שנה חדשה בפתח, וזו הזדמנות מופלאה לקבל החלטות על השינה של הקטנטנים (ושלכם) ולעמוד בהן. לעשות את הדברים הפעם אחרת, לפעול כמו שאתם באמת מאמינים לנכון אבל שוב ושוב נכנעים ומוותרים ברגע האמת. שאלתי כמה הורים לגבי החלטות כאלה, ואלו שבע המובילות ברשימה.
"השנה אפסיק לשמור על דממת ספריה בבית בזמן ההשכבה"
הורים רבים חוששים להפריע להירדמות של התינוק ולשינה כולה, והחל משבע בערב נכנסים לכוננות של חיילים במארב: שומרים על שקט מופתי כאילו תלוי בבית שלט "שקט! ספריה!". לא מדיחים את האסלה, לא שוטפים כלים, מפעילים את הטלוויזיה על מצב שקט, לא מזמינים חברים, יוצאים למרפסת לשוחח בטלפון ומדברים ביניהם מתחת לשמיכה. חשוב לדעת, שדווקא השקט הזה מפריע לשינה של התינוק. תינוק שנרדם בדממה מוחלטת, יתעורר בקלות מכל רחש הכי קטן. לעומת זאת, תינוק שנרדם עם רעשים טבעיים של בית, יידע גם להתמודד עם רעשים במהלך השינה שלו ולא יתעורר מכל פיפס.
"השנה אפסיק לקחת אותו למיטה שלי באמצע הלילה"
הילד כבר ישן יפה בלילה, הכל היה בסדר, ואז... מחלה. הוא מתעורר, בוכה, אתם מודאגים וגם מותשים, ולבסוף פשוט לוקחים אותו למיטתכם ופתאום הוא ישן והכל נפלא. אבל אחרי כמה ימים, כשהוא כבר החלים, הוא ממשיך לדרוש לעבור למיטתכם באמצע הלילה, ואתם נכנעים שוב ושוב. מפה לשם זה נמשך כבר חצי שנה. מה עכשיו? ובכן, אין מנוס אלא להתמודד לילה אחד (במקרה הטוב, ובפחות טוב כמה לילות רצופים) עם הקושי, להתעקש שיישאר במיטתו ולא ייצא ממנה, להישאר לצדו ולהרגיע אותו כמה זמן שייקח.
מגיל שנה וחצי ומעלה יש להכין אותו מראש לכך ולהסביר שהלילה הוא נשאר במיטה שלו ואבא ואמא במיטה של אבא ואמא. לבסוף המסר יוטמע, והוא יפסיק להתעורר בציפייה לעבור למיטתכם.
"השנה אקפיד על שעת השכבה נכונה"
שוב ראית אותו מפהק קצת לפני שבע בערב, אבל אמא עוד לא חזרה הביתה מהעבודה היום והוא רוצה לראות אותה, ובדיוק קיבלת שיחה חשובה, והיום יש סידורים, ואין כלום במקרר וחייבים לצאת לסופר, הוא כבר יסתדר.
אז זהו שלא. הם לא מסתדרים, לא מושכים. כשתינוק עייף הוא צריך לישון, גם אם זה לא מסתדר עם הלו"ז שלנו המבוגרים. אם הוא יילך לישון מאוחר מדי, הוא ייכנס לעייפות יתר, שתקשה על ההירדמות שלו, תיצור יקיצות ליליות מיותרות ואף פרקי ערות, ופעמים רבות גם תגרום לשעת השכמה מוקדמת מדי בבוקר. לא חבל? כשתינוק עייף הוא צריך לעשות דבר אחד: לישון. כמובן שבזמנים מיוחדים כמו ערב חג השגרה תישבר מדי פעם וזה בסדר, אך באופן שוטף חשוב לשמור על שעת השכבה נכונה ומתאימה לתינוק ולפעוט (בין 18:30-20:00, תלוי בגיל, בפרקי הערות המתאימים ובתנומות היום שלו).
"השנה אשתף את בן זוגי בתחושות ובהחלטות מה לעשות בלילות"
אחת הבעיות הנפוצות בהורות בכלל, היא התנהלות שונה של כל אחד מההורים כלפי הילדים. מבחינת גישה שונה, קבלת החלטות אחרות, תשובות סותרות. אחד מרשה ממתק והשני לא. אחד בעד לינה משותפת והשני לא. חשוב לזכור שכל אחד מאתנו הוא אינדיבידואל עם תפיסות, ערכים ואג'נדה משלו. עם זאת, ברגע שהופכים להורים, חשוב לעשות יישור קו ביניכם על כללי הבית והצורה שבה פועלים מול הילדים, כי מול הילדים אתם גב אחד איתן שמעניק ביטחון, ואם תסתרו זה את זה הדבר עלול לערער אותם ולתוצאות – בטוח שלא תגיעו. כך גם בשינה. אם הורה אחד מרדים על הידיים והשני מתעקש להרדים במיטה, ההרדמה במיטה לא תצלח לעולם כי הילד תמיד יצפה לידיים. אם הורה אחד עומד על כך שהיא תישאר במיטה אבל ברגע שהוא נעדר מהבית היא עוברת למיטה המשותפת, היא תדרוש תמיד את ההורה ה"מפנק" והדבר יערער את הסמכות של ההורה השני. לקראת השנה החדשה, שבו ביניכם וקבלו החלטות משותפות לגבי ההורות, בשינה ובכלל, כי אחרת הילדים יוצאים מבולבלים ושוב ושוב מתעוררים.
"השנה אחזיק מעמד ולא אשבר גם כשאהיה גמורה באמצע הלילה"
לפני שאת הולכת לישון את מחליטה "הלילה לא אניק אותו יותר! הוא כבר בן שנה, מספיק!" אבל ברגע האמת כשהוא שועט לעבר מחשוף החולצה את נשברת ושוב ושוב מניקה. מה שרק מחזק את המוטיבציה שלו לקום ושוב לקבל את ההאכלה הלילית (שלא נובעת מרעב כמובן אלא מתלות בלבד). כדי להצליח להימנע מכך, חשוב לקבל תמיכה. למשל של בן הזוג, שייגש לתינוק ולהחזיר אותו לישון בשעות שבהן הוא לא אמור לינוק, לקבל ממנו חיזוקים באמצע הלילה, ללבוש חולצה סגורה ולא פתוחה על מנת לא להתפתות ולא להקשות עליו, לנתק בין האכלה ושינה בתחילת הלילה ולזכור שחלילה את לא מרעיבה את הילד, הוא בן שנה וכבר אוכל מוצקים ובלילה הוא צריך לעשות דבר אחד: לישון, ולא לנשנש.
"השנה לא עוד סיפור אחד ודי ועוד פיפי ועוד מים"
הולכים לישון, ושוב זה מתחיל. הטיילת, התירוצים, הבקשות. "עוד סיפור אחד ודי, ויש לי פיפי, ואני צמא, בעצם רעב, אני רוצה עוד בובה, ועוד אחת, וגם הבובה הזאת עייפה, תכסי אותי, חם לי, קר לי, פלסטר, יתוש עקץ אותי" והנה עשר בלילה והלך הערב ושוב נצטרך לגרד אותם מהמיטה בבוקר. השנה לא נוותר. נודיע להם מראש בתחילת טקס השינה שעכשיו (!) פיפי, מים, אם משהו כואב, וברגע שנכנסים למיטה לא יוצאים ממנה ואין יותר פיפי או מים ולא שום תירוץ, עושים רק דבר אחד: לישון. לא נותנים לתירוצים להוביל אותנו אלא לוקחים את ההובלה לידיים.
"השנה אקדיש יותר זמן איכות לילדי ואעשה שינוי בקריירה"
ומילה אישית: לפני כמעט שש שנים, הייתי אמא טרייה לבתי הקטנה, עבדתי במשרה ניהולית מספקת, דינמית אך אינטנסיבית. עם הזמן חשתי שאני נקרעת בין ההורות לעבודה, שאין לי מספיק זמן איכות עם בתי, שהשעון דופק ובכל יום מחדש הגעתי חסרת נשימה לאסוף אותה מהמטפלת, שיש לי משרה שדורשת עוד ועוד את הזמן שלי, שאני בכלל רוצה להקדיש לבת שלי שהתעוררה בלילות בתקופה שבה חזרתי לעבודה כי לפתע החסירה שעות אמא. אז החלטתי לעשות שינוי, החלטתי שאפשר גם לעבוד בעבודה מספקת וגם להקדיש זמן לבתי כפי שרציתי. השלמתי לימודים מקצועיים כיועצת שינה ומנחת הורים, ויצאתי לדרכי העצמאית. כך, אני מנהלת את הזמן שלי בעצמי, מקדישה זמן איכות לבנותיי, גם בימים וגם בלילות, גם בבריאות וגם בתקופות מחלות, ובנוסף לכל זאת רכשתי לעצמי כלים להורות טובה יותר ולילות שקטים יותר. אני נתקלת כל העת באמהות טריות עם תחושות דומות.
לאחר התמקצעות ארוכה וניסיון של שנים ומאות משפחות מאושרות, אני רוצה להעביר את הידע הלאה, ופותחת בהתרגשות עצומה קורס הכשרת יועצות שינה בשיטתי. קורס שיעניק למשתתפות בו כלים להורות שלהן, גם בשינה וגם בהתנהלות היומיומית, ויספק להן את האפשרות לעבודה עצמאית (או כחברת צוות היועצות שלי ובתמיכתי המקצועית), גמישות של זמן עם הילדים וסיפוק אדיר של הורים עייפים שהתחילו סוף כל סוף לישון בזכותן. שנה טובה ומלאת שעות שינה טובות ומתוקות.
*שרי גלזר - הכשרת יועצות שינה