שה סה, או בשמו המקורי - שחר סה, בן 24 מתל אביב. מנהל התאורה של מועדון ה"אלפאבית", ממייסדי ליין מסיבות הגייז "קוק שוק", מעצב אופנה ודיג'יי בעצמו.
ספר לנו על תפקידך בתור מנהל תאורה במועדון.
"אני צריך לדאוג לכל התאורה במועדון, שנבנתה אקסקלוסיבית עבורו. כל הניאונים, הפלורוסנטים, אורות ה-LED – אין אותם בשום מקום אחר, אז הייתי צריך ללמוד את התפעול שלהם במיוחד. בגלל שאני גם דיג'יי, אז ניגשתי לתפעול של זה ממקום של מוזיקה, ולא רק תאורה. עם הזמן נהייתי מאוד טוב בזה, אז עכשיו אני מנהל את התאורה במקום".
איך התאורה משפיעה על החוויה במסיבה?
"מבחינתי, תאורה מהווה 50% מהאנרגיה במסיבה, כשהחצי השני זה המוזיקה. אם המועדון יהיה כולו מואר, אז הווייב של האנשים יהיה אחר. אני בא מהמוזיקה, אז אני מרגיש שאני "מנגן" את התאורה. אם אני מסונכרן ב-100% עם הדיג'יי, זה המתכון ליצירת מסיבה טובה".
מה הקשר שלך לאופנה?
"למדתי עיצוב אופנה במכון אבני איך שסיימתי י"ב, ב-2012. זה היה סוג של צבא בשבילי, כי לא התגייסתי. בסוף לא סיימתי את הלימודים - מאוד אהבתי אופנה, אבל הלימודים דיכאו את האהבה שלי. מאז, פשוט לקחתי את זה לכיוון שלי: יש לי מכונת תפירה בבית ואני יוצר מלא דברים. רוב הבגדים שאני לובש הם מהרחוב או מהזבל, ולפעמים אני לוקח מאנשים בגדים שהם לא רוצים והופך אותם לשלי”.
איך אתה מגדיר את הייחודיות שלך?
"אין לי שום חשיבה או הגדרה למה שאני עושה, אני פשוט באמת לובש את מה שנראה לי נכון באותה השניה. אין לי איזו נראות מסוימת שאני שואף אליה - הכל משתנה נורא מהר. יש עוד דרכים שבאמצעותן אני מתבטא – בין אם אני עושה קעקוע שבא לי, משנה את השיער שלי כל שני וחמישי, או אפילו מגלח את הגבות שלי. אני באמת חי עם אמירה של לעשות מה שאני אוהב. אני חושב שאני די נאמן לעצמי בקטע האופנתי".
מה לגבי התקלוטים שלך?
"התחלתי לתקלט לפני 4 שנים. בחיים שלי למדתי הרבה דברים – בין אם זה ריקוד, תיפוף או אופנה – אבל הדבר היחידי שבאמת לא רכשתי בו השכלה 'רשמית' זה התקלוטים. אני לימדתי את עצמי נטו. הרבה מזה הגיע בזכות מועדון ה"תחת" שהיה בזמנו באבן גבירול. נשאבתי מאוד למקום, לווייב ולאוכלוסיה, הייתי יוצא למסיבות ה'קוק שוק' ואז הבנתי שאני חייב לנגן בליין הזה. לקח לי שבעה חודשים וזה מה שקרה. משם פיתחתי את הסטייל המוזיקלי שלי, ומאז חיים (ויטלי – מהמייסדים של הליין) לקח אותי תחת חסותו ולימד אותי לתקלט, מהמחשב ל-CDJs (כלי תקלוטים נפוץ, בו הדיג'ייז משתמשים בדיסק און קי בכדי לנגן) וכן הלאה".
והיום אתה אחד מהמנהלים של הליין.
"כן. היום אנחנו עוברים בין לוקיישנים פעם בחודש, במקומות כמו הברקפסט והפאי. אנחנו אוהבים לגוון את המסיבות שלנו – לפעמים אנחנו נותנים להם זווית קלאבית ואפלה, ולפעמים אנחנו יוצרים אירוע בוייבים של ‘Fun in the sun’. זו מסיבה שנותנת סוג של בטחון שאפשר להיראות בה איך שאתה רוצה – יש בנות בלי חולצה, בנים בלי מכנסיים. אנשים סיפרו לי שזו הפעם הראשונה שהם נמצאים במסיבה מאוד פתוחה, וכמעט אין בה הטרדות מיניות. הם מרגישים שהם יכולים להיות מי שהם, ותוך כדי לא להיפגע. זה לא מובן מאליו בכלל".
מה התכנון שלך מכאן ואילך?
"השאיפה שלי היא תמיד להיות אוונגארד. אני תמיד רוצה לשאוף לחידוש, להקדים את זמני; ולא בשביל אנשים – אלא בשביל עצמי. בין אם זה באופנה, מוזיקה או כל דבר אחר - לשמור על אותנטיות זה הכי חשוב".