לפני שנתחיל - אם אהבתם את "בזמן שעבדתם", אולי תרצו להצביע לנו בתחרות פודקאסט השנה של גיקטיים. אותנו זה ממש ישמח.
שנת 2021 עברה חלפה לה והיא כללה שינויים דרמטיים במספר תחומים טכנולוגיים, שמשפיעים בסופו של על חיי היומיום של כולנו. בחרנו מספר תחומים מרכזיים ושאלנו את המומחים הכי גדולים - מה לדעתם עומד להשתנות ולקרות בשנת 2022.
מה עושים עם הביג טק?
כלומר פייסבוק, אמזון, אפל וגוגל, ולא רק הן. הקרב הגדול של המדינות מול ענקיות הטכנולוגיה הגיע לשיא ב-2021, אך האם נראה פריצת דרך בשנת 2022? פרופ' קרין נהון, לשעבר נשיאת איגוד האינטרנט, חושבת שאנחנו בהחלט בדרך לשם. "שנת 2022 הולכת להיות שנת ההסדרה", אומרת פרופ' נהון. "המדינות, שהתעוררו כבר ב-2021, עומדות להסדיר את כל עולם הטכנולוגיה לאט לאט וגם להסדיר אספקטים שונים בחיים שלנו, החל מתחבורה אוטונומית, בינה מלאכותית ושירותים חברתיים".
לדברי פרופ' נהון, המאבק בין המדינות לחברות הטכנולוגיה נע בעיקר סביב השליטה על השינויים הללו. "יש הרבה מה לצפות כי יש מאבק מאוד עדין בין הסקטור הפרטי שרוצה כמובן לשלוט בתהליך הזה לגמרי לבין המדינות שלפעמים רואות איך החברות הפרטיות מנצלות את המשתמשים", היא מציינת.
ארה"ב, אירופה וגם ישראל נעות לכיוון ההסדרה, ומחוקקות חוקים שיקבעו מה מותר לחברות הטכנולוגיה לעשות. לעומת האופטימיות שמציגה פרופסור נהון, יש גם תחושות יותר פסימיות לגבי המגמה הזו, למרות המהלכים של הנשיא ביידן לעידוד התחרות בין החברות האלה, שרובן אמריקאיות. אותן חברות, שכבר סופגות ביקורת ציבורית על ההתנהלות שלהן, הן אלה שיצעידו אותנו לעבר העתיד ולא בטוח ש-2022 אולי לא תהיה שנת מפנה. כנראה שהזמן יגיד.
פוד טק
אחד התחומים שעשו קפיצה יפה ב-2021 וכנראה יעשו קפיצה יותר גדולה ב-2022, הוא תחום תחליפי המזון מהחי. "2022 תהיה לא פחות מדהימה מהשנה שקדמה לה", אומר יונתן ברגר, מנכ"ל חממת הפודטק של שטראוס. "דבר ראשון, נראה השפעה של הפודטק על ההתחממות הגלובלית והסיוע של הטכנולוגיות האלה לבעיות האקלים. נראה יותר אנשים שצורכים פחות מוצרי מזון מהחי".
לדברי ברגר, המוקד העיקרי בשנה הבאה יהיה מאכלי ים אלטרנטיביים. "חברות פודטק ישראליות יתבגרו ויגיעו ליכולות ייצור, ונראה בעולמות החלבון האלטרנטיבי את הסי פוד, ודגים שעד היום היה נחבאו אל הכלים", הוא אומר.
ישראל בהחלט הופכת להיות מעצמה במזון אלטרנטיבי, ולא רק במוצרי חלבון. רק לפני שבועיים חברה מרחובות בשם פיוצ'ר מיט הודיעה על גיוס מטורף של 350 מיליון דולר, ובכך אנחנו צועדים לעולם שבו לא ישחטו יותר פרות לסטייק מדמם. 2021 הייתה שנה מטורפת של פוד טק בעולם, גם בכסף שזרם לתחום, וגם במספר העסקאות, משום שבעולם מבינים שאי אפשר יותר עם האכזריות לבעלי חיים, פליטת גזי החממה והצרות האקולוגיות שרק הורסות את הסביבה.
אנרגיה מתחדשת
עוד תחום שישראל היא מעצמת-על בו הוא אנרגיה מתחדשת. "בתחום של אנרגיות מתחדשות אנחנו צופים בשנת 2022 האצה של מגמות שהתחילו כבר ב-2021", אומר יוגב ברק, סמנכ"ל השיווק של סולראדג'. "מצד אחד ממשלות מחויבות להשקיע באנרגיות מתחדשות, כמו בשדות סולריים וגם אנרגיות רוח. מצד שני חברות וארגונים נמצאים בלחץ גובר להשקיע יותר באנרגיה מתחדשת כמו התקנת לוחות סולריים על גגות המשרדים והמפעלים. גם בבתים פרטיים יש מעבר לעצמאות אנרגטית שמורידה את התלות ברשת החשמל".
למרות האופטימיות של ברק, לא בטוח כמה זה יקרה בשנה הקרובה. יש נתונים על כמה גזי CO2 מעלים את הטמפרטורה של כדור הארץ וכדי לשנות את המגמה צריך להפחית אותם בצורה מלאכותית על ידי המצאות טכנולוגיות. 2021 הייתה שנת שיא של כל הזמנים בהשקעה באנרגיה מתחדשת - כמעט 15 מיליארד דולר בחציון. השנה כנראה יישבר שיא חדש בהשקעה בטכנולוגיות כאלה ונראה לאן זה הולך. בסופו של דבר השינוי האמיתי יגיע מהמדינות ולא מהסטארטאפים והאזרחים הפרטיים.
משבר השבבים
עדיין לא יודעים באמת להעריך עד כמה המשבר הזה גדול, אבל כבר בחג המולד האחרון היו חוסרים במוצרים במדפים ובחנויות, בגלל שבכולם מותקנים שבבים, שנמצאים כעת במחסור גדול. עד 2023 שום דבר לא ישתנה, והמחסור בשבבים ימשיך להיות מורגש ולהשפיע על חיינו, משום שבכל מכשיר יש שבבים וזה משפיע על 169 תעשיות שונות. המצב הזה הולך להשפיע באופן ישיר על האינפלציה ולייצר עליית מחירים של המוצרים הכי בסיסיים.
"שבבים הם הלב הפועם בכל מוצר טכנולוגי", מסביר יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל. "ניתן למצוא אותם כמעט בכל מכשיר בחיינו: במחשבים, ברכבים, במזגנים בכל דבר - כי בסוף הם הלב הפועם של הענן של השירותים הדיגיטליים. הצריכה המסיבית הזו בשירותים דיגיטליים הביאה למחסור מאוד גדול מחסור, שהוא חסר תקדים, ואנחנו רואים חוסרים במוצרים עצמם. המפעלים לא מצליחים לעמוד בביקוש ונותרים מושבתים".
"בעשור האחרון היו מספר דו ספרתי של חברות שיודעות לייצר שבבים ברמה המתקדמת ביותר והיום יש רק שלוש, בהן אינטל", מציין גרטי. "ייקח שנתיים או שלוש עד שהעולם יצליח לצאת מהמשבר ולהתאים את הביקוש לשבבים להיצע. מה שבטוח שב-2022 האנושות תמשיך לצעוד לעבר עולם שהוא ממוחשב וחכם יותר. אנחנו משקיעים משאבים אדירים לעמוד בביקוש ומקימים מפעלים גם בישראל. היום אנחנו עובדים על המוצרים שכולנו נוכל להשתמש בהם בשנים הבאות".
סייבר
2021 הייתה שנת שיא של פריצות לאתרים וחברות. מה יקרה ב-2022? "עולם העבודה משתנה כי כולנו עובדים יותר מרחוק והארגונים עוברים לעבודה דיגיטלית", אומר ד"ר נמרוד קוזלובסקי מ-cytactic. "התוקפים מחפשים את הארגונים בבטן הרכה שלהם, שמצדם לא יודעים להתגונן כראוי למתקפות סייבר. ישנו גל של השקעות בחברות טק שמגנות על תהליכי עבודה מבוזרים ועבודה מרחוק. בשנה הבאה נראה פחות סובלנות לחברות שעוסקות בהתקפות סייבר".
בשנת 2021 יש עלייה מטורפת בכמות הארגונים שמותקפים בכל מיני כופרות. ההאקרים נמצאים בכמה רמות מעל הארגונים שהם תוקפים ולכן מצליחים לפרוץ בקלות. שנת 2021 הראתה שארגונים ממשלתיים הם הכי מותקפים משום שיש להם את האתרים הכי מחוררים שהכי קל לפרוץ אליהם. הכי פחות הותקפו ממתקפות הן תעשיות הפיננסים בין היתר בגלל הרגולציה המאוד מחמירה עליהם. ישראל היא מעצמת על בכל הקשור לסייבר ובשנה החולפת הושקעו 1.6 מיליארד דולר בתחום הסייבר בישראל - הרבה יותר מבשנים שעברו. מה צפוי בשנה הקרובה? כנראה שההשקעה בסייבר רק תגדל, אך מה שנראה בטוח הוא שלעולם נמאס מחברות הסייבר ההתקפיות והן יהיו על המוקד.
>> בזמן שעבדתם, פרק 73 - מומחים מעריכים: זהו תאריך התפוגה של כדור הארץ