בזמן שכל העולם עובר אט אט לדיגיטל, עושה רושם שהממשלות ברחבי העולם מעדיפות להישאר מאחור. כמה פעמים הייתם צריכים להגיע עד למשרד הממשלתי כדי לתת מסמך, להגיש בקשה או להוציא רישיון? כנראה שקצת יותר מדי.
עם זאת, זה לא חייב להיות ככה – בלא מעט מדינות בעולם, כמו אסטוניה, ניתן לבצע למעשה כמעט את כל השירותים מהמחשב הביתי. פתיחת חברה, חתימה על מסמכים ואפילו מסמכים רגישים, כמו מסמכים בנקאיים, קבלת מסמכים רפואיים חתומים באופן דיגיטלי, הצבעה בבחירות מהבית ועוד. גם באסטוניה יש תעודת זהות ביומטרית, ממש כמו אצלנו, אבל שם כבר השימושים בה רחבים יותר – לכל אזרח יש חתימה דיגיטלית גם על תעודת הזהות וגם באפליקציה סלולרית.
למרות שהתחלנו לקבל תעודות זהות ביומטריות כבר ב-2013, עושה רושם שרק בשנה האחרונה תהליך המעבר של הממשלה לדיגיטל התחיל באמת, הרבה בגלל או בזכות הקורונה. כולנו קיבלנו מענקים דרך אתר רשות המיסים וביטוח לאומי, הצלחנו לבצע העברת בעלות לרכב בלי להגיע לדואר, ויכולנו להגיש תביעה לבית המשפט או תלונה במשטרה באמצעות האינטרנט.
בלא מעט מדינות בעולם ניתן לבצע כמעט את כל השירותים מהמחשב הביתי. באסטוניה ניתן להצביע בבחירות מהבית כבר משנת 2005
"הקורונה חשפה הרבה מאוד בעיות בחברה הישראלית, ובמיוחד את זה ששירותי הממשלה צריכים להמשיך לעבוד", מספר שחר ברכה, מ"מ ראש רשות התקשוב הממשלתית במשרד הדיגיטל הלאומי, העוסק בהפיכת השירותים לדיגיטליים. "מהר מאוד חסמים משפטיים זזו הצידה ויכולות טכנולוגיות קיימות קיבלו במה כדי לתת מענה לשירותים".
בהנגשת השירותים הדיגיטליים יש לא מעט אתגרים – האפשרות לזהות את האזרח בצורה נכונה ולמנוע אפשרות לזיוף הזהות, הבנה של השירותים הנפוצים יותר לשימוש והאיחוד של מאגרי המידע בין משרדי הממשלה השונים.
"אם השירות הדיגיטלי מסתכם בכך שאני מאפשר לאזרח למלא טופס ויש פקיד שמקבל אותו ומבצע שירות – לא עשינו כלום", אומר ד"ר גל אלון, ראש מיזם הקבינט האזרחי, "אנחנו צריכים לוודא שכל התהליכים מתבצעים באופן דיגיטלי, כשכל המוצרים הממשלתיים מגיעים לאזרח כמוצר אחד – לא משנה מאיזה משרד הם".
ועל כן, אחד התהליכים המשמעותיים המבוצעים כדי להאיץ את השירותים הדיגיטליים הוא להבין באילו שירותים משתמשים יותר ומתי וכך להנגיש אותם ראשונים. "ישנם כ-3,600 שירותים ממשלתיים שונים שהמדינה מעניקה לאזרח", אומר אשר דולב, מ"מ מנהל ישראל דיגיטלית במשרד הדיגיטל הלאומי, "ומתוכם הוצאנו 60 מהשירותים המחולקים לשלבים מסוימים בחיים, כמו מעבר בין עבודות, מעבר דירה, פתיחת חברה, ייבוא מסחרי ופטירה. בכל מצב תוכל להיכנס לאזור האישי שלך ולבצע את כל התהליכים באתר אחד, דרך כל משרדי הממשלה מהבית".
העתיד של האזרחות הדיגיטלית: משפט, אשפוז ובחירות מהבית?
בעוד ש-60 השירותים הללו זמינים כבר בימים אלה, ניסינו להבין איך ייראה העתיד של האזרחות הדיגיטלית הישראלית. "כבר בימים אלה אנחנו מבצעים ניסויים במערכת 'יישוב סכסוכים מקוון', שתאפשר לבצע דיון מקדים לתביעה לפני התהליך המשפטי, בשעות בהן בית המשפט לא עובד", אומר דולב, "מערכת שתאפשר לנהל דיונים מלאים, להאיץ את תהליך בית המשפט ולשמור על הזכויות של כל הצדדים".
גם שירותי הבריאות והרווחה צפויים לעבור לדיגיטל. אם דיברנו בכתבה אחרת על האשפוזים הביתיים, הרי שלפי הבכירים ברשות התקשוב, כבר בשנה הקרובה רבים מהמאושפזים יוכלו לעשות זאת בביתם עם מערכות ניטור וצוותים רפואיים שיעברו בין הבתים לפי הקריאות. בתחום הרווחה נוכל לקבל טיפולים קבוצתיים ופרטניים מרחוק על ידי עובדים סוציאליים, וזאת אחרי פיילוט נרחב בנושא עם עיריות תל אביב וירושלים.
"אם השירות הדיגיטלי מסתכם בכך שאני מאפשר לאזרח למלא טופס ויש פקיד שמקבל אותו ומבצע שירות – לא עשינו כלום. צריך לוודא שהכל מתבצע באופן דיגיטלי"
ד"ר גל אלון, ראש מיזם הקבינט האזרחי
ובהמשך, המידע שלנו, באישורנו, יוכל לעבור גם לגופים בנקאיים ופרטיים – כך כיום ניתן לקבל משכנתא באופן דיגיטלי לחלוטין, כשהבנק מקבל וחותם על כל המסמכים באופן דיגיטלי, ובעתיד המגזר העסקי יוכל לקבל עלינו מידע מהמאגר הממשלתי על מנת לקצר ולייעל תהליכים רבים – כמו קיצור ההרשמה לשירותים או תשלום במגוון דרכים.
אחת הסוגיות המעניינות והנפיצות ביותר בתחום האזרחות הדיגיטלית היא הבחירות מרחוק. רגע לפני הבחירות הרביעיות כאן אצלנו, שצפויות להתנהל בשיטת "דרייב אין", באסטוניה לדוגמה זה כבר עובד. במדינה המזרח אירופית כבר מצביעים מ-2005 מהבית, דרך האינטרנט ואחרי הזדהות. אבל האם זה יקרה גם אצלנו? שחר ברכה קצת ספקן בנושא.
"הטכנולוגיה נמצאת כבר כאן, אבל דרוש אמון האזרחים בשיטה", הוא אומר, "נדרשים לכך תהליכי חקיקה מורכבים, פריסה מלאה של הגנה ואבטחה מקיפה וזיהוי טוב יותר של האזרח. אנחנו עוד לא שם בעתיד הנראה לעין, והעלויות לא יהיו זולות, אבל כשנתחיל לראות שינויים משמעותיים בתהליכי ההזדהות ייתכן שנראה גם בחירות מרחוק".
חיבור בין משרדים ואבטחה: האתגרים הגדולים
למדינה דיגיטלית יש יתרונות רבים, אבל יש גם לא מעט אתגרים וגם חסרונות. אתגר משמעותי בישראל הוא החיבור בין מאגרי המידע. למשרדים ממשלתיים שונים יש מאגרי מידע שונים, ולא פשוט לחבר ביניהם.
"במדינת ישראל אין מוח מרכזי שיודע לראות את השלטון", אומר ד"ר אלון, "אין קשר בין רשות המיסים לביטוח לאומי, המאגרים בנויים אחרת. כדי שבאמת תהיה מהפכה דיגיטלית, המאגרים של ממשל זמין, רשות המיסים וביטוח לאומי חייבים להיות מחוברים". לפי רשות התקשוב, המאגרים נמצאים כיום בתהליכי חיבור מתקדמים.
המחשבה על חתימה על מסמכים בנקאיים או רפואיים, ואפילו בחירות אלקטרוניות, מעוררת חששות משמעותיים בקשר לאבטחה. איך אפשר למנוע פריצה לזהות הדיגיטלית שלנו? איך מונעים מפורץ או גנב להשתמש בזהות שלנו כדי לזייף בחירות או למשוך כסף מחשבון הבנק שלנו? בטח רגע אחרי התקפות הסייבר המתוקשרות על גופים ישראלים גדולים כמו חברת הביטוח שירביט.
"במדינת ישראל אין קשר בין רשות המיסים לביטוח לאומי, המאגרים בנויים אחרת. כדי שבאמת תהיה מהפכה דיגיטלית, המאגרים חייבים להיות מחוברים"
ד"ר גל אלון
"יחידת ההגנה בסייבר של רשות התקשוב אמונה על הגנת הזהויות שלנו", מספר דולב, "המערכות שלנו מנטרות 38 אלף אירועים בשנייה. כל גישה לקובץ, גם על ידי עובד ממשלתי, מנוטרת ונבדקת על ידי גורמים מקצועיים. הבניין בו אנחנו יושבים הוא המותקף ביותר במזה"ת – גם גורמים עוינים ממדינות זרות מנסים לפרוץ למאגרים שלנו ואנחנו מסכלים את התקיפות. כל גישה למידע שלנו תוצג לאזרח בצורה שקופה, והאזרח יוכל לבדוק מי משתמש במידע שלנו. הזהות הביומטרית מוגנת לפי התקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר".
ומה עם המבוגרים, שמתקשים מאוד להסתדר בעולם הדיגיטלי? "חשוב לנו לא לשכוח אף אחד מאחור", אומר ברכה, "והמערכת בנויה כך שניתן לעשות שימוש בקיוסקים כמו כספומטים כדי לקבל מידע ממשלתי בלי אמצעים דיגיטליים – רק באמצעות התעודה הביומטרית. אנחנו נשקיע גם בהסברה בנושא. זה אלמנט חשוב מאוד ביצירת האזרחות הדיגיטלית הישראלית".
ומתי כל זה יקרה? לפי הניתוח של רשות התקשוב, ישנם כמה מאות שירותים ממשלתיים מרכזיים בהם משתמשים 80 אחוזים מהאזרחים. באמצע יולי עברה החלטת הממשלה 260, שמורה על הנגשת השירותים הללו באופן דיגיטלי בתוך כחמישה חודשים מהיום. כלומר – לקראת מרץ 2021 אנחנו צפויים לראות רשימה ארוכה ומרכזית של שירותים מונגשת לציבור באופן דיגיטלי.
השלב הבא של ההנגשה יהיה איטי יותר, ובו בתוך כחמש שנים אנו צפויים לראות שורה נרחבת נוספת של שירותים עוברים אל מבעד למסך המחשב. ד"ר אלון קצת יותר מהוסס, ומתקשה לשים אצבע מדויקת על משך הזמן הדרוש לתהליכים הללו.
לסיכום
מה השלב הגדול הבא? שימוש נרחב בזיהוי הביומטרי שלנו כדי לאפשר לספק שורה ארוכה של שירותים באופן דיגיטלי
מה לוקח כל כך הרבה זמן? החלטת ממשלה בנושא שניתנה רק ביוני האחרון וכללה גם הפניית תקציבים לנושא גרמה להאצה בפיתוח רק בחודשים האחרונים
מתי זה יקרה? שירותים נפוצים – בחודשים הקרובים, מעבר לקבלת שירותים כמעט לחלוטין מהמחשב – בחמש השנים הקרובות.
לכל הכתבות במגזין XTRA חדשנות:
>> בלי ידיים: מתי הרכבים האוטונומיים ישייטו בכבישי ישראל?
>> מתי נקלוט דור חמישי ליד הבית ונתחבר לסיב אופטי בפריפריה?
>> קרוב מתמיד: זה המועד שבו נוכל לאכול בשר שיוצר במעבדה
>> הגענו למיליון מתחסנים. אז מתי תהיה תרופה לקורונה?
>> כשהשעון שלנו יספר לנו שאנחנו חולים: מתי נעבור ניתוחים מרחוק?