"בדובאי מחפשים את הידע הישראלי, אבל הכסף שם לא מונח על הרצפה"

השבוע, לראשונה מאז הסכם הנורמליזציה בין ישראל לדובאי, יצאה משלחת ישראלית של 200 יזמים ומנהלי חברות, לארבעה ימי מפגשים וסיורים עם גורמי ממשל, אנשי השקעות, פיננסים וחדשנות והייטק. במהלך הביקור, המשלחת, שמשותפת למכון היצוא ובנק הפועלים, תיקח חלק ב"יום ישראל", שיתקיים בכנס GITEX היוקרתי שנערך בשבוע הטכנולוגיה של איחוד האמירויות.

רגע לפני שהמשלחת יצאה מישראל, גדי אריאלי, מנכ"ל מכון היצוא, סיפר לנו על איך נראית החדשנות בדובאי, מה ליזמים ישראלים יש לחפש שם ואיך הקורונה השפיעה על ההתקדמות המהירה של הדברים. "נכון שטוב שהגענו בזמן הזה של משבר הקורונה, האמירתיים משתמשים בטכנולוגיה מובילות בעולם כבר המון זמן, אבל בעקבות המשבר הם משתדלים להאיץ את החיפוש שלהם אחרי טכנולוגיות נוספות. בגלל שאנחנו באזור די דומה של העולם אז אנחנו והאמירתיים מנסים להביא חדשנות לאותם תחומים - ביטחון, חקלאות, משבר המים, שינויי האקלים והרפואה מרחוק".

מה אנחנו יכולים ללמוד ולאמץ בתחומים האלה מהאמירתיים?
"הראש שלהם נמצא הרבה יותר בעתיד. הם הבינו שבכל מה שקשור לאנרגיה ונפט השימושים משתנים אז מה שהם מתכננים זה יותר לשנים הבאות. יש שם את מרכז העתידנות וחזון עם תוכניות ברורות עד שנת 2050. הם רוצים שהמדינה שלהם תראה בצורה מסוימת וחדשנית ולא להיות תלויים במחירי הנפט".

"הם משקיעים יותר בתוכניות קדימה. הם לא סגורים על הכל, אבל אנחנו מנסים להיכנס לנישה הזו של לעזור להם לבנות את העתיד בכל מיני תחומים, אפילו בדברים שנראים יומרניים כמו חלל, ניהול עיר חכמה עם רחפנים ועוד דברים בומבסטיים".

חדשנות בקדמת הבמה, פרטיות קצת פחות

דובאי, שהכלכלה שלה נשענה במשך שנים על מקורות נפט, החליטה להסתמך פחות על הזהב השחור ולגוון את מקורות ההכנסה שלהם בהתאם לכיוון אליו הולך העולם החדש. "הם שמים את כל הנושא של הבינה המלאכותית והחדשנות של הדור החמישי בקדמת הבמה. כל הנושא של ה-5G למשל נותן את האפשרות להשתמש בטכנולוגיה מתקדמת יותר: מצלמות חכמות שיודעות לנתר את התנועה, מכשירים רפואיים לבדיקות נדירות וכמובן התשתיות – שכבר מוכנות לערים חכמות".

"היתרונות בכבישים למשל זה במה שקשור לשילוט ובתאורה החכמה. יש שם אזורים מסוימים שכבר אפשר לנסוע בהם ברכבים ללא נהג, אבל עדיין לא מאפשרים לזה חופש מוחלט כי זה עוד לא מושרש בציבור. בצד הנגדי, זה מצמצם את הפרטיות. אתה חשוף לשליטה כמעט אבסולוטית של הרשויות – המשטרה, הצבא. צנעת הפרט נפגעת".

יש תכניות, אבל אין ידיים עובדות

ואיך ישראל כאומת הסטארט אפ נכנסת לתמונה? "הם רוצים לפגוש חברות ישראליות פורצות דרך ולהתקדם איתם בנושאים שונים", מסביר אריאלי. "התפלת מים, חקלאות חכמה, אוכל חכם ועוד. יש להם מקומות וחדשנות אבל חסר להם ידיים עובדות ואנשים מומחים בתחומים האלה וישראל יכולה לתת את זה".

"אנחנו יכולים לשדרג אותם בתחומים נוספים. הם עבדו על קהלים מסוימים ובנו גם על הנושא של תיירות מרפא ולישראל יש ניסיון בנושא הזה, שהביא אותה לרמות מאוד גבוהות. גם דברים שקשורים לים המלח וגם ניתוחי גב ועיניים חדשניים. הם עושים את זה גם, אבל כן מחפשים את הידע הישראלי. אם ניקח את נושא הרפואה למשל, אז יש להם את המבנים, החדשנות והמכשירים – אבל חסרות להם הרבה ידיים מיומנות שידעו לתפעל את המכשירים האלה" אומר אריאלי.

"אם נסתכל על הייטק – הם מחפשים את זה. אנחנו באים עם היזמות והחדשנות והם באים עם התוכניות, היעדים וכמובן הכסף. זה לא אומר שהכסף שם זרוק על הרצפה אבל אם ניקח לדוגמא את תחום החקלאות ותחום בטיחות מזון, הם קנו אדמות בשטח של 400 אלף הקטאר במדינות כמו אינדונזיה, מרוקו וסרביה. הם צריכים למפות את האדמות האלה ואת השטחים החקלאים מרחוק, ולכן הם רוצים חיבורים של רחפניים ולוויינים שיתנו להם שליטה".

באיזה תחומים אתה ממליץ לישראלים ליזמים ישראלים לחפש הזדמנות באיחוד האמירויות?
"זה יכול לגעת בהרבה תחומים. למשל בג'בל עלי, נמל התעופה הענק בדובאי, עוברים 16-17 מיליון מכולות בשנה ולישראל יש הרבה טכנולוגיות של לוגיסטיקה שנוגעות בזה. בתחום הבניין הייתה לנו תערוכה לפני שבוע בנושא טכנולוגיות בנייה. כולנו מכירים את הבניינים הגבוהים כמו בורג' ח'ליפה ויש חברות ישראליות שכבר יש להם מוצר. נכון, יש להם שם פלטפורמה מסוימת, אבל אפשר לשדרג את זה עם הטכנולוגיה הישראלית".

ומה עם יזמים צעירים?
"הכסף שם לא מונח על הרצפה, זה לא עובד ככה. הם כן רוצים לחפש את החדשנות אבל הם מעדיפים חברות עם מוצר שעשה כבר דרך. הם מוכנים לחפש חדשנות וסטארט אפים, אבל זה לא העיקר".

למרות שהסכמי הנורמליזציה עם דובאי ושאר מדינות האמירויות טריים יחסים, שיתופי הפעולה מתקדמים בקצב מהיר. "יש רצון להתקדם בגלל הקרבה הגיאוגרפית", מסביר אריאלי. "יש חברה ישראלית או חברות ישראליות שאם הם רוצים לשווק נפתח להם שוק של איזה מאה מיליון אנשים שם. אם אתה שולח מפה סחורה אז במקום לעשות את הסיבוב דרך תעלת סואץ, אתה יכול בטיסה לשלוח מכאן סחורה ומיד היא עולה ליעד אחר, מה שחוסך כאן שעות קריטיות לתוצרת בריאה".

איך הקורונה השפיעה על הכל?
"דובאי זה אזור שבכל שנה מגיעים אליו מיליוני תיירים ובגלל המשבר לא מגיעים תיירים מה שפוגע בכלכלה. בנוסף, כל מה שקשור לנפט גם נפגע ומה שמתחזק זה הענפים האחרים. המשבר הזה גרם להם להתקדם עם נושא בטיחות המזון וכל מה שכרוך בזה".

טכנולוגיה פיננסית

עוד מקום להיכנס אליו בתחום היזמות הוא תחום הפינטק. "רמת הטכנולוגיה בדובאי אולי משקפת את ההתפתחות של המדינה שלהם, אבל החיסרון היחיד שלהם מולנו הוא שיש להם פחות נגישות לתעשיית הפינטק", מספר גולן שרמן, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת החדשנות בבנק הפועלים.

"בישראל פועלות כ-600 חברות פינטק, הניסיון והמומחיות שלנו בתחום מהווה ערך גדול שאנחנו יכולים לספק לאמירתיים. אחת המטרות של התערוכה היא להפגיש את התעשייה הבשלה הזו בישראל לבין הצמא שלהם לתחום. אנחנו מכירים היטב את שני הבנקים הגדולים בדובאי וכבר עשינו איתם לא מעט שיחות בנושא טכנולוגיה וחדשנות והם הדגישו את הרצון שלהם להיכנס לתוך העולם הזה, להכיר חברות ישראליות ואת הפתרונות המתקדמים בעולם".

מלבד לעניין הפיננסי, מה אנחנו יכולים להרוויח מהם תמורת הידע הזה?

"מערכת היחסים שנרקמה בין המדינות במערכת הבנקאות בפרט חשובה. בנק הפועלים הוביל מערכת יחסים מאוד מרשימה תוך זמן קצר עם הבנקים המקומיים הגדולים באמירויות על מנת לאפשר ללקוחות שלנו גישה להרבה אפשרויות השקעה שם. הם מחפשים להשקיע הרבה בתחום התשתיות ובתחום תעשיית המזון שהינו אחד הענפים הכי קריטיים בשבילם בגלל התלות הגדולה שלהם ביבוא וכן בתעשיית הטכנולוגיה. אם היחסים בין הבנקים מאפשרים ללקוחות שלי גישה להרבה מאוד יוזמות שם עשיתי צעד גדול מאוד כי בסופו של דבר המטרה שלנו היא לאפשר ללקוחות שלנו ליצור קשרים עסקיים ולנהל עסק מצליח".

"העולם השני הוא שיתוף פעולה בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות. בין הבנקים בארץ זה פחות לגיטימי ומקובל אבל בעולם מאוד מקובל ללמוד אחד מהשני, להפרות אחד את השני ולהכיר חברות אחד לשני. מצאנו פרטנרים מצוינים בנושא הזה, אנחנו לומדים הרבה מאוד על שיטות העבודה המתקדמות והמסודרות שלהם ועוזרים להם עם פיתוחים מיוחדים שלנו ועם כל הגישה והידע שיש לנו על תעשיית ההייטק והפינטק בישראל. יש אצלי בחטיבה יחידה שלמה שכל העיסוק שלה הוא ניהול יחסים עם תעשיית הפינטק בישראל. הם נפגשים ומכירים את כולם כדי שהם יוכלו לדעת לאתר את הפתרון הכי טוב שיוכל לעזור ללקוחות שלנו".

יש קביעה כזו שבנקים קצת חוששים מהפינטק.

"זו טעות נפוצה שאני שומע הרבה וזה מדהים כמה זה שונה מהמציאות. תעשיית הבנקאות הייתה בעבר מאוד שמרנית וסגורה. כל דבר שהבנקים היו צריכים הם היו מפתחים בעצמם. העולם הזה עבר מזמן. היום אנחנו מבינים מצוין שהדרך שלנו להביא את הדברים הכי טובים והכי מהירים זה באמצעות שיתופי פעולה. הפינטק הם גופים קטנים, מאוד זריזים ומתמחים בנישות שאותם הם מפתחים ולכן יש להם יתרונות שאותם אני רותם לטובתי וכל הצדדים מרוויחים. לכן היום, שאני מחפש משהו חדש אני קודם כל בודק אם מישהו פיתח את זה טוב ואם אפשר לשתף איתו פעולה. לכן לא רק שאנחנו לא חוששים מתעשיית הפינטק אלא מחבקים אותם בשביל שללקוחות שלנו יהיו את המוצרים הכי טובים והכי מהירים".