במהלך הצירים: אל תפסיקי לזוז
"ככל שתהיי יותר בתנועה בשלב הראשון של הלידה, כך תחווי את הצירים כקלים יותר", מסבירה איריס. "התנועה משחררת אנדרופינים (הורמונים המשככים כאבים באופן טבעי), שגם תורמים להתקדמות טובה ומהירה יותר של תהליך הלידה". אין כוריאוגרפיה מובנית או תנועות מומלצות יותר או פחות: "קשה להציע תנועות שיתאימו לכל הנשים. לכל אחת מבנה גוף שונה והעדפות אחרות, ולכן כל אישה זזה אחרת בלידה. בגדול, מומלץ להעדיף תנועות סיבוביות, שתורמות לשחרור האגן ומקדמות את ירידת העובר בתעלת הלידה".
גם אם קיבלת אפידורל, את ממש לא חייבת לשכב בלי לזוז. את יכולה לבקש מהמלווים שלך שינענעו אותך בעדינות (אחרי שיבקשו אישור מהמיילדת), ואפילו לנסות לזוז קצת לבד (על המיטה). אפשר ורצוי לנקוט בשיטת השניצל – ולבקש שיהפכו אותך מצד לצד מדי פעם, כדי להבטיח פיזור אחיד של חומר ההרדמה בגוף (שלא תיתקעי עם חצי גוף מורדם וחצי גוף שירגיש כל ציר וציר).
במהלך הלידה עצמה: מצאי את התנוחה הכי יעילה
"בשלב השני של הלידה, כלומר כשהיולדת מגיעה לפתיחה מלאה, היא לא חייבת לשכב על הגב כמו בסרטים", מסבירה איריס. "כדאי להקשיב לעצתה של המיילדת, שתעריך האם התנוחה בה את שוהה ולוחצת היא גם יעילה, כלומר מקדמת את העובר לכיוון היציאה, ולהיעזר בה כדי למצוא תנוחה אידאלית".
בין התנוחות הפופולריות ללחיצות עם אפידורל מונה איריס את "התנוחה הצרפתית" (שכיבה על הצד כאשר הרגל מחובקת אלייך), שכיבה על הגב ברגליים מורמות ואפילו עמידת שש, אם את מצליחה להחזיק את עצמך ולא "גולשת" לצדדים.
כשלוחצים בלי אפידורל, השמיים הם הגבול. "בלידה לא מאולחשת את יכולה להיות כמעט בכל תנוחה שהיא: לעמוד, לשבת (למשל על 'כסא בננה' או שרפרף לידה), לכרוע, לעמוד על שש ולהישען על כדור פיזיו - הכל בתנאי שאת מרגישה יציבה, ושהמוניטור מצליח לרשום באופן ברור את דופק העובר באופן רציף, כדי לוודא שהוא מרגיש טוב והלחיצות לא משפיעות עליו לרעה".