בן "בנזו" זוהר (28) הוא מעצב אופנה שחי בחיפה, וכעת עובר חזרה לעיר מולדתו - ירושלים. הוא למד במרכז האקדמי לעיצוב וחינוך ויצו שבחיפה עיצוב אופנה במשך 4 שנים, ולפני כשבועיים סיים את לימודיו. בעבר, היה ממנהלי ליין ההיפ הופ החלוצי בירושלים - "הביט", והפיק מסיבות רבות.
ספר לנו על החיבור שלך לחיי לילה.
"בעברי, ניהלתי שני ליינים של מוזיקה שחורה בירושלים. התחלתי כיחצ"ן בליין היחיד שניגן היפ הופ בעיר – "הביט", ומהר מאוד התחלתי להפיק אותו. תוך חצי שנה כבר די ניהלתי אותו, אבל בהמשך עזבתי והקמתי ליין עצמאי שרץ למשך משהו כמו חצי שנה. אחר כך החלטתי לסגור אותו ולהתמקד במכינה ללימוד אופנה, כשהמטרה הסופית הייתה להתקבל לתואר. היום אני חווה דברים יותר כבליין, אבל הקשרים שיצרתי לעצמי באותה תקופה עדיין מלווים אותי".
איך זה עבורך לחוות עכשיו חיי לילה רק כבליין?
"אחרי שפרשתי מחיי הלילה לא יכלתי לראות מועדונים למשך תקופה מאוד ארוכה. בזמנו, הייתי גם במערכת יחסים, במכינה ובעבודות, אז לקחתי הפסקה די גדולה מיציאות שהן מעבר לבירה עם חברים. היום נחמד לי לצאת למועדונים פה ושם, אבל לא באמת כמו פעם. שנתיים של יציאות למועדון כל ערב וחצי שעה שינה זו לא דרך לחיות בשבילי".
מה גרם לך להתעסק באופנה?
"בתור בן אדם שגדל על היפ הופ, תמיד אהבתי להתלבש, ומגיל צעיר אני מושפע מהסטייט אוף מיינד של להיות הכי פרש. הייתי ילד ביישן, לא מקובל ולא כל כך טוב בלתקשר עם בני אדם, וכשגיליתי דרך לתקשר מבלי להגיד כלום - זה תפס אותי. בשיעור הראשון של שנה א', שאלו את כל הכיתה איך הם גילו את הקשר שלהם לאופנה. כולם ענו שהם היו מציירים נשים בשמלות מגיל צעיר, אבל אני בכלל הייתי ממציא גיבורי על כדי לעצב להם את החליפות. לא רואים עליי אבל אני הכי חנון בדברים האלה – כילד, ראיתי סרטים מצוירים וקראתי קומיקס, לא צפיתי ב-FTV. כשהתבגרתי עדיין המשכתי לאהוב להתלבש אבל לא ראיתי אופנה כקריירה בשבילי. שאוטאאוט לאקסית שלי שפתחה לי את העיניים ואמרה לי ללכת על זה".
במה עסקה עבודת הגמר שלך?
"הנושא שלי טוען שג'נטריפקציה היא צורה מודרנית של קולוניאליזם. בשתיהן אוכלוסיות 'מתקדמות' משתלטות על משאביהן של אוכלוסיות נחשלות, וניזונות מהם, כשהן משאירות את התרבויות של אותן אוכלוסיות הרוסות. בשני המקרים מדובר באונס של משאבים, תרבות וקהילה. הקולקציה שלי למעשה מחברת בין שני עולמות, כאשר אני משלב אלמנטים מהנוף האורבני על גבי גזרות ניאו-אתניות, ומשתמש בחומרים בעלי אופי תעשייתי על מנת לדמיין מחדש את עתידו של עולם האופנה המסורתית".
מה השאיפות שלך בעולם האופנה?
"להיכנס לחברת אופנה ולהתפתח בה עד כמה שאוכל, ובשלב מאוחר יותר לפתח מותג משל עצמי. אני חושב שכל מי שעוסק בקריאייטיב שואף להצליח לעשות כסף מלעשות את מה שהוא אוהב. אני 'פוטוריסט' בגישה שלי, העתיד המיידי מאוד מעניין אותי. החלום שלי הוא להשאיר אחריי עולם קצת יותר טוב משקיבלתי אותו, אפילו ברמה הכי בסיסית. וגם לקנות לאמא שלי בית".