לפני כמה ימים פרסמה אליאנה תדהר כי החליטה ללדת את בנה הראשון בלידת מים: "בריכה קטנה עם מים חמים וצוות של אנשים בלתי נראים ששם בשביל לתמוך בי. משם הכל כבר מרגיש כמו זיכרון מעומעם. אני כן זוכרת את לי מחבק אותי ומחזיק אותי. איך רקדנו כדי להוריד את המים", כתבה בפוסט שהעלתה. רק מתברר שתדהר לא היחידה, וכי לידות המים הולכות ותופסות תאוצה.
גם הילה זגורי ילדה בלידת מים במאי השנה: "זו היתה עבורי דרך מדהימה לאפשר לעצמי לידה בחוויה טובה ולתינוק שלי כניסה רכה לעולם. בחרתי את זה לאחר שלמדתי על הנושא. המים מאפשרים להרפות ולחוש תחושת עיטוף וכתוצאה מכך הלידה מתקדמת", היא אומרת, "ילדתי גם בלידה 'רגילה' וגם בלידת מים ואני יכולה להעיד שהפחתת הכאב במים היא משמעותית וישנה יכולת לנוע בחופשיות לשנות תנוחות באופן הרבה יותר קליל מה שעוזר ללידה להתקדם ולי ליהנות מהתהליך".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אז מהי לידת מים? זוהי לידה שלאורך כל התהליך שבה היולדת נמצאת בתוך בריכה רדודה, אמבטיה המלאה במים חמימים. התינוק יוצא מרחם אמו אל המים ולאחר מכן מוציאים אותו מן המים לאוויר העולם. לידות במים היו מקובלות ונפוצות בתרבויות ובחברות שונות מזה אלפי שנים, בהן במצרים, ביוון, בשבטים באפריקה ואצל השבטים המאורים בניו זילנד. גם בשבטים האינדיאנים נמצאו בריכות ריפוי ליולדות שכנראה היו פעילות בשנים 1600-1700 לספירה. בצרפת יש תיעוד ללידות מים מ-1803 ובגרמניה מ-1805. ב-1960 אף התפרסם המחקר הראשון שהציג את התאוריה שלידה במים היא פחות טראומטית למוח עקב ירידה משמעותית של לחצים סביבתיים.
ביוני 2007 פרסם משרד הבריאות מסמך נייר עמדה המאפשר לערוך לידת מים בבתי חולים בישראל והמרכז הרפואי שמיר אסף הרופא היה הראשון לאמץ זאת. לדברי מומחים השהייה במים היא נוחה וללא תופעות לוואי. כמו כן נמצא כי שהייה במים לא רק מפחיתה משמעותית את הפרשתם של הורמוני הסטרס, אלא גם מפחיתה את השימוש באפידורל, את שיעור הניתוחים הקיסריים ומקצרת את אורך השלב הראשון של הלידה.
עם זאת בכל תהליך ביולוגי טבעי, ובלידה בפרט, יש דברים שעלולים להשתבש. בלידת מים אספקת החמצן מתבצעת דרך השליה מיד לאחר הלידה. כאשר רמת הפרוסטגלנדין, הורמון הגורם להתכווצויות הרחם, עדיין גבוהה, שרירי הנשימה של הילוד לא עובדים, ובכך מספקים את הגורם המעכב הראשון. הגורם השני שמעכב נשימה הוא שעוברים נמצאים במצב של היפוקסיה חריפה (חוסר באספקת חמצן בתאי הגוף) או חוסר חמצן. היפוקסיה גורמת לתנועות בליעה ולא לרצון לקחת נשימה בכל מחיר. גורם נוסף שלדעת לא מעט עשוי לעכב את תחילת נשימתו של יילוד במים היא כי הטמפרטורה של המים צריכה להיות קרובה ככל האפשר לטמפרטורת גוף של האם - כך שהיילוד לא ירגיש בשינוי.
עם זאת חשוב לציין כי לידת מים אינה פוגעת ביילוד, כיוון שבגופו קיימים מנגנונים מובנים המונעים שאיפת מים בזמן הלידה, כמו גם "רפלקס צלילה" המונע ממנו לנשום כאשר הוא נמצא עדיין תחת המים. מעבר לכך, הילוד עדיין מחובר לשלייה באמצעות חבל הטבור ולכן ממשיך לקבל חמצן דרכה. כמו כן לידה במים לא מגבירה סיכון לזיהומים אצל האם והתינוק וציון האפגר של התינוקות יהיה זהה לציון בלידה ללא טבילה במים. יש הטוענים כי לידה במים מגבירה את זרימת הדם לרחם, דבר שמשפר את זרימת החמצן לתינוק, אך זהו נתון שטרם הוכח בוודאות.
במרכז הרפואי שמיר הוקם מרכז לידה טבעית עם חדרים ייחודיים בהם אמבטיה מובנית. יחד עם זאת, חשוב לציין כי ניתנת האפשרות ליולדות שאינן יכולות מסיבות שונות להיכנס למרכז הלידה הטבעית לשהות בברכת מים ניידת גם בחדר לידה רגיל, ובלבד שהמצב הרפואי של האם והילוד מאפשר זאת - זאת מתוך אמונה בתפיסה של "לתת לטבע לעשות את שלו", לתת גמישות מקסימלית לרצונותיה של כל יולדת, וליווי רפואי צמוד הדואג לבריאות האם והעובר.
גורם נוסף החיוני ללידות מים הוא העובדה שמים הם תמיסה היפוטונית, שבה גם אם חס וחלילה המים חודרים לגרון בתהליך הלידה הם אינם יכולים לחדור לריאות. מי הריאות בתוך העובר הם היפרטוניים, כך שגם אם מים עוברים דרך הגרון הם אינם יכולים לחדור לריאות. כמו כן לתינוקות יש, כאמור, את רפלקס הצלילה שקשור לגרון. הגרון מכוסה על פני השטח כולו בקולטנים כימיים או בלוטות הטעם שמספרם גבוה פי חמישה מאשר בלשון. כאשר התמיסה מגיעה לאחורי הגרון ועוברת דרך הגרון, בלוטות הטעם קובעות את אופי הנוזל ושריר הגלטיס נסגר אוטומטית ואז התוכן נבלע ולא נשאף. יחד עם זאת, אם העובר יחווה חוסר חמצן ממושך במהלך הלידה הוא יכול להתחיל לנסות לנשום דרך הפה מיד לאחר הלידה, מה שיכול לגרום להכנסת מים לריאות. במקרה של האטות בדופק העובר המיילדת תבקש מהאישה לצאת מהאמבטיה ותפסיק לנהל את הלידה במים.
בנוסף, לידת מים מאפשרת גם לבן הזוג להיות מעורב יותר - הוא יכול להיכנס למים עם היולדת, לשבת מאחוריה לצורך תמיכה או לספק לה משענת בעמידת שש. הוא יכול גם להישאר מחוץ למים, להחזיק לה את הידיים, להיות משענת לתמיכה, לשפוך לה מים על הגב או לעשות לה עיסוי - הכל בהתאם לרצונו ולרצונה של היולדת.
"אפשר לומר בבירור כי בשנים האחרונות חלה עליה ברורה בביקוש ללידת מים", מדגיש ד"ר משה בצר, מנהל חדר לידה ומיון מילדותי בשמיר, "מרכז הלידה הטבעית שלנו חדיש ומודרני, וצוות מיון מילדותי עובר הכשרות מקצועיות ועדכון ידע בנושא לידת מים וסביבה תומכת ליולדת". "מתחילת 2024 אנו רואות עלייה של כ-30% בהשתתפות במפגשי הכנה ללידות מים במרכז הרפואי שמיר וכן בהתעניינות בתהליך באופן כללי ובביקוש לסיורים במערך הלידה הטבעית שלנו" ציינה לימור גור, מנהלת מועדון היולדות שמיר.
"לידה היא אירוע משנה חיים לאישה", אומרת זגורי, "ולכן מבחינתי היה לי חשוב שתהיה באווירה חיובית וטובה. עצם האפשרות גם להכניס בריכה לכל חדר לידה, אני שמחתי בבחירה שלי ומודה לאלוהים שהכל עבר בשלום על הצד הטוב ביותר".
יתרונות שהייה במים במהלך הלידה
- ניצול כוח כבידה
- הפחתת תחושת הצריבה והשריפה בשלב יציאת הראש של העובר
- לידה רגועה יותר גם ליולדת גם לעובר
- הרפיית שרירי האגן והעור בפרינאום
- ירידה בכאב ב-40%
- מסייעת לתינוק לחוש את המעבר בין הרחם החמים לעולם שבחוץ באופן קל והרמוני יותר
התווית לכניסה ללידת מים
- הריון בשבוע 37-42 עם עובר יחיד במצג ראש
- יולדת אשר ביצעה מעקב הריון רציף
- יולדת בריאה ללא מחלות רקע או מחלות פעילות
- מהלך הריון תקין ללא סיבוכים
- יולדת אשר לא עברה ניתוחי רחם בעברה
- הערכת משקל העובר לא עולה על 4 ק"ג
- ניטור עוברי תקין בקבלתה לחדר לידה