אם מתרגלים לשתות במהלך הלילה, הגמילה מחיתול הלילה צפויה להיות קשה במיוחד כי השלפוחית לוחצת במיוחד מהשתייה המרובה והמיותרת.
תמיד יש יוצאי דופן. כך למשל, הירדמות בחדר עם חימום מייבש תביא באופן טבעי ליובש אצל התינוק שאכן צפוי להתעורר צמא, ובצדק. יש למנוע התייבשות באמצעות מפזר אדים קרים פועל בחדר ביחד עם החימום. תינוק חולה שמתעורר עם חום גבוה או לאחר הקאה, כמובן שיש לתת לו לשתות מים. כך שתמיד יש מקרים מיוחדים שמאפשרים ואף מחייבים שתיית מים באמצע הלילה. אולם, אם הדבר קורה דרך קבע, אין ספק שמדובר בגורם תלות שיש לעקור.
אז מה עושים? גומלים, ועושים זאת בבת אחת. יש להודיע לילד (כן, גם אם הוא בן 9 חודשים) עוד במהלך היום והערב ש"אין מים בלילה". כך אנחנו מכינים אותו לשינוי הצפוי ויוצרים עקביות בין הדברים שאמרנו לו בערב לבין התגובות שלנו בלילה. יש להציע לו לשתות מים לאחר ארוחת הערב ולהסביר שזו הפעם האחרונה ששותים מים כי "אין מים בלילה". כאשר מתעורר לשתות יש לחזור על המנטרה, לתת מענה לבכי באמצעות קול ומגע אך להקפיד להחזיר לישון במיטה. יהיה לילה אחד או כמה לילות ספורים לא קלים, אך לאחר מכן הוא יפסיק להתעורר לשתות בלילה ויישן ברציפות.
יש לך שאלות לשרי? את מוזמנת לכתוב לנו ninemonth@mako.co.il
*הכותבת שרי גלזר היא יועצת שינה ומנחת הורים
>> בפעם הקודמת: האם התינוק יכול להירדם בכוחות עצמו
>> לכל הטורים של "חלומות פז"