הדיון התלהט כאשר גוטמן ערכה השוואה שרבים תפסו כבעייתית. "מבחינה תרבותית, בהודו, אנשים עושים את הצרכים שלהם ברחוב ומנגבים, במקרה הטוב, עם עלה של בננה. זה לא מקובל פה", אמרה בשידור. "יש דברים שזה בסדר לעשות בציבור ויש דברים שזה בסדר לעשות טיפה בצד בשביל למנוע מבוכה של מישהו אחר".
לכך הגיבה אחת המרואיינות, מדריכת ההנקה יעל טביק, "אני לא מצליחה להבין את ההשוואה בין צרכים בפומבי לבין הנקה בפומבי. צרכים בפומבי זה משהו שאינטואיטיבית, אבולוציונית, אינסטינקטיבית מחריד אותנו, מרתיע אותנו.. זה ממש אויב בריאות הציבור מספר אחת. הנקה, ידיד בריאות הציבור מספר אחת". בעקבות הביטויים - הטוקבקים השליליים לא איחרו לבוא.
"הדיון כולו הוא לא על הנקה מול אי הנקה אלא על זכויות אדם נקודה"
בין המגיבים היו נשים וגברים שביקרו את דבריה של גוטמן בעמודי הפייסבוק של "בוקר של קשת" ו"ה(ע)נקה בציבור". רבים העירו שדבריה של גוטמן נוגדים את עבודתה בתור דוגמנית ואפילו שלפו צילום עירום בכיכוכה לשער מגזין "פנאי פלוס" משנת 2008. "יישר כוח לגלית גוטמן על ההשוואה המחכימה ביותר בין עשיית צרכים לבין הנקה", כתבה אחת הגולשות. "בהכרה זו ביזית לדעתי את עצמך ולא את הנשים אשר 'מעזות' להניק בציבור שכנגדן כה יצאת חוצץ. מעניין מאד שהערה כזו באה מאישה שבמסגרת פרנסתה חושפת לא טפח כי אם טפחיים משדיה לא פעם... התביישתי עבורך היום כאישה וכאמא".
הייתה גם מי שכתבה ש"הצורה בה השווית עשיית צרכים ברחוב בהודו לבין הנקה מעלה בי חלחלה. כאמא, ציפיתי לפחות מהצלע הנשי שאם לא תתמוך לפחות לא תפגע בדבר כל כך אלמנטרי כמו האכלת תינוק... אני תוהה אם היית מגיבה באותה הצורה אם היו דורשים להוריד את שלטי החוצות של דוגמניות חשופות".
בין המגיבות היו גם מנהלות דף הפייסבוק של "ה(ע)נקה בציבור" שכתבו בתגובה לפרסום תמונתה של גוטמן על שער "פנאי פלוס" שהן "לא בעד להכפיש את גוטמן באופן אישי כי היא לא אחת מהמטרות שלנו. זו מחאה של נשים למען נשים וגם אם היא לא בעדנו זה מסיט את הדיון מהמוקד האמיתי שלו. אם כי מצד שני התמונה הזו כל כך ממחישה את ההחפצה של זוג שדי הנשים והצביעות עליה אנחנו מדברות, והעובדה שגלית היא אחת מאלו שניפנפו בסיסמא הזו מולנו זה רק סוג של פואנטה כפולה. שימו לב שמדובר בדף שער חגיגי של עיתון טלויזיה שמונח על כמעט כל שולחן קפה בבית בישראל..ילדים רואים את זה, גברים רואים את זה, כל מי שהציבור כל כך נחרד מכך שרואה חתיכת עור ליד פה של תינוק רואה את זה".
כצעד נוסף לחזק את עמדותיהן פירסמו גם מנהלות האתר שהן עורכות היום, ב-16:00 בצהריים תמונת "ה(ע)נקה" משותפת בכיכר רבין "בעקבות סדרת תגובות מזעזעות על הנקה בציבור ותוכניות טלויזיה שגרמו לכמה נשים (ואנשים) לצאת מהכלים".
לטענתה, ההשוואה שעשתה גוטמן היא "אומללה וראוי היה שלא תיאמר. בכל מקרה, היא מעידה יותר על מי שאמר אותה מאשר על הנושא עצמו. הדיון כולו הוא לא על הנקה מול אי הנקה אלא על זכויות אדם נקודה. כשם שתינוק שניזון מבקבוק אינו מודר מהמרחב הציבורי, כך גם זכותו של תינוק שניזון מהשד לאכול בכל מקום שבו הוא רעב וזכותה של אישה מניקה להסתובב על המדרכות ובפארקים, לשבת על ספסל בשדרה או בבית קפה, להאכיל את התינוק שלה ולא להיות מודרת משום שהיא מניקה. אמהות לא נהנות לחשוף את עצמן והן בטח לא נחשפות בכוונה. כל מה שהן רוצות זה להניק, בצנעה ובלי למשוך תשומת לב. אולי מי שצריך לבדוק את עצמו בדיון הזה הוא לא המניקות בציבור, עם סינר או בלי סינר, אלא מי שכה מזדעזע מלראות תינוק יונק מול העיניים עד שהוא משווה את הסיטואציה הזו לעשיית צרכים ברחוב".
"אני מכבדת כל אישה שרוצה להניק"
גוטמן, 41, אם לשתי בנות, הוסיפה: "אותי לא הניקו ואני לא הנקתי את הבנות שלי ואני חושבת שאמהות נמדדת לכל החיים, מהיום שילדתי עד היום שאמות, ואני לוקחת את האחריות הזו עליי. אני חושבת שהנקה זו בחירה של כל אחת ואחת מאתנו. אני מכבדת כל אישה שרוצה להניק ובעיקר כאלה שמכבדות החלטות של נשים אחרות שלא להניק. מה קורה כשאמא צעירה מוציאה בקבוק לתינוק שלה? הכפייה הזאת של למה את לא מניקה ולמה את לא בסדר וכל היועצות הנקה שנכנסות לחדר שלך. מי שטוב לה ונוח לה להניק שתניק אבל יש גם אנשים אחרים שלא מתחברים לזה", היא מסכמת.
בתגובה להשוואות שערכו בין שער העירום שלה לבין המחאה, אומרת גוטמן: "הסיבה היחידה שעשיתי את הכתבה בפנאי פלוס זה בגלל שאני יכולה. זה הכל. אני לא בפייסבוק אז אני לא ערה לסערה. גם אני לקחתי בחשבון שאקבל תגובות כאלה ואחרות כשעשיתי שער בעירום ולא יצאתי למלחמה בפייסבוק נגד אף אחד או אחת, אבל אני מקבלת את זה באהבה ואני ממש ממש לא נגדן ומאחלת להן בהצלחה".
>> נשים מניקות השתלטו על הפייסבוק
>> אחות ילדים לאמא: התינוק שלך לוזר