תנועה ונענוע תינוקות הם עניין מורכב. מצד אחד הוא חיוני מבחינה מוטורית והתפתחותית ומרגיע תינוקות רכים שסובלים מגזים או מתקשים להירדם, אך מצד שני אם התינוק מתרגל להירגע ולהירדם רק בנענוע, לאחר גיל 5-6 חודשים הוא עלול להתעורר שוב ושוב בלילה כדי לחזור ולישון באותה הדרך.
התנועה המונוטונית מזכירה לתינוק את הרחם ומרגיעה אותו
בואו נתחיל עם היתרונות. למה כן לנענע? טלי אביאני, יועצת ליווי התפתחותי, מסבירה את חשיבות הנענוע בתחילת חייו של התינוק: "הלידה היא מעבר חד מהרחם הקטן והחמים אל העולם הגדול ותפקיד ההורים הוא להקל על התינוק את המעבר הזה ולאפשר לו להיפתח אל העולם בהדרגה. התנועה מוכרת לתינוק מהיותו ברחם, לכן חוויות של תנועה מונוטונית מרגיעות אותו ומקלות עליו". הריוניות רבות מספרות שבשעות הערב, כאשר הן מגיעות הביתה ונחות לפני השינה, לפתע הן מרגישות את העובר מתחיל לזוז; לעומת זאת, כאשר האמא פעילה ובתנועה, התינוק נרגע וישן. לאחר הלידה התנועה המונוטונית המוכרת כל כך לתינוק מעניקה לו ביטחון ורוגע ומאפשרת לו להרפות ולהירדם.
כדור הפיזיו, שנמצא בבית החל מהשלבים הקשים של ההיריון, משמש להקלה על הכאבים כשהצירים מתחילים והופך למצרך יקר ערך בבית בחודשים הראשונים. הקפיצות על הכדור מסייעות לתינוק הרך במצבים רבים: הירגעות, הירדמות או הקלה על כאבי הגזים. "תינוק שסובל מגזים מגיב לכאב בכיווץ של השרירים", מסבירה טלי את הקשר בין נענוע לגזים. "השרירים המכווצים מקשים יותר על שחרור הגזים ולכן גורמים ליותר כאב. התנועה המונוטונית מאפשרת לתינוק להירגע ולהרפות שרירים ולכן מקלה על שחרור הגזים וכאב הבטן".
אולם, מעבר להרגעה והרדמה ברגעים קשים, לנענוע יש יתרונות רבים לתינוק ולהתפתחותו המוטורית. "חשוב להבדיל בין תנועה מונוטונית שנועדה להרגיע לבין תנועה במרחב", מסבירה טלי. "התינוקות זקוקים לתנועה כל עוד הם אינם יכולים לנוע בכוחות עצמם. כאשר אנו רוקדים עם התינוק הוא חווה תנועה אשר מעודדת התפתחות רפלקסים של שיווי משקל, משחררת את רפלקס מורו (רפלקס הבהלה) ובכך מאפשרת לתינוק התפתחות מוטורית תקינה".
עזרו לו לעזור לעצמו
עם כל כך הרבה יתרונות, מה החסרונות? זה מתחיל בשבועות ובחודשים הראשונים: התינוק נרגע ונרדם תוך רגעים ספורים בנדנוד על הידיים או על הכדור (ועוד לא דיברנו על העגלה והאוטו, כמובן...), וההורים מרוצים. כמה קל ופשוט. ואז הוא גדל, ופתאום לא נרדם כל כך מהר - או מתחיל להתעורר שוב ושוב בלילה בדרישה לקפיצות על הכדור, כי רק כך הוא יודע להירדם. ועוד לא דיברנו על המשקל שהולך ועולה וכבר לא פשוט להסתובב איתו ברחבי הבית על הידיים.
מלבד העובדה שהנענוע יוצר תלות להרדמה, הוא גם יוצר לעיתים תלות להרגעה. החל מגיל 4-5 חודשים, כשהתינוק כבר גדל ומתחיל לחבר פעולה ותוצאה, הוא עלול לצפות בכל רגע של קושי קל או אפילו סתם כך "כשמתחשק לו" שירימו אותו על הידיים לנענוע על מנת שיירגע. רגע רגע, לא לקפוץ. לא אמרתי שאסור "לפנק" את הילד, לחבק, להרים על הידיים ולהרגיע או אפילו סתם כך להתכרבל איתו, כי זה כיף לכל הצדדים ואפילו חיוני להתפתחות שלו. בוודאי שמגע, חום ואהבה מומלצים מאד ומספקים לתינוק את צרכיו. אבל מילת המפתח היא איזון: המטרה שלנו בסופו של דבר היא ללמד את הילד להירגע בכוחות עצמו, לפתח את היכולת העצמאית שלו לכך, מה שיקל גם עליו ויפחית את רגעי הקושי שלו וכמובן יקל גם על עלינו, ההורים.
הטריק: לנענע בעצמה הזהה לעצמת הבכי
אז מה עושים כדי לנענע – אבל במידה ומבלי לפתח תלות? קודם כל, חשוב לנענע ולא לטלטל, חלילה. טלי מסבירה: "יש להבדיל בין טלטול בו הראש אינו נתמך והוא נעשה באופן אגרסיבי לבין נענוע על הידיים כאשר הראש נתמך". חיוני לעשות את הדברים ברמת הבטיחות המקסימלית, כמובן.
טלי מסבירה כי מבחינה מוטורית, ברגע שהתינוק רכש את הכלים להרגיע את עצמו והתחיל לנוע במרחב (לשנות תנוחה, להסתובב על צירו, להתהפך וכו'), הוא כבר לא זקוק לנענוע לשם הרגעה.
כפי שכבר הספקתם להכיר אותי, אני מאמינה במניעה. אם נשתמש נכון בנענוע מההתחלה, נוכל למנוע את התלות של התינוק בו. כאשר אתם משתמשים בנענוע להרגעה, מומלץ להניע את התינוק על כדור הפיזיו או הידיים בעוצמה הזהה לעוצמת הבכי: עם החלשות הבכי גם עוצמת הקפיצות על הכדור צריכה לרדת באופן הדרגתי, עד לרגיעה ועצירה מוחלטת של התנועה. כאשר התינוק רגוע יש להפסיק לנוע. למעשה, התלות מתפתחת כאשר ממשיכים להניע את התינוק עד שהוא נרדם או גם לאחר שנרגע ולכן הוא אינו לומד להירדם בעצמו. כך גם בעת הרדמה בעגלה כאשר אנחנו מחוץ לבית: נענעו את העגלה להרגעה או לכל היותר לנמנום, ואז הפסיקו לנענע בהדרגתיות, כאשר המטרה היא שהתינוק יירדם ללא נענוע. כך הוא ימשיך לישון בשלווה ולא יתעורר ברגע שהעגלה תיעצר. אם הוא יירדם בעת נענוע העגלה, רוב הסיכויים שיתעורר ברגע שהיא תיעצר, בדומה למה שקורה בעת הירדמות בנסיעה ברכב. כאשר חלפה תקופת הגזים, שימו לב להתחיל למתן את הנענוע להרגעה והתחילו להקפיד על הירדמות ללא תנועה. כך תוכלו להימנע מתלות בנענוע להירדמות ומיקיצות בלילה שדורשות טיולים בכל הבית.
למרות כל זאת, יצוין שיש תינוקות רכים שלא יצליחו להירגע ולהירדם אם נפסיק לנענע, אלא פשוט יתמידו ויבכו שעות... בין אם הם רגישים במיוחד ומתקשים במעבר מהרחם לעולם שבחוץ או סובלים מאד מגזים או קוליק. גם עם בתי רוני, שמהלידה הייתה תינוקת לפי הספר וישנה בקלות בעריסה, בערך אחת לשבוע עד גיל חודשיים היה יום שלם שכמעט ונשרו לי הידיים מרוב נענועים על הכדור. היא צרחה מכאבים בגלל הגזים הארורים בימים אלה, והכדור היה הדבר היחיד שהקל עליה. כך שאם אתם מתקשים, אל דאגה. תנסו אחת לשבוע או שבועיים להוריד את מינון הנענועים ואת התלות בהם. הצלחתם? נהדר! לא הצלחתם? לכל היותר בגיל שלושה חודשים, כאשר הגזים מסתיימים והתינוק מסתגל לעולם, זהו הזמן שבו יש להוריד את התלות בנענועים על-ידי הפסקתם ברגע שהתינוק רגוע ולנסות להרגיעו בדרכים אחרות מלבד הנענוע. בגיל חמישה חודשים, כאשר התינוק בשל להירדמות עצמאית – אנא, הוציאו את האוויר מהכדור ואפסנו אותו בארון הגבוה ביותר בביתכם. בוידם עדיף, אם יש.
*הכותבת שרי גלזר היא יועצת שינה ומנחת הורים
יש לך שאלות לשרי? את מוזמנת לכתוב לה