אף שהטכניקה להוצאה ידנית של חלב מהשד אינה מוכרת להרבה נשים, כעת מתברר כי לעתים היא עדיפה על שאיבת חלב באמצעות משאבה חשמלית או ידנית. לפי מחקר חדש, נשים שסחטו חלב בידיהן בימים הראשונים לאחר הלידה, הפיקו כמויות גדולות יותר של חלב בהמשך והניקו לטווח זמן ארוך יותר מנשים שהשתמשו במשאבה.
סחיטת ידנית תוביל להנקה ממושכת יותר
החוקרים חילקו באופן רנדומלי את הנשים בין הקבוצות. המחקר נערך בקרב 68 אמהות, שהביעו את רצונן להיניק ונתקלו בקשיים 12 עד 36 שעות לאחר הלידה. כל הילדים של הנסייניות התקשו ביניקה עם היוולדם, בשל היותם פגים או מסיבות אחרות, ואמותיהם היו צריכות לשאוב או לסחוט חלב כדי לעודד את הייצור.
כל קבוצה קיבלה הנחייה לשאוב (באמצעות משאבת בית חולים משוכללת) או להוציא חלב ידנית במשך 15 דקות רצופות לפני כל האכלה של התינוק, והחוקרים הקפידו למדוד את כמויות החלב שהופקו, לתשאל את הנשים לגבי תחושותיהן ולעקוב אחר הצלחת ההנקה בהמשך, גם לאחר שהאם והתינוק שוחררו מבית החולים.
ההבדל המשמעותי ביותר שהחוקרים הצליחו להצביע עליו היה בשיעורי ההצלחה בהמשך ההנקה לאורך זמן. בעוד שרוב מוחלט של "הסוחטות" המשיך בהנקה, כרבע מ"השואבות" נשברו והחליטו להפסיק את ההנקה לפני גיל חודשיים. פרמטר נוסף היה תחושתן של האמהות כלפי פעולת הוצאת החלב. בעוד שנשים ששאבו חלב במשאבה התביישו מאוד להיראות כשהם עושות זאת, אמהות שהוציאו חלב ידנית לא חשו אי נוחות לעשות זאת ליד אנשים אחרים.
"המגע הידני מעודד ייצור חלב בשל שחרור האוקסיטוצין"
חיה גוטמן, יועצת הנקה בכירה בשירותי בריאות כללית, מסבירה: "אמהות לתינוקות שלא מצליחים לינוק בצורה מספקת, ובמיוחד אמהות לפגים, יכולות להפיק הרבה תועלת מהוצאת חלב ידנית, שבהחלט מאיימת פחות ממשאבות הפלסטיק". לדברי גוטמן, מגע האצבעות האנושיות מסייע בשחרור אוקסיטוצין ("הורמון האהבה", הנחוץ גם לקידום תהליך הלידה ואחראי להיקשרות האם לתינוק), ובכך מעודד הפרשת חלב.
בסביבה לא נוחה כמו בית החולים, ובמצב של לחץ נפשי (שאופייני מאוד לאשה אחרי לידה, ובפרט אם לפג), קשה לאם להגיע למצב הנפשי הדרוש להפקת חלב, וייתכן שהסחיטה הידנית, בהיותה אינטואיטיבית ובסיסית יותר משימוש במכונה, היא שעשתה את ההבדל עבור הנסייניות.
לדברי גוטמן, בשנים האחרונות עולה קרנה של הוצאת החלב הידנית, אולם נדרשת עדיין עבודה רבה כדי לשנות את התפיסות הרווחות וללמד נשים כיצד לעשות זאת.
אז איך סוחטים חלב באופן ידני?
כדי להוציא חלב ידנית יש לשטוף ידיים באופן יסודי, להכין כלי קיבול נקי (בתחילה אפשר לסחוט לקערה, ולאחר שמתמקצעים ישירות לבקבוק) ולמצוא מקום רגוע ונוח. מומלץ גם לבצע את הפעולה ליד התינוק, או לכל הפחות להביט בתמונה שלו, לחשוב עליו או להריח פריט לבוש שלו: האוקסיטוצין שישתחרר יסייע לחלב לצאת ביתר קלות.
יש להניח אצבע ואגודל מעל ומתחת להילה, ללחוץ את השד בעדינות לכיוון בית החזה ולבצע תנועת גלגול של האצבעות מהגוף והלאה. אפשר לשלב עיסוי גם לחלקים האחוריים של השד במהלך הסחיטה, ובכלל: כל שיטה שלא גורמת לאשה כאב ומצליחה להוציא חלב תקפה. כדי להגיע לתוצאות יעילות בימים הראשונים, יש להוציא חלב כל 3-4 שעות, על מנת לאותת לגוף לייצר עוד ועוד חלב.
החוקרים הדגישו כי הממצאים עוסקים בעידוד ייצור החלב בימים הראשונים, וכי לאחר שמשק החלב מתבסס רוב הנשים ישיגו תפוקת חלב טובה יותר בשימוש במשאבה. עם זאת, לדברי גוטמן, בעזרת מיומנות נרכשת של הוצאה יעילה אפשר להגיע לתפוקת חלב מרשימה גם אחרי הימים הראשונים לחייו של התינוק. "מי שלא שואבת כל יום, וההנקה שלה לא תלויה רק בחלב שאוב, יכולה לוותר על משאבה. זה עניין של תרגול". אולי כדאי לחשוב מחדש על רשימת הקניות לפני הלידה.
>>נתקלת בקשיים בהנקה? כנסי עכשיו למחשבון ההנקה שלנו וקבלי פתרונות