אז באילו עוד מקרים מרפי המפורסם מחרב את השינה של הקטנטנים שלנו? אספתי את הדוגמאות הכי טובות ומתסכלות - וגם כמה פתרונות אפשריים.
עוד בתשעה חודשים:
- "מלחמה זה מרזה": דברים טובים שאפשר להוציא מהמצב המחורבן
- אמא זינקה אל פסי הרכבת – והצילה את חיי בתה
- מה עושים עם התינוקות הישנים בזמן האזעקה?
כל הנסיעה באוטו הוא צורח, נרדם שנייה לפני שמגיעים – ואז מתעורר בהעברה
מה עושים? הרי אין ספק שהתינוק עדיין עייף, אבל המומנטום של העייפות כבר נוצל להירדמות. צריך לחכות כ-20-30 דקות, ולחפש שוב סימני עייפות; מאותו הרגע ועד שעה לכל המאוחר מרגע ההתעוררות יש לנסות ולהשכיב בשנית, והפעם רבים הסיכויים שזה יעבוד.
ובאופן כללי לגבי העברות מהעגלה או מהאוטו אל המיטה: יש תינוקות ששורדים בקלות העברות, ויש כאלה שברגע שמכבים את המנוע פוקחים את העיניים ונראים ערניים כאילו הרגע סיימו שלוש כוסות קפה ברציפות. למדו את הילד שלכם והתאימו את ההתנהלות אליו. יש תינוקות שעדיף להניח להם להיכנס לשינה העמוקה, ורק אז, אחרי 20 דקות לפחות, לנסות ולהעביר אותם. אז הסיכויים יהיו גבוהים יותר שיצליחו להמשיך לישון.
בכל בוקר צריך לגרור אותם מהמיטה, ודווקא בשבת הם משכימים קום
במקרה כזה אפשר חלקית להאשים את מרפי, אבל ייתכן שמתרחש כאן משהו נוסף. ביום שישי בערב, אצל רוב המשפחות בישראל, המשפחה כולה נפגשת לארוחת ערב - והקטנים בדרך כלל הולכים לישון קצת יותר מאוחר מהרגיל. למעשה, הילדים הולכים לישון בעייפות יתר, במקום בשעה הנכונה להם, ועייפות יתר יכולה להשפיע על אחד מתוך שלושה דברים: קושי להירדם, שנת לילה שאינה איכותית, ובעיקר: השכמה מוקדמת בבוקר. כן, זה עובד אצל תינוקות ופעוטות הפוך על הפוך: אם הלכו לישון מאוחר מדי, הם יקומו כתוצאה מזה מוקדם מדי.
מה עושים? אפשר לחרוג מהשגרה ושילכו לישון מאוחר יותר יום בשבוע, אבל צריך לקחת בחשבון את "המחיר" שלמחרת יעשו לכם השכמה מוקדמת במיוחד. אפשר גם לשכנע את ההורים להקדים את ארוחת יום שישי לשעה 18:00, למשל, ואז כולם מרוויחים.
אחרי שעה של הרדמה, בניסיון לצאת בצעד חרישי מהחדר, דורכים על צעצוע מצפצף
מה עושים? קודם כל, זכרו שאם התינוק יודע להירדם בכוחות עצמו (מגיל 5 חודשים ומעלה ניתן להתחיל ללמד אותו לעשות זאת), הוא גם יידע להרדים את עצמו אם יתעורר לפתע, ולפיכך השינה שלו תהיה פחות "רגישה". בנוסף, ככל שתנסו לקיים קולות של שגרה רגילה בבית בזמן ההשכבה ולא תשמרו על שקט וחושך, כך התינוק יתרגל לישון ולהמשיך לישון עם רעש סביר. אצלנו הבנות הולכות לישון עם דלת חדרן פתוחה לרווחה, כאשר האורות דלוקים בבית, הטלוויזיה פתוחה ואנחנו מפנים את ארוחת הערב ומנקים את המטבח.
בדיוק כשמסיימים לסדר את הבית ולענות על כמה מיילים, ומתיישבים סוף סוף לשתות קפה – התינוק מתעורר
כשהוא נרדם, את כועסת על עצמך שאת סתם בוהה בטלוויזיה בסלון, במקום גם ללכת קצת לישון. כשאת סוף סוף מחליטה לנסות להירדם במקביל לתינוק, את נכנסת למיטה – והוא מתעורר. זה הרי ברור לך שאם היית ממשיכה לשבת סתם בסלון - הוא היה ממשיך לישון.
לפעמים את אומרת לעצמך: "אני לא אכנס לישון/אכין לי לאכול, כי התינוק צריך לקום ממש כל רגע". מה קורה אז? ברור! התינוק דופק פתאם שינה של חמש שעות רצופות כמו שלא עשה מעולם.
מה עושים? ברוב המקרים האלה יכול לסייע סדר יום. אם תבנו סדר יום קבוע לתינוק (מה שניתן לעשות כמעט מהלידה), של יקיצה – האכלה – פרק ערות – תנומת יום, תוכלו לתכנן גם את הזמן שלכן במהלך היום טוב יותר. זכרו, שעל מנת שהתינוק יקום רענן ולא יגיע בעייפות יתר לשנת הלילה, אורכה המינימלי של תנומת יום צריך לעמוד על שעה וחצי, ושלוש שעות לכל היותר. עברו שלוש שעות? תעירו, על מנת שלא לגזול משנת הלילה החשובה יותר. אם הוא ישן פחות מזה, האריכו לו את התנומות באופן קבוע באחת מהשיטות האפשריות על מנת לקבע תנומות יום מספקות, שיאפשרו גם לך לישון כמו שצריך במהלך היום.
* תודה גדולה שלוחה לבנות קבוצת מאמאזון וקבוצת בייבי רחובות בפייסבוק על הרעיונות למאמר מתוך החוויות האישיות שלהן.
*הכותבת שרי גלזר היא יועצת שינה ומנחת הורים
יש לך שאלות לשרי? את מוזמנת לכתוב לה