אז איך חגגתם את ערב הסילבסטר? יצאתם לחגוג והלכתם לישון מבושמים לפנות בוקר? אני משערת שרוב קוראי המדור, הורים לתינוקות קטנים, מגחכים קלות וזוכרים ערבים כאלה עם ניחוחות נוסטלגיים. היום מדובר במאורע נדיר לצערי אצל רוב ההורים הצעירים אך העייפים. סדר היום שלנו מוכתב לפי התינוקות שלנו, אנחנו משתדלים שלא ללכת לישון מאוחר מדי כי מוקדם בבוקר תהיה לנו השכמה קטנה וחמודה.
אולם, יש הורים שסדר היום של התינוקות שלהם הפוך ומבולבל. ישנם מקרים בהם התינוק בן החצי שנה ומעלה סיגל לעצמו שגרת יום של טינאייג'ר: הולך לישון באמצע הלילה וישן עד שעות מאוחרות יחסית (במקרה הטוב. במקרים רבים הוא גם מתעורר מוקדם בנוסף לכל). כך גם סדר יומו של ההורים מבולבל, התינוק עייף כרונית וכמובן שלא ישן מספיק, לא אוכל בצורה מסודרת ולא מסונכרן עם העולם וחבריו התינוקות.
ריקי מארה"ב כותבת לי: "יש לי תינוקת בת 5.5 חודשים ולצערי היא לא באה עם חוברת הסברה. היא לא נרדמת לפני אחת בלילה. טקס השינה מתחיל ב-18:30 עם מקלחת, עיסוי, אוכל ושינה. היא מתעוררת שוב ב-20:30 בערך ונשארת ערה. חשוב לציין שכשהיא כבר נרדמת, היא ישנה כל הלילה לפעמים גם עד 11 בבוקר. מה לעשות כדי להקדים את שעת השינה שלה?"
***
הסיפור של ריקי לא זר לי. למעשה, עד גיל חודשיים וחצי, בתי הקטנה רוני, לא הייתה נכנסת לשנת הלילה לפני 23:00 ואפילו חצות הלילה. אמנם עשינו טקס שינה מגיל שבוע בשעה 19:00 והשכבנו אותה לישון במיטתה, אך היא היתה מתעוררת אחרי זמן קצר ומתחילה לחגוג. לפעמים היו אלה הגזים ולפעמים ללא כל סיבה. היה מאד קשה (אם לא בלתי אפשרי) להחזיר אותה לישון במשך שעתיים – שלוש ולפעמים יותר. כנראה שהתופעה גנטית, מכיוון שגם בתי הגדולה שיר לא היתה נרדמת עד 1:00 בלילה לפחות. רק לאחר שהתחלתי להסדיר את סדר היום שלה, היא החלה להקדים את שעת ההירדמות, ובגיל חודשיים כבר היתה נרדמת וישנה החל משבע וחצי בערב ללא פרקי ערות (כמובן שהייתה מתעוררת להנקה או שתיים, אך מיד חזרה לישון). חשוב להבין שהתופעה טבעית בחודשים הראשונים ומתרחשת אצל לתינוקות רבים.
הסיבה לכך היא שבחודשים הראשונים הורמון השינה, המלטונין, עדיין לא מופרש על-מנת לסייע להיכנס לשינה. רק לאחר מספר חודשים המלטונין מתחיל להיות מופרש עם רדת החושך ומסייע לתינוק להירדם בקלות. לאחר גיל 3 חודשים הדבר מתחיל להסתדר ובאופן הדרגתי הם מתחילים להקדים את שעת השינה ולהירדם בזמן האידיאלי לתינוקות, כלומר בין 18:30-20:00. אם תשמרו על סדר יום וטקס שינה קבוע, הדבר יחלוף ולא יתקבע. חשוב לזכור שמדובר בעניין זמני ולשאוף כל העת להשכיב בזמן. רק כך תוכלו להגיע לנחלה תוך חודשים ספורים.
למה זה בעצם חשוב ללכת לישון עד 20:00?
אמנם המקרה של בתה של ריקי מעט "קיצוני", אך למעשה תינוקות רבים הולכים לישון מאוחר (השכבה לאחר השעה 21:00 היא מאד מאוחרת לתינוקות ופעוטות). למה זה בעצם חשוב ללכת לישון בין 18:30-20:00? אמהות בחופשת לידה לפעמים נהנות מכך שהתינוק נרדם רק מאוחר וגם מתעורר מאוחר, כדי שיוכלו לנוח ולהשלים שעות שינה מיקיצות להאכלות בלילה. אולם, לאחר החודשים הראשונים - התינוקות שישנים עד מאוחר מתחילים להקדים לאט את שעת היקיצה בבוקר, ובכך הם למעשה מאבדים שעות שינה חשובות במידה ואינם מושכבים בזמן.
לאחר 18:30 בערב המלטונין, הורמון השינה, מתחיל להיות מופרש, ומסייע לתינוקות (הגדולים יותר. בחודשים הראשונים אין הפרשה של מלטונין) להירדם בקלות יתר. אם "מפספסים" את שעת ההשכבה האידיאלית עבורם, הם ייכנסו לעייפות יתר וזו, כפי שכבר הסברתי כאן בעבר, עלולה להקשות מאד על ההירדמות (מכיוון שהתינוק נכנס להיפר כתוצאה מעייפות היתר), ובכך להביא ליקיצות מיותרות בלילה ופרקי ערות ואף לגרום להתעוררות מוקדמת מאד בבוקר.
כמו כן, השעות הראשונות של הלילה, הן השעות שבהן הגוף "עובד" ומתפתח. מכירים את המשפט "לא להעיר תינוק ישן! הוא גדל". ובכן, הוא אכן גדל. בעיקר במחצית הראשונה של הלילה, אז הורמון הגדילה בפעולה. כמו כן, בשעות אלה מתחזקת המערכת החיסונית, המוח מעבד את הדברים החדשים שנלמדו ונקלטו במהלך היום ועוד. כך שהשכבה של תינוק בזמן הנכון לו היא חיונית וחשובה מכל הבחינות.
כיצד נגרום לתינוק להירדם מוקדם יותר?
בבסיס התהליך יש ליצור הפרדה בין יום ולילה באמצעי הפשוט ביותר: אור וחושך. החושך מעודד ייצור מלטונין, בעוד האור (אפילו המלאכותי כמו תאורה ביתית או מסך של טלוויזיה או מחשב) מפריע להפרשתו ובכך מקשה על ההירדמות. יש להקפיד על אור בשעות היום ויציאה החוצה בשעות הראשונות של הבוקר על מנת לבסס שעכשיו בוקר, ולהחשיך את הבית והסביבה החל משבע.
ראשית, יש להתחיל "ליישר" את סדר היום – מראשיתו. כלומר, להעיר את התינוקת בשעה סבירה בבוקר על מנת להסדיר יום ולילה. אני ממליצה לעשות זאת באופן הדרגתי ובשלבים: אם תינוקת רגילה להתעורר ב-11:00 בבוקר, מכיוון שהולכת לישון אחרי חצות וסביר שהיא עייפה, מומלץ שלא להעיר אותה ב-07:30 כי היא תהיה עייפה במיוחד ותתקשה מאד לתפקד באותו היום וכל מהלך שננסה ליישם ייכשל. לפיכך, הייתי מקדימה את שעת היקיצה שלה באופן הדרגתי בכל פעם בחצי שעה, עד שנגיע לשעת יקיצה סבירה. כך, היא תתחיל לסדר בעצמה את תנומות היום ותגיע לעייפות במידה הנכונה בשעה מתאימה להשכבה בערב.
שנית, יש להסדיר לה את סדר היום כפי שמותאם לגילה: שתי תנומות יום של כשעה וחצי שעתיים ועוד שנת אחה"צ קצרצרה. יש לבסס זמנים קבועים להאכלות של הנקה / בקבוק ולארוחות מוצקים, לדאוג להפריד בין האכלה ושינה ולקיים פרק ערות סביר בכל יום בין התנומות (בגיל חצי שנה: כשעתיים בין תנומות היום).
שלישית, יש לעבוד במקביל על הירדמות עצמאית. זו תתאפשר ברגע ששעת ההשכבה תתחיל להיות מוקדמת יותר והמלטונין יסייע לה להירדם בקלות יתר.
*הדבר הכי חשוב שיש לגייס במקרים אלה (ולמעשה בכל המקרים עם תינוקות, פעוטות וילדים) זו החלטיות ועקביות. ברגע שנחליט לעשות את השינוי ונחליט שהולכים עד הסוף, בלי להישבר או לזגזג ולשנות את הדרך, זה גם המסר שהקטנים שלנו יקבלו. הם יפנימו את הביטחון שאנו משדרים והוא יספק להם מרגוע שיאפשר להם להירדם בקלות יתר.
>> יש לך שאלות לשרי? את מוזמנת לכתוב לנו ninemonth@mako.co.il
*הכותבת שרי גלזר היא יועצת שינה ומנחת הורים
>> בפעם הקודמת: התינוק שלי ישן כל הלילה, אבל ער כל היום
>> לכל הטורים של "חלומות פז"
הריון יפה לך: הצטרפי לעמוד הפייסבוק של תשעה חודשים