מישל, אישה בת 55, החליטה לעבור ניתוח של 11 שעות שבו יסירו את רחמה כדי שתוכל לתרום אותו לבתה. "חיבקתי אותה במסדרון לפני. כל כך הרבה רגשות שטפו אותי. תקווה, דאגה אבל יותר מכל אהבה", סיפרה הבת, קריסטי בריינט, לכלי התקשורת המקומיים.

קריסטי מספרת כי מאז שהיתה ילדה חלמה להיות אמא, "והיה לי את המודל הכי טוב שיש". אמה ילדה אותה בגיל 23: "זה כל כך כיף כשיש אמא צעירה, ויש בינינו קשר כל כך חזק". לדבריה, גם בגיל 18, לאחר שעזבה את הבית והחלה ללמוד להיות סייעת לרפואת שיניים, הקשר החזק נמשך: "אנחנו מדברות בטלפון כל יום".

ב-2014 הכירה קריסטי את ניק בן ה-31. "מיד חיבבתי אותו, הוא היה גולש נעים וחתיך", היא מספרת. "מהר מאוד הכרתי אותו להורים שלי, וב-2019 התארסנו. חודשיים אחר כך כבר הייתי בהיריון שנפל לאחר כחודשיים. ביולי 2020 נכנסתי שוב להיריון".

באותו הזמן מישל כבר היתה סבתא צעירה לשני ילדיו של אחיה של קריסטי, ולדבריה היא חיכתה לפגוש את הנכד השלישי שלה. באפריל 2021 החלו לקריסטי צירים, אך בגלל המיקום של התינוק היא נאלצה לעבור קיסרי חירום: "סבלתי מאיבוד דם ואיבדתי הכרה. אני רק זוכרת את תחושת הפחד כשהבנתי שאני צריכה לעבור כריתת רחם כדי להציל את חיי. ביקשתי מיד את אמא".

48 שעות לאחר מכן התעוררה קירסטי אחרי הניתוח, עם בת קטנה שלה קראו ויולט: "למרות שהייתי בהלם התאהבתי בה מיד. אחרי עשרה ימים שחררו את שתינו מבית החולים והלכנו עם ניק הביתה. מצד אחד הרגשתי כל כך מאושרת להיות אמא והערצתי את התינוקת שלי, ומצד שני ידעתי שלא אוכל ללדת עוד, משהו שמאוד רציתי".

לדבריה, היא הרגישה תחושת אשמה על כך שהיא לא מצליחה ליהנות מאימהות, וחושבת על כך שלא תוכל להביא עוד תינוק: "לא רציתי שאנשים ידעו איך אני מרגישה, פחדתי שיחשבו שאני אמא לא טובה. האדם היחיד שדיברתי איתו על זה חוץ מניק היתה אמא שלי, שהרגיעה אותי ואמרה לי שאני נפלאה. היא כל הזמן אמרה לי שהיא רוצה לעזור לי".

 

 
 
 
הצגת פוסט זה באינסטגרם
 
 
 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Kirsty Bryant - Australia’s First Uterus Transplant Recipient‎‏ (@‏‎myuterustransplantaus‎‏)‎‏

 

כשויולט היתה בת שלושה חודשים הציעה מישל לבתה להיות הפונדקאית שלה ולהיכנס להיריון במקומה. "סירבתי. הלידה שלי כמעט הרגה אותי, איך אני יכולה לסכן את אמא שלי?". כשנה לאחר מכן קראה קריסטי מאמר על כך ניסוי קליני לתרומת רחם שנערך באוסטרליה וכי מחפשים נשים שירצו להשתתף בו. "התקשרתי לאמא שלי בהתרגשות. היא כל כך רצתה היות הפונדקאית שלה, והרגשתי שיש לנו פה הזדמנות חדשה. היא מיד אמרה כן".  

בתחילה, היא אומרת, בני המשפחה לא היו בעד הרעיון. "עם זאת, לאחר שעברנו בדיקות גופניות ופסיכולוגיות, כולם הסכימו שאנחנו צריכות להמשיך. ידעתי ששום דבר לא מובטח ושיכול להיות שלא ניבחר לניסוי, שהניתוח עלול לא להצליח, או שהגוף שלי ידחה את הרחם, ובעיקר דאגתי לאמי, ובכל זאת החלטנו לנסות, והיא כל הזמן הזכירה שלי שהיא בכושר, בריאה ונחושה לעזור".

"לאחר שני סבבים של הפריה היו לנו שלושה עוברים, ובדצמבר אמרו לנו שנבחרנו לניסוי. לאחר הניתוח השתילו לי את הרחם שלה. זה היה מדהים. הרחם שבו אני גדלתי היה בתוכי", היא מספרת. "מעולם לא אהבתי אותה יותר, כל כך שמחתי שהכל הלך כל כך טוב".

 

 
 
 
הצגת פוסט זה באינסטגרם
 
 
 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Kirsty Bryant - Australia’s First Uterus Transplant Recipient‎‏ (@‏‎myuterustransplantaus‎‏)‎‏


במאי 2023 נכנסה קריסטי להיריון: "זה הרגיש כמו חלום שהתגשם. מיד התקשרתי לספר לאמא שלי. כל כך התרגשנו. בשבוע 37 נקבע לי ניתוח קיסרי שעבר בצורה טובה, ונולד לנו תינוק קטן שלו קראנו הנרי. הוא הגיע לעולם בזכות אמא שלי".

 
 
 
הצגת פוסט זה באינסטגרם
 
 
 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Kirsty Bryant - Australia’s First Uterus Transplant Recipient‎‏ (@‏‎myuterustransplantaus‎‏)‎‏

  

 
 
 
הצגת פוסט זה באינסטגרם
 
 
 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Kirsty Bryant - Australia’s First Uterus Transplant Recipient‎‏ (@‏‎myuterustransplantaus‎‏)‎‏


קריסטי יכולה להישאר עם הרחם של אמא למשך שנתיים עד חמש שנים, ואז יהיה צורך להסירו: "עדיין לא החלטנו אם נביא עוד תינוק, אני פשוט שמחה ממה שיש לנו ומכך שהקשר ביני ובין אמי נהיה אפילו עוד יותר חזק. אני מחכה לספר להנרי איך הוא נולד".