ההנחיה החדשה של משרד הבריאות, המתירה מלווה אחד בלבד בבית החולים, משפיעה במיוחד על ציבור רגיש מאוד: ציבור היולדות. אם עד עכשיו בתי היולדות אפשרו ליווי של שני אנשים ולפעמים אף יותר מכך – הרי שעם הנוהל החדש, יולדות מוצאות את עצמן נאלצות לבחור מי יעבור איתן את שערי חדר הלידה: בן הזוג או הדולה? מאז יום שלישי נאכף הנוהל גם על ידי בתי היולדות שנחשבו מתירנים, וכך רבות נאלצות לוותר על הלידה עליה חלמו.
חגית (37) הנמצאת בשבוע ה-36 להריונה היא אחת מהן. "אני בהריון שחיכיתי לו הרבה שנים, אחרי המון טיפולים, אז היה לי זמן לתכנן ולחלום איך תיראה הלידה השנייה שלי", היא מספרת. "ידעתי שאני רוצה להיעזר בדולה הפעם, כי בלידה הראשונה לא הייתה לי. בישראל אין מיילדת על כל יולדת אז אני ובן הזוג מצאנו את עצמנו לבד בהרבה רגעים קריטיים, של סטרס וחוסר אונים, והרגשתי שנוכחות של מישהי שיודעת מה קורה ויכולה לתווך לנו את הצוות הייתה ממש משנה את החוויה שלי".
אחרי שנכנסה להיריון, חגית החליטה למצוא דולה מתאימה שתיתן לה חוויה מתקנת בלידה השנייה "כשנכנסתי להריון השקעתי מאמצים בעניין הזה: חקרתי, התייעצתי, נפגשתי עם דולות – ומצאתי דולה שאני מתחברת אליה. עשינו פגישות הכנה ללידה הקרבה ובניתי נורא על העזרה שלה כדי שתהיה לי חוויה מתקנת ללידה הראשונה. ראיתי בזה חלק הכרחי לתיקון שאני צריכה - ופתאום שמעתי שאוכל להביא איתי רק מלווה אחד.
"זה מפח נפש מבחינתי, וזה גורם לי לחשב מסלול מחדש - לשנות את כל מה שתכננתי כל כך הרבה זמן. עכשיו כבר בכלל לא ברור לי אם התיקון שכל כך רציתי יקרה", היא אומרת. "ברור לי שמה שחשוב זו הבריאות ואני מבינה למה בתי היולדות עברו לנוהל כזה – אבל זה עדיין מבאס מאוד ומגיע לנו לומר את זה רגע. אני מרגישה שהסביבה לא כל כך מבינה את מה שעובר עלינו, שהם אומרים לעצמם ׳נו, אז תלדי בלי דולה – זה לא סיפור׳ - אבל זה כן סיפור.
"זה סיפור הלידה המתקנת שבניתי לעצמי, ולא הייתה סיבה שהוא לא יקרה – עד עכשיו. הדולה היא אמצעי הרגעה מאוד גדול, בטח עכשיו שלכל הסטרס והחוסר ודאות של הלידה נוסף הסטרס המטורף הזה של הקורונה, וזה שהיא שם לאורך כל הלידה זה פקטור משמעותי. זה מבאס לחשוב שעכשיו לא יהיה לי את זה".
בתי היולדות, מצדם, מבינים את האכזבה של היולדות, אך מנסים לצמצם את מספר האנשים במחלקה - אפילו במחיר של שליחת מלווים הביתה. צוות מחלקת היולדות הוא ייחודי בהרכב כוח האדם, ולכן נדרשת הקפדה יתרה על המדיניות. "מחלקת יולדות היא לא מחלקה רגילה", אומרת טלי חודק, אחות אחראית חדר לידה באיכילוב. "לצוות של מחלקת היולדות אין תחליף – אי אפשר להקפיץ אחות ממחלקה אחרת שתמלא את מקומה של מיילדת, אז מספיק שמיילדת אחת נחשפת לחולה וחולה בעצמה – ואפשר לסגור את כל חדר לידה, כי כל המיילדות ייחשפו אליה ויאלצו להיכנס לבידוד".
במדינה בה אין מיילדת עם כל יולדת גם בשגרה, מחשבה שכזו מאוד מטרידה: אפשר רק לדמיין את ההשלכות של סגירת חדר לידה או מחלקת יולדות באחד מבתי החולים בארץ בעקבות מקרה של קורונה, ואת העומס שאירוע שכזה יגרום בבתי היולדות השכנים. "המצב הזה לא נוח לאף אחד ואנחנו מאוד מבינים את היולדות, הולכים לקראתן ורוצים שתהיה להן מקסימום תמיכה – אבל צריך לזכור שמי שמטפלת ביולדת היא המיילדת, וכל אדם נוסף שנכנס לחדר לידה – מסכן את הצוות הייחודי הזה", מוסיפה חודק.
בינתיים, היולדות נערכות לכל תרחיש: "בן הזוג שלי התחיל להשתעל", מספרת חגית, "ואם בגלל השיעול הוא לא יוכל ללוות אותי בלידה – אוכל להיעזר בדולה. זה רגע של חישוב מסלול מחדש ואני רואה שהרבה יולדות סביבי מתחילות לשקול לידות בית במקום הגעה אל בית החולים. אלו הנסיבות הכי הזויות להיות בהן בסוף הריון וחשוב שניתן לעצמנו את המקום הזה להתבאס רגע מהמצב, אפילו אם אנחנו יודעות שמה שחשוב בסוף זה הבריאות".