"הדבר הקבוע ביותר עם תינוקות היא העובדה שהכל משתנה כל הזמן". אין ספק שזהו משפט שמתאים תמיד, לכל הילדים, בכל הגילאים... עד שהצלחת לייצב את תנומות היום שלו על שלוש תנומות ביום, מגיע גיל 8-9 חודשים ופתאום הוא לא נרדם בחמש אחה"צ, מתנגד. לא עוברים כמה חודשים, ופתאום היא מתנגדת להשכבה לשנת הבוקר, ושוב סדר היום מתבלבל. ואז אתם מתחילים להתלבט: לבטל באופן יזום את שנת הבוקר או לא? ואם כן, אז מתי היא תירדם לשנת הצהריים?
התינוק קם עצבני ובוכה? החזירו אותו לישון
למעשה, השנה הראשונה אכן מרובת שינויים תכופים. החל מגיל שנה או שנה וחצי מתייצבים התינוקות על שנת צהריים אחת לאורך מספר שנים; אך עד שמגיעים למצב זה, הצרכים של התינוק שלנו משתנים כל העת. כל תינוק והצרכים שלו והקצב שלו, וכדי לקבל מושג והבנה כללית של התמונה, יש טווח כללי של מספר תנומות יום ואורכן בהתאם לגיל.
החודשים הראשונים לאחר הלידה מרובי שינויים, ולעיתים סדר היום משתנה ברמה יומיומית בהתאם להתקפי גזים, הגדלת מרווחי הרעב של התינוק, קצב ההסתגלות שלו לעולם שבחוץ ועוד שלל סיבות והפתעות. מגיל שלושה - ארבעה חודשים לכל המאוחר ניתן לראות תבנית קבועה של שנת בוקר, שנת צהריים ושנת אחר צהריים קצרה יחסית (בין חצי שעה לשעה). אורכן של שנת הבוקר ושנת הצהריים צריך לעמוד על שעה וחצי לפחות, על מנת שהתינוק יקום רענן ומסופק לאחר התנומה. אם הוא מתעורר בוכה ונראה עייף, כדאי לנסות להחזיר אותו לישון. תנומת יום בגיל הזה יכולה להגיע לשעתיים, שעתיים וחצי ואף שלוש שעות במקרים מסוימים. יצוין שכאשר תינוק מתעורר בבוקר בשעת יקיצה מוקדמת, כגון חמש או חמש וחצי בבוקר, סביר להניח שיהיה זקוק לשנת בוקר קצרה נוספת (כלומר בסך הכל ארבע תנומות יום) למילוי מצברים וכדי לא לפתוח פרקי ערות גדולים מדי בין התנומות אשר יביאו אותו לעייפות יתר.
שלוש התנומות הללו מביאות לסדר יום נוח ושגרתי, אשר במסגרתו אנחנו מתחילים בגיל חצי שנה לשלב את המוצקים ובאופן הדרגתי להוריד האכלות (הנקה/בקבוק).
איך מבטלים את תנומת אחר הצהריים?
תנומת אחה"צ יוצרת הפוגה בתוך פרק הזמן הארוך מרגע היקיצה משנת הצהריים (סביב 14:30-15:00) ועד ההשכבה לשנת הלילה (בין 18:30-20:00, תלוי בתינוק ובמידת העייפות שלו). המטרה היא שהתינוק לא יגיע בעייפות יתר לשגרת הערב, יצליח לעמוד באמבטיה המעייפת ובהלבשות ויגיע בנחת ובמידת עייפות מתאימה לשנת הלילה. עייפות יתר תקשה על ההירדמות ותשפיע לרעה על איכות שנת הלילה.
בסביבות גיל 8-9 חודשים אתם תיגשו להשכיב את התינוק בשעה 17:00 כרגיל לשנת אחר הצהריים, אך לפתע הוא יתנגד ויסרב להירדם. כאשר התינוק מתחיל להתנגד להשכבה זו לאורך מספר ימים ברציפות, ואינו נרדם אפילו במהלך טיול, למשל, סימן שאינו זקוק לה עוד וניתן לבטל אותה. עם זאת, ברגע שתנומה זו מתבטלת, יש להקדים במעט את שעת ההשכבה לשנת הלילה, כדי שלא ייווצר פרק ערות ארוך מדי מרגע היקיצה משנת הצהריים ועד טקס השינה בערב.
לאחר שתנומת אחר הצהריים מתבטלת, בין גיל 8 חודשים לשנה (על פי הצורך של התינוק), תנומות היום מתייצבות לכמה חודשים טובים על שנת בוקר ושנת צהריים. כאמור, אורכן צריך לעמוד על שעה וחצי לפחות כל אחת על מנת שיהיו מספקות ומרעננות, ופרק הערות ביניהן צריך לעמוד על שלוש שעות פלוס מינוס (החל מגיל תשעה חודשים), כאשר הפרמטר החשוב ביותר להשכבה הוא כמובן לא השעון אלא סימני עייפות.
מתי לבטל את תנומת הבוקר?
בין גיל שנה לשנה וחצי, גם תנומת הבוקר מתחילה להתבטל. זה יכול לקרות במגוון דרכים, כל תינוק והזמן שלו, כל תינוקת והדרך שלה. במקרים רבים שנת הבוקר תתחיל להתקצר ולעמוד רק על שעה, ובהמשך על חצי שעה, ובהתאמה גם פרק הערות בין התנומות יגדל. זה יכול להימשך כך באופן הדרגתי מספר חודשים, עד ששנת הבוקר תתבטל.
דרך אחרת שבה שנת הבוקר מתבטלת, היא התנגדות להירדם לשנת הבוקר. אם תינוק רגיל להירדם בשעה 9:00, לפתע הוא יתנגד ויתחיל להראות סימני עייפות רק ב-9:30, נניח. כך סדר היום כולו יזוז מעט קדימה, ושוב יהיה קצת בלגן עד ששנת הבוקר תתבטל והסדר ישוב על כנו.
דרך נוספת שתעיד על כך ששנת הבוקר עומדת להתבטל, היא כאשר התינוק נרדם כהרגלו לשנת בוקר, אך לפתע מסרב להירדם לשנת צהריים, ושעת ההשכבה של שנת הצהריים הולכת ונדחית עד שהיא מתחילה לפגוע בשעת ההשכבה לשנת הלילה. הדבר מעיד על כך ששנת הבוקר ארוכה לו מדי, ולכן אינו מתעייף לשנת צהריים, שאף עלולה להתקצר במקרה כזה. מכיוון ששנת הצהריים היא החשובה ביותר, היא חוצה את היום ונשארת קבועה עד גיל 3 לפחות, מומלץ לקצר את תנומת הבוקר באופן יזום, ולהעיר את התינוק מהתנומה אחרי שעה, למשל, כדי שיצבור מידת עייפות מספקת עבור תנומת צהריים איכותית.
לעיתים כאשר תנומת הבוקר מתבטלת, תתקיים תנומת צהריים מוקדמת ב-11:00, למשל, שתהווה למעשה "איחוד" של התנומות. במקרה כזה אורכה יעמוד על שעתיים שלוש, ואז כמובן שיש להשכיב לשנת הלילה בשעה מוקדמת במיוחד, החל מ-18:30 בערב. כל כמה ימים מומלץ להזיז את שעת ההשכבה לתנומת צהריים זו ברבע שעה, עד שתתייצב על 12:00, 12:30 או 13:00, כלומר: תחצה את היום (תלוי בשעת היקיצה של התינוק).
במקרה בו התינוק נכנס לגן שבו אין שנת בוקר (ממניעים של סדר יום מיושר לכל הילדים בגן), אך הוא עדיין זקוק לו, נסו לבקש מהצוות שישכיבו אותו לשנת בוקר אפילו של חצי שעה על מנת שימלא מצברים ולא יירדם על האוכל בארוחת הצהריים מרוב עייפות.
אחרי ששנת הבוקר מתבטלת, תוכלו סוף כל סוף לנשום לרווחה, ולצפות לשגרה ברוכה של תנומת צהריים אחת ארוכה עד גיל שלוש לפחות, שאז גם היא מתחילה להתקצר ולהתבטל.
*הכותבת שרי גלזר היא יועצת שינה ומנחת הורים