במסגרת תוכנית רבין למנהיגות ויזמות חברתית של המרכז הבינתחומי בהרצליה, צוות של חמישה סטודנטים (רומי פלדי, גאיה צרפתי, סתיו שילוח, רועי מרגלית ונדב זלוצובר) הקימו ליין של אירועים חברתיים שנועדו לארגן יציאות לאנשים בעלי מוגבלויות - "בין הכיסאות". עד כה, הם הפיקו 2 אירועים – אחד בבר ה"שנקין" ברעננה, והשני ב"קנטה" בתל אביב. רומי פלדי, סטודנטית בת 25 לפסיכולוגיה, סיפרה לנו על המיזם.
איך עלה הרעיון?
"גאיה העלתה את הרעיון. היא מתנדבת כבר כמעט 3 שנים בבית הגלגלים - עמותה מכל הארץ שנותנת מסגרת לאנשים עם שיתוק מוחין. היא שאלה אותם מה חסר לכם בחיים, וכל הזמן הם ענו שהם רוצים בחורה. בהתחלה היא צחקה, ואז היא חשבה על זה שרוב הפעמים, אנשים מכירים אנשים חדשים באינטרקציות חברתיות בערבים, אבל להם אין להם את האפשרות. היא הציעה את הרעיון והתרגשנו מאוד. הלכנו לבית הגלגלים ודיברנו עם חלק מהחבר'ה שגם הם התלהבו מהרעיון. יש המון עמותות שאחראיות לתעסוקה של אנשים עם מוגבלויות, אבל אף אחד לא עושה משהו בסגנון הזה. מבחינתנו, הקטע של לצאת לבירה ולהכיר אנשים מובן מאליו".
איך הוצאתם את זה לפועל?
"בהתחלה רצינו בכלל להקים בר נגיש, אבל כמה שזו מטרה יפה - קשה להגשים אותה מעכשיו לעכשיו. אז החלטנו להקים ליין, ולהנגיש אותו לאותם האנשים – לדאוג לרמפות, שירותים נמוכים וכו'. אנחנו דואגים גם לפן החברתי – שהשולחנות יהיו משותפים, ושלא תהיה הרגשה שזה 'ערב של נכים' - חברים ומשפחות תמיד מגיעים. סגרנו תאריך, הקמנו עמוד פייסבוק, ויצאנו לדרך".
מה היה אירוע הראשון שעשיתם?
"הוא היה בסוף ינואר האחרון. הגענו לפאב ה'שנקין' ברעננה, ועשינו שינויים שיקלו על אנשים עם נכויות את הבילוי שם. זה היה אירוע פיילוט אז שמרנו עליו בפרופיל נמוך. הגיעו בין 300 ל-350 איש, מתוכם 40% בעלי מוגבלויות. היו גם הרבה אנשים שזו הייתה הפעם הראשונה שהם יצאו לשתות בירה בחייהם".
מה היו התגובות לאירוע?
"הן היו מדהימות. קיבלנו תגובות מהורים של אנשים שאמרו שזה משהו שהילדים שלהם אף פעם לא עשו, והם פתאום מרגישים שהם יכולים לשחרר מהם קצת כדי שילכו ליהנות עם חברים. התגובות של החברים שלנו גם היו מרגשות – בהתחלה הם נרתעו מהרעיון, אבל אחרי האירוע הם הבינו שמדובר במשהו גדול. הם פתאום הרגישו שהם נחשפים למשהו שאף פעם לא היה קרוב אליהם, ושאפשר לפתח עם אותם אנשים שיחה ואפילו חברויות".
איך מתבטאת ההפקה של האירועים הללו?
"אנחנו צוות של סטודנטים, אז חילקנו תפקידים בינינו כדי שכל אחד יהיה אחראי על משהו. אנחנו תמיד מוודאים שהברים יהיו מונגשים לאותם אנשים. בנוסף, אנחנו משתדלים לקבוע פגישה פעם בשבוע, שבה מדברים על הכל – גם על הדברים שמציקים ומפריעים לנו. אנחנו לא מתרברבים אף פעם בעבודה על הפרויקט, אלא רק משתפים את האירועים ומזמינים אנשים לבוא. באירועים עצמם אף אחד לא נואם, לא מתבלט. השאיפה שלנו היא שהאירועים יהיו באווירה רגועה, של לשבת על בירה בפנאן".
לחיים | צילום:
חנה רוטבנד
למה נוכל לצפות באירוע הבא שלכם?
"אנחנו חוזרים ל'שנקין' כי אחרי האירוע הראשון, המנהל של המקום כל כך התרגש שהוא עשה שיפוץ לשירותי הנכים. מבחינתנו, יש הדדיות - הוא בא ועשה שינוי, אז אנחנו רוצים לפרגן לו. יש סמינר ארצי ברוח 'יזמות חברתית' של בית הגלגלים בהרצליה, אז זה סוג של ה'אפטר פארטי' של הסמינר. אבל תמיד ששואלים אותי מה הולך להיות באירוע הבא, אני שואלת בחזרה – מה הולך לקרות כשאתה יוצא לבר?".
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
