יש לי זוג חברים טובים שהיה נהנה מבוקר שקט. היא הייתה הולכת לישון יחסית מוקדם, קמה בבוקר בזמנה החופשי, ונהנית משעה של שקט לפני העבודה. בן זוגה היה טיפוס של לילה והולך לישון מאוחר יותר וממשיך לישון עד השכמתו של השעון המעורר. אולם, לפני קצת יותר משלוש שנים, מאז שנולד בנם הבכור, המצב התהפך. בנם הקטן, אורי, גם לאחר שעבר תהליך שינה בגיל 7 חודשים, נהג להתחיל את היום בחמש בבוקר ולהעיר את התרנגולות. הם ניסו שוב ושוב להחזירו לישון, ללמד אותו שחמש זה עדיין לילה, אך לצערם, למרות שניכר עליו שהיה זקוק לשעות השינה הנוספות בשל התעוררות מוקדמת (הוא היה נרדם בדרכו לגן), אף טכניקה לא צלחה. חלק מהדברים עבדו לזמן קצר בלבד אך לעתים פגעו באיכות או ברצף שנת הלילה שלו. חמש בבוקר, חמש וחצי לכל המאוחר, התקבעה כשעת ההשכמה שלהם. היום אורי בן שלוש וקצת, והתחיל לאחר את שעת היקיצה שלו בכוחות עצמו. בימים טובים הוא מתעורר אפילו אחרי שבע.
צפירת הרגעה: לא כל הילדים שמתעוררים בחמש בבוקר ימשיכו להתעורר כך במשך שלוש שנים. למעשה, את שעת ההשכמה ניתן ברוב המקרים להזיז קדימה. איך עושים את זה???
***
לילך, שמתעוררת עם בנה התינוק בזמן שאפילו הציפורים עדיין ישנות, כותבת לי: "בני בן 10 חודשים. מגיל כחצי שנה, ישן כ-9-10 שעות רצוף בלילה. נרדם לבד סביב השעה 19:00 ומתעורר בסביבות 5:00. מאז שהתחיל ללכת לגן השנה, ההתעוררות הטבעית הוקדמה לשעה 4:00 בבוקר. רק לאחר שאני מניקה אותו, חוזר לישון לעוד כשעה וחצי-שעתיים. אני מרגישה שהוא קצת ברגרסיה בכל הקשור להאכלה בלילה. האם יכול להיות שאוכל ארוחת ערב בסביבות 18:30 וב-4:00 בבוקר כבר רעב שוב? אציין שבכל שעה שנרדם (גם ב21:00), תמיד יתעורר בשעה 4:00. אשמח לעצה על מנת לאחר את שעת ההתעוררות בבוקר".
אז מה עושים במקרה של תינוקות עם חוש השכמה של מלקט ביצים בקיבוץ כשניכר שהם עדיים עייפים וזקוקים לשעות שינה?
1. הדבר הראשון שיש לבדוק הוא שעת ההשכבה של התינוק. הורים רבים סבורים שאם יילך לישון מאוחר יותר אז גם יקום מאוחר יותר, ומאחרים את שעת ההשכבה שלו. ובכן, יש לעשות בדיוק את המהלך ההפוך: להקדים את שעת ההשכבה. שעת השכבה אידיאלית לתינוקות ופעוטות היא בין 18:30-20:00, כאשר כל תינוק והזמן שלו בטווח זה. יש לשים לב לסימני העייפות של התינוק (פיהוק, חוסר סבלנות, עצבנות, ישנוניות וכד') מדי ערב וסביב השעה הזו להשכיבו לישון. תינוק שהולך לישון מאוחר מדי, מפספס את שעת ההשכבה שלו ונכנס לעייפות יתר שמביאה אותו למצב של היפריות. מה שעלול להוביל ליקיצות מיותרות בלילה ואף לפרקי ערות בלילה, וכמובן: לשעת יקיצה מוקדמת מדי.
לפיכך, לפני כל צעד אחר והפעלת טכניקות שונות ומשונות, יש להקדים את שעת ההשכבה של הילד לשעה שמתאימה לו בטווח השעות המתאים, ואם הוא הולך לישון בשעה סבירה יש לנסות להקדים את שעת ההשכבה בחצי שעה או שעה. לאחר שבוע כזה יש לראות את ההשפעה. אם הוא עדיין ממשיך לקום מוקדם, כנראה שזו לא הייתה הבעיה.
2. דבר שני שיש לעשות (ועליו אני ממליצה בכל המקרים ולא רק בנושא של השכמה מוקדמת), הוא להפריד בין האכלה ושינה – אבל מהצד של הבוקר. כלומר, לא לתת הנקה או בקבוק ברגע שמתעורר, אלא "למשוך" לפחות רבע שעה משעת היקיצה עד להאכלה. תינוק בן חודש או חודשיים כמובן שזקוק להאכלה מיידית כי השעון הביולוגי שלו מונע ממנגנון הרעב והשובע והוא מתעורר בבוקר מסיבה אחת – רעב. אולם, לקראת גיל 5-6 חודשים אני ממליצה בחום ליצור את ההרחקה הזו. בכל מקרה, אין להשתמש בהאכלה בבוקר כגורם ש"מושך" את השינה עוד שעה או שעתיים. אם אנחנו עושים זאת אנו שוב יוצרים את החיבור והתלות בין האכלה ושינה, ואז ההאכלה הזו יכולה לזלוג לאמצע הלילה והנה הכנסנו משהו חדש שכבר חלף, כפי שקרה לבנה של לילך. לאחר ההאכלה בבוקר אין להחזיר לישון לפחות שעה שלמה על מנת ליצור את הניתוק בין הדברים.
אם שילוב של שתי הפעולות הללו לא הביאו לתוצאה הרצויה, ניתן לפצוח באחת מהטכניקות השונות:
אפשרות שנייה היא התערבות בשעון הביולוגי. יש לגשת אל התינוק כחצי שעה לפני שעת ההתעוררות הקבועה, להכניס ולהוציא מוצץ, ללטף / לנער קלות, לגרום לעוררות של הגוף (שלא יתעורר לגמרי) ולחזור לישון. תוך כמה ימים הוא יתחיל להאריך בעצמו את השינה בבוקר. ייתכן שהדבר לא יעבוד בימים הראשונים, אולם יש להתמיד.
אפשרות שלישית היא יצירת התניה. מכוונים שעון שבת שמחובר לנורה קטנה לשעת ההשכמה. יש להראות לו את השעון ולהדגים עוד בערב שהבוקר מגיע רק כאשר האור נדלק. אם לא בוקר לא יוצאים מהמיטה. לאחר יום-יומיים יש לאחר את שעת הידלקות הנורה בשעון ברבע שעה ומאז בכל יומיים- שלושה עוד רבע שעה קדימה עד שנגיע לשעה הרצויה. אם מתעורר ומבקש לצאת מהמיטה יש לנהוג כאילו לילה ולהחזירו לישון בעקביות בדומה לאפשרות הראשונה, ובמקביל מצביעים על שעון השבת ואומרים "כשיידלק האור יגיע הבוקר ואז נצא מהמיטה. עכשיו עדיין לילה וישנים. לילה טוב". כשהאור נדלק נכנסים לחדר ומכריזים על הבוקר ויוצאים מהמיטה. כך בעקביות. תוך כמה ימים זה יעבוד ולפתע יעמוד בשקט ויחכה להידלקות האור.... יצוין ששיטה זו מתאימה מגיל 8 חודשים ומעלה.
חשוב: יש להתמיד לפחות שבוע בכל אחת מהטכניקות לפני שמתייאשים ועוברים לשיטה אחרת. גם אחרי שמצליחים לאחר את שעת ההשכמה, מדי פעם הם מנסים ובודקים את הגבולות שלנו ויום בהיר אחד פתאום מתעוררים רבע שעה לפני השעה הרגילה. אם נאפשר זאת – הם מיד יתחילו להקדים עוד ועוד. אפילו אם זה קורה רק פעם אחת, יש להתעקש ולהחזיר לישון ולא להוציא מהמיטה לפני השעה הקבועה.
ומילה אחרונה, לאלה שזוכרים את סיפורו של אורי מתחילת הטור: אם שום דבר לא עובד, אז כמובן ייתכן שזו שעת ההתעוררות הביולוגית שלו וזה יעבור מאליו כשיגדל. בין גיל שנתיים לשלוש, פעוטות מתחילים לסגל יכולות שינה של ילדים ומפסיקים להתעורר בשעה קבועה ומוקדמת בבוקר, ועוד יגיע היום שבו תיאלצו להעיר אותו לבית הספר.
יש לך שאלות לשרי? את מוזמנת לכתוב לנו ninemonth@mako.co.il
*הכותבת שרי גלזר היא יועצת שינה ומנחת הורים
>> בפעם הקודמת: איך מרדימים תינוק שלמד לעמוד בעצמו?
>> מקשמיר ועד אורגני: מחזיקי מוצצים מגניבים