חשיבה על מה צריך ומה לא עלולה להוציא הורים טריים מדעתם, וחבל. אם הטריפ שלכם הוא להכין לתינוק החדש חדר מעוצב ומאובזר כולל וילונות ואהיל תואמים ויש לכם את האמצעים הכלכליים – לכו על זה. אבל זכרו שעלולים לקחת חודשים ספורים עד שפעוטכם ישתמש וייהנה מכל אלה – אם בכלל (תוך זמן קצר הוא כבר יבקש להדביק על הקירות המעוצבים ציורים שהכין בגן, מדבקות של תנינים, או יעטר את הרהיטים בצבע פנדה שמצא מתחת לשטיח).
תינוק בלי מיטה? ברור
אז מה, לא צריך לקנות לו מראש מיטה? לא. מהר מאוד תגלו שבשבועות הראשונים הכי נוח לכם ולו יהיה לישון יחד במיטה הזוגית (אל דאגה, זה לא "מקלקל" אותם בגיל הזה עדיין). לא צריך שידת החתלה? זה נוח, אבל לא חיוני. אפשר לחתל על המיטה הזוגית כשכל חפציו הקטנים של התינוק מאופסנים בתיק, בסלסלה או על מדף עד שתחליטו מה נוח לכם. ומה עם אמבטיה? בשבועיים הראשונים אפשר לעשות לתינוק אמבטיה בבכיור או לרחוץ אותו יחד אתכם באמבט הגדול.
ומה לגבי עגלה? בשבועות הראשונים רצוי להשאיר את התינוק בבית. אם כבר יצאתם, אז יהיה לכם יותר קל, נוח ובטוח לשאת את התינוק במנשא. קניית עגלה מצריכה חשיבה והבנה מעמיקה של הצרכים הבסיסיים שלכם וחבל לפשל ולקנות מצרך יקר ומיותר.
אז מה הוא (ואתם) באמת צריכים?
נתחיל בחפצים החיוניים יותר, ובסדר יורד נפרט את כל שאר האביזרים שאותם תוכלו לרכוש בניחותא גם אחרי הלידה.
אמא: הדבר החשוב ביותר שיהיה בבית כשהתינוק מגיע הוא אמא. וגם לך מגיע אמא. רצוי לבקש מאמא שלך שתפגין נוכחות קצת יותר אינטנסיבית (בתקווה שהקשר שלכן מאפשר את זה), כי יחד עם האימהות החדשה, את אולי רוצה להיות ילדה של מישהי בעצמך. מישהי או מישהו שיוכלו לתת לך את מה שאת נותנת לקטן החדש ולאפשר לך להסתגל קצת יותר ברכות למציאות החדשה.
חיתולים: ברוכה הבאה להוצאה היקרה ביותר ברשימת הקניות שלך בשנתיים הבאות. זה הזמן להבהיר: לפחות מנסיוני, החיתולים היקרים הם גם הטובים ביותר - הם אלה שהקקי לא נשפך להם מהצדדים (לרוב…), שיכולים לספוג כל הלילה ושלא מעודדים פריחה על הטוסיק. כדי לא להתרושש, עם הזמן תלמדו לרכוש בגז' שלם כשתמצאו מבצע טוב, או לבקש מהסבים שיצרפו אחד לעגלת הקנית שלהם ויפרגנו לכם את ההוצאה הזו.
חיתולי בד: זהו, פחות או יותר, האביזר השימושי ביותר עלי אדמות. בחזותו הוא ריבוע לבן ופשוט, אבל בפועל הוא הרבה יותר מזה. חיתול הבד הוא: סדין, שמיכה, כובע, מגבת, קולט פליטות, סופג חלב מטפטף, אוכל שנשפך ואפילו יצא לי להשתמש בו כחיתול אמיתי ביום שנתקעתי בלי חיתולים בתיק. יהיה לך אחד בתיק, אחד באוטו, כמה על מיטת התינוק, בעגלה וליד כיסא האוכל.
כיסא לאוטו: הקנייה היחידה שנדרשת מראש (תנאי הכרחי לשחרור התינוק מבית החולים). מכנים אותו גם סל-קל אבל בעצם מדובר בכיסא בטיחות שנראה כמו התיבה של משה - קעור ומרופד עם רצועות בטיחות. בגלל העלויות (כמה מאות שקלים) כדאי לברר טוב אם אין משפחה שמשחררת אחד כזה בקרוב. מצד שני אחרי שתראו איך כיסא כזה נראה בתום השימוש אולי תחשבו פעמיים.
כמובן שחשוב לודא את עניין הבטיחות ותו התקן, בהמשך שימו לב עד כמה קל/מורכב לחבר את החגורות כי ברבים מהכיסאות הללו צריך יום לימודים ארוך בשביל לנעול את העולל בפנים. שימו לב שהחגורות מכוסות כריות קטנות (שמונעות חתכים בעור או מכת חום מכיסא שחנה בשמש), שאפשר להסיר את הכיסוי לכביסה ושאבא לא צריך יום חופש כדי ללמוד איך מחברים אותו למכונית. ישנם כיסאות בטיחות כה מחוננים עד שהם מתלבשים על מתקן העגלה. היתרון: לא צריך להעיר את העולל בשביל להוציא אותו מהאוטו. מצד שני פגשתי הורים שהסבירו שבגלל שהקטנים מתעוררים בכל מקרה כשמדוממים מנוע ונוח להם יותר בעגלה הרגילה, אולי כדאי לחסוך את הכסף ולוותר על התענוג.
בגדים: התינוק שלכם אולי קטן אבל הבגדים שלהם הוא זקוק ימלאו במהרה את הבית כולו. לא רק בגלל שמדובר בשפע של חולצות, אוברולים, מכנסיים, גופיות, כובעים, שמיכות ומגבות, אלא בגלל שעד גיל שנה יחליף הקטן ארבעה סטים של כל אלה (0-3, 3-6, 6-9, 9-12). אוברול שנקנה עלול לשרת אותו לשלושה שבועות בלבד. זו הסיבה שלא כדאי שתשוטטו בחנויות לבגדי מעצבים. גם לא כדאי לרכוש מלתחה שלמה. נכון שבחודשים הראשונים (במיוחד אם זכיתם בתינוק פולט, או כזה עם קקי דולף תמידית) תחליפו לו לפעמים שלושה סטים ביום, אבל נסו למצוא קרובי משפחה או חברה טובה ששמרו את הבגדים הקטנטנים ויכולים להלוות לכם.
מנשא: גם אמהות שהתנגדו נחרצות לעיקרון הרצף מוצאות שנוח ונפלא להחזיק את התינוק במנשא בשבועות הראשונים. ישנם עשרות סוגי מנשאים, וגם כאן אני ממליצה בחום ללוות מחברה ולהתנסות לפני הרכישה, כי לא כל מנשא מתאים לכל אם ולכל כל מנשא מתאים לכל תינוק. בנוסף, לא כל מנשא מתאים לכל גיל – כך שתמיד כדאי לבדוק קודם בבית לפני הרכישה. בכל מקרה בחודשים הראשונים את תודי לאלוהים על האפשרות להחזיק את התינוק על הידיים ולהיות פנויה לעשייה נוספת (אכילה, ניקיון, קניות וכו') – לכן כדאי שיהיה אחד בבית.
שידת החתלה (+מזרן): שידת החתלה היא בין "פריטי החובה" שהם לגמרי לא חובה, אבל עליי להודות שבחודשים הראשונים היא נוחה להפליא. בתוך מגירותיה תניחי את הבגדים הקטנטים, על המדף תמקמי את כל אביזרי הטואלטיקה הנחוצים, לשם תביאי את הקטן אחרי אמבטיה, שם תחליפי לו חיתול.
הבעיה הראשונה עם שידת ההחתלה היא הבעיה הבטיחותית: קשה שלא להתפתות להשאיר אותו שם "רק לרגע" ולרוץ לענות לטלפון המצלצל או לאח המנדנד. אבל תינוקות רבים גם בגיל של נייחות מוחלטת נפלו משידות החתלה ונפגעו. כמעט בכל בית עם ילדים תמצאו סיפור על פעוט שנפל, לכן לעולם אין להשאיר עליה תינוק בלי השגחה.
החיסרון השני של שידת ההחתלה הוא שמהר מאוד היא הופכת לפיל לבן: המגירות קטנות מלהכיל בגדי ילד בן שנה, הוא כבר משתולל כשמחליפים לו אז עושים את זה במקום אחר או תוך כדי מרדף אחריו. ובכלל, הרבה יותר נוח להזיז את הסצינה אל המיטה הזוגית או השטיח. או אז, נשארת לה שידת ההחתלה מיותמת, והופכת למדף רחב ולא פרקטי.
אמבטיה: אמבטיית התינוק נראית לרוב כמו גרסה מוקטנת לאמבטיית המבוגרים, רק שהפעם מצורפות לה זוג רגליים מתקפלות. עד השלב שבו התינוק יושב בזכות עצמו היא אביזר נוח ומופלא, אולם בשלב מסוים, אחרי שתבינו שאפשר להושיב אותו באמבט הגדול ולאפשר לו ליהנות בבריכה האולימפית שפתחתם בפניו, תמצאו אותה מיותרת. וגם היא, כמו שידת ההחתלה, תתפוס חלל גדול בחדר האמבט, או המרפסת, עד שתהפוך מיותרת לחלוטין. אל דאגה, בינתיים אפשר לרחוץ את הקטן בכיור, אתכם בטוש מתחת לזרם עדין, או איתכם באמבט (חוויה מומלצת).
העגלות הטובות מתחשבות בכל מצבי הצבירה של התינוק: מינקות ועד פעוטות פעילה – כך שכל שלב זוכה לאלכסון הנכון מבחינת זווית הישיבה. הידיות המתכווננות מיטיבות עם גבה של האם ומערכות הקפיצים טובות יותר. עגלה אידיאלית צריכה להיות קלת משקל, בטיחותית, נוחה לתמרון ונוחה לתינוק. בדקו במה כרוכים החלפת כיסויים, גלגלים, גגון ואביזרים נלווים, עד כמה פשוט לנקות אותה (אתם לא תאמינו מה תצטרכו לגרד מהמושב) ואם יש אחריות לאורך זמן.
מיטה: מאז ילדותי האדם הספיק להגיע לירח, להמציא את האינטרנט ולהשתיל סיליקון, אבל כלום לא השתנה במערך מיטות התינוק. לעולם ימצאו עצמם העוללים בכלוב מסורג בגודל 1.20 על 70 עם מזרן קשיח. אצלנו בבית, עם כל ילד שנולד אני מוותרת על שירותי המיטה הסטנדרטית, ועם כל ילד שנולד אני נשבעת שעם הילד הבא לא אוותר על שירותיה.
בכל אופן, אל תרוצו לקנות אחת כזו בחודשי ההריון, חכו קצת עד אחרי הלידה. בהתחלה התינוק יכול להסתדר מצוין עם המיטה שלכם, עריסה או אפילו בעגלת שכיבה. רק כשתחליטו שאתם מבינים למה אתם זקוקים, מצאו אחת כזו (ושוב, רצוי ללוות), ופתחו איתה את מערכת היחסים המיוחדת רק לכם.
פח לחיתולים: בשלבים המוקדמים יונחו חיתולי הקטנטן בפח המטבח, וייבלעו שם בשמחה הכללית של המיץ והריח. אולם ככל שנפח החיתולים יגדל והתפריט של הקטן יכיל מוצרי מזון מוצק, תגלו לזוועתכם שהניחוחות העולים מן הפח רחוקים מלהיות משהו שאפשר לחיות איתו. לכן, חשוב לייסד את פח החיתולים. פח זה אמור להיות סגור הרמטית ועד כמה שיותר קרוב לטכנולוגיית החדר האטום. חפשו פח בגודל בינוני שאותו אפשר לפתוח גם בלחיצה רגלית והניחו אותו כמה שיותר קרוב לחלון.
פיצ'פקעס: הפחד הגדול ביותר של אם הוא להישאר בבית לבד עם התינוק ולהיות זקוקה לפריט כלשהו בלי יכולת לצאת ולרכוש אותו. לכן, לפני הלידה כדאי לדאוג שירכשו עבורכם את הרשימה הבאה:
2 בקבוקים קטנים + אבקת חלב
2 מוצצי סיליקון איכותיים (הכי קטנים שיש)
חבילת מגבונים איכותיים
צמר גפן
סבון + שמפו עדינים לתינוק
מספריים לציפורני התינוק
קרם החתלה
אלכוהול 70% לטבור
צמר גפן
נרות אקמול
מדחום אלקטרוני
טיפות טראומיל (לברית מילה)
גם אם כרגע אין לך מושג מה תעשי בכל אלה, בקרוב תשמחי שדאגת שיהיה לך אותם בבית.