שיבוש שגרה זה באנדרסטייטמנט. תלשנו את הבנות מהמיטות ורצנו לממ"ד. בעלי פתח את חלון החדר ובמהירות אטם אותו עם חלון הפלדה. מיד נשמעו עוד ועוד סגירות חלון כאלה מבהילות בבניין כולו. ואז שקט. ואז בום. מפחיד.
עוד בתשעה חודשים:
- "המשקל העודף שלי כמעט הרג לי את התינוקת בלידה"
- צילום של לידה מדהימה בחניון בית החולים
- תנועות העובר הכי מוגזמות שראיתם בחיים
אם זה לא שיניים, מחלות, שינוי טבעי כמו כניסה לגן חדש או הגעתה של אחות קטנה למשפחה, אז החמאס מסדר לנו שבירת שגרה מסוג חדש לגמרי. האזעקות משבשות את השגרה, את ההשכבות הקבועות, את הרוגע במיטה: לא באמת הולכים לישון רגועים, אלא עוצמים עיניים מתוך ידיעה שאולי באמצע הלילה נצטרך לקום ולרוץ שוב.
עם הגדולים אנחנו צריכים להתמודד עם חרדות, חששות, סיפורים שהם שומעים ומבינים, מה להסביר ומה לא. אך מה עושים עם הקטנטנים, שלא מבינים דבר אך קולטים את הפחדים, ששומעים את האזעקה והפיצוצים ומתחילים לבכות מבהלה? ומה עושים כשבדיוק אחרי שסיימנו להשכיב והם נרדמים, האזעקה מפלחת את הלילה?
שנת צהריים שנקטעה זו בהחלט מלחמת התשה
אם לרגע התלבטתם אם להעיר או לא, אז התשובה היא שברור שכן: כמובן שיש להעיר את הילדים ולקחת אותם אל המרחב המוגן. המקרה שבו נפל טיל על בית והישיבה בממ"ד הצילה את יושביו צריך להבהיר בצורה חד משמעית: יירוטים או לא, בטווח קרוב או רחוק: יש אזעקה, רצים לממ"ד גם ב"מחיר" של להעיר את הקטנים.
אמא לתינוקות פרסמה פוסט באחת מקבוצות התינוקות בפייסבוק: "אזעקה באמצע שנת הצהריים של הילדים זה בהחלט סוג של מלחמת התשה.... מה אני עושה איתם עכשיו?! סליחה על הבכיינות". זה מה שנקרא "נזק משני": שניצלים שנשרפים על האש ותינוקות שהתעוררו וכבר לא יירדמו שוב לשנת צהריים הם מטרדים קטנים, כביכול – אבל הם מצטרפים להתמודדויות ולקושי של הימים האלה, שגם בלעדיהם לא ממש קלים.
קודם כל, חשוב לשמור עד כמה שאפשר על סדר היום הקבוע. שגרה היא ברכה, ושמירה על הסדר של ארוחות, תנומות והרגלי שינה קבועים תקל על הילד וגם על ההורים, ותעביר את המסר המרגיע ש(כמעט) הכל כרגיל. בנוסף, זכרו כי הקטנים שלנו מרגישים אותנו, ואם אנחנו משדרים פחד – הם גם יפחדו. אם נשדר ביטחון וקור רוח, הם יידעו שיש במי לבטוח ויחושו גם הם בטוחים ורגועים. כך שאם אנחנו רוצים לקבל תינוקות שלווים ולא בוכים ומפחדים שיוכלו לחזור לישון במהרה, חשוב לשדר עסקים כרגיל - וגם במרחב המוגן לחייך, לחבק ולהיות רגועים.
התינוקות הישנים שלנו יכולים להגיב להתרוצצות באמצע הלילה במגוון דרכים. הקטנה שלי המשיכה לישון על הכתף שלי בלי בעיה; שמרתי על ממ"ד חשוך יחסית ואחרי כמה דקות חזרנו אל חדר השינה והיא פשוט המשיכה לישון. לעומת זאת, יש ילדים שההפרעה היזומה באמצע השינה תקשה עליהם לחזור לישון. זה מאוד טבעי ומובן, ולכן אם לתינוק יש קושי בתוספת בהלה כתוצאה מהמצב, ניתן להישאר בחדר או ממש לידו ולעזור לו להירדם, עם מגע או בלי. עצם הנוכחות שלכם תרגיע ותסייע בהירדמות.
ייתכן שהנוכחות שלכם דווקא תפריע לתינוק שיודע להירדם באופן עצמאי - כך שאם אתם מבחינים שהוא לא מצליח לחזור ולישון, נסו לערוך אתיו "איפוס" ולקיים טקס שינה מחודש, בו תשכיבו אותו מההתחלה. כמו תמיד, לתינוק עם הרגלי שינה טובים ובריאים מלכתחילה יש סיכוי טוב יותר לשוב במהרה לשינה הטובה לאחר אזעקה ולשגרת השינה לאחר חלוף זעם (במהרה בימינו אמן).
עוברים לישון בממ"ד
חשוב לא להתפתות ולהעביר את התינוק למיטתכם אם הוא לא מצליח להירדם, כי אז תייצרו גורם תלות חדש שתתקשו אחר כך לטפל בו. תינוק שמקבל את האפשרות לישון עם ההורים מפתח מהר מאוד ציפייה גם להירדם בחדרם ולישון במיטתם כל לילה. עדיף שתקפידו אתם להישאר בסביבה שלו, מאשר להעביר אותו אליכם.
פתרון יצירתי של הורים רבים הוא להעביר את מיטות הילדים אל הממ"ד: כך, גם אם יש אזעקה באמצע הלילה, ההורים קמים ומזנקים אל הממ"ד, ואם התינוק לא מתעורר מהאזעקה, הוא ממשיך לישון בשקט ללא הפרעה. אם יש גם פעוטות וילדים גדולים יותר בבית, חשוב להסביר להם שהמצב הזה זמני, ותוך זמן קצר הם יחזרו לחדרים שלהם.
אפשרות אחרת שנתקלתי בה היא הורים שמרדימים את הילד בחדר הקבוע שלו על מנת לא לשבש לו את השגרה המוכרת, וכאשר התינוק נכנס לשינה עמוקה הוא מועבר ללול בממ"ד וישן שם כל הלילה. יש לקחת בחשבון שזה דווקא עלול לבלבל את הילד, שיתעורר מסיבה כזו או אחרת ולא יזהה את המקום שבו הוא ישן, כי לא שם הוא נרדם. כל משפחה יכולה ליישם את הדרך המתאימה לה ביותר, במטרה להגיע לשיבוש שגרה מינימלי.
מאחלת לילות שקטים ורגועים לכולנו וחזרה מהירה לשגרה. אמן.
*הכותבת שרי גלזר היא יועצת שינה ומנחת הורים
יש לך שאלות לשרי? את מוזמנת לכתוב לה