גל הפיטורים בהייטק הישראלי ממשיך להכות גלים. איטורו, ביזאבו, נקסאר הן רק חלק מהחברות שפיטרו בזמן האחרון עובדים. מה בעצם קורה להייטק ואיך זה קשור למיתון, אינפלציה ופיטורי מתכנתים בחברות טובות.
הנפגעים המרכזיים – השוק הציבורי (חברות נסחרות בבורסה)
עליית המחירים בעולם גורמת לאינפלציה. הדרך המרכזית להילחם באינפלציה? העלאת הריבית. מאז שנות ה-80 ועד היום העלאת הריבית גוררת תמיד לצניחה של שוק המניות. "זה הגיוני", אומר דני פלד ומסביר. "יש אלטרנטיבה יותר בטוחה לכסף – לשים אותו בבנק ולא לקחת סיכון מחושב ככל שיהיה, על מניה כלשהי".
חברות צמיחה
למושג הזה נחשפנו במלוא העוצמה ב-2017. "היום בזכות תשתית האינטרנט החזקה אפשר לבנות חברה, להציע אותה על ענן, מה שמאפשר להציע שירות במודל חדש של דמי מנוי לכל חברה וחברה", מסביר פלד את המותג "חברות צמיחה". "בעצם את כל הקמת התשתיות הטכנולוגיות אפשר היה לקחת מחדרי שרתים ענקיים למשהו שנמצא על ענן, והמון חברות הציעו שירותים שונים על הענן, מה שייצר אפשרות מאוד מהירה לצמיחה – גם לחברות שהשתמשו בשירותים וגם לחברות שפיתחו אותם".
"זה בעצם שתי דרכים להסתכל על חברה – או שאני מעריך את החברה לפי הפוטנציאל שלה, או שאני מעריך אותה לפי השירות שלה עכשיו", מוסיף דרור גלוברמן. " זה ההבדל בין חברות צמיחה לחברות ערך".
נקודת המבט ב-2017 לגבי החברות האלה הולידה מושג אופנתי – מכפיל הכנסות. כלומר, היחס בין כמה החברה מכניסה כיום לבין השווי שלה. כלומר אם החברה מכניסה עשרה דולר והמכפיל שלה הוא 20, החברה שווה 200 דולר.
"חשוב להסביר על ההבדל בין מכפיל הכנסות למכפיל רווח", אומר גלוברמן. "הכנסות זה מה החברה הכניסה, רווחים זה מה שנשאר לה אחרי העלות של המכירות האלה. יש המון חברות בתחום הטכנולוגיה שאומרות, 'העיקר להכניס כסף', גם אם העלויות שלהן נורא גבוהות".
"כלומר אם אני מסתכל על שורת ההכנסות – לא אכפת לי מה עלות הייצור, העיקר שהיא מוכרת משהו ומזה אני גוזר את השווי שלה. במכפיל רווחים אני לוקח את כל הפרמטרים של החברה ובודקים אם היא מרוויחה בסוף. כשחברות בסוף לא מרוויחות – מכפיל הרווח לא יהיה מחמיא אבל מכפיל ההכנסות כן".
לדבריו, "הפכו את מכפיל ההכנסות לנורא פופולרי, קודם כל כי הוא אף פעם לא שלילי, קל לחשב אותו לחברות צעירות וגם קשה לעשות מניפולציות חשבונאיות על ההכנסות. זה מרגיש לאנשים נקי יותר, אבל זה משקף רק חלק מהמצב של החברה".
אפשר לראות כי גם המכפילים של החברות הציבוריות הגיעו למכפילים מטורפים. "יש למספרים האלה משמעות אדירה, כי ככה משקיעים מקבלים החלטה", מסביר גלוברמן ופלד אומר: "כולם רוצים מכפילים גבוהים כי זה משקף צמיחה מאוד גבוהה".
בחמש השנים האחרונות הצמיחה הייתה חשובה יותר מכל פרמטר, מה שגרם לחברות בארץ לתת תנאים מטורפים לעובדים מתוך הבנה שעובדים מרוצים עובדים יותר קשה, מה שיעזור לחברה לצמוח מבחינת הכנסות. בעולם שבו הריבית נמוכה, אפשר להלוות כסף.
הקריסה הגדולה של שוק המניות הובילה לקריסה גדולה של מכפילי ההכנסות – שעברו ממספרים דו ספרתיים מרהיבים למספרים מאוד נמוכים שעומדים על 7 בממוצע, נמוך בהרבה מהאזורים הדו ספרתיים שהם היו בהם לפני חצי שנה. "חלק מהחברות הציגו דוחות טובים של גדילה והשתפרו, אבל המכפילים המנותקים שהוצמדו להם גרמו לקריסה עצומה". דוגמה טובה היא חברת מאנדיי שהציגה מכפיל של יותר מ-12 ושווה היום כ-5 מיליארד דולר, נמוך מה-20 מיליארד שהייתה שווה בשיאה.
>> בזמן שעבדתם, פרק 94: "שוק המניות יצנח ב-50%"
